אברהם ארלנגר
אברהם אֶרלַנגֶר (בגרמנית: Abraham Erlanger; תרי"ג, 1853 – כ"ג בכסלו תרצ"ב, 1931) היה מראשי היהדות האורתודוקסית בשווייץ במאה ה-19 וראש הקהילה היהודית האורתודוקסית בלוצרן. אבי משפחת ארלנגר בשווייץ ובישראל, שהעמידה רבנים ואישי ציבור רבים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה גיילינגן (אנ') שבבאדן, גרמניה, לשמעון ורייל ארלנגר. בשנת 1870, בהיותו בן 17, נפטרו הוריו בזה אחר זה. הוא עבר לעיר וירצבורג, שם התקרב לרב העיר הרב יצחק דב במברגר, אשר הייתה לו השפעה מכרעת על חייו. כעבור זמן עבר ללוצרן והקים יחד עם אחיו הבכור איזידור את בית המסחר "האחים ארלנגר".
הקהילה היהודית בלוצרן נוסדה בשנת 1867, אולם עד בואו של ארלנגר לא היו חיי קהילה יהודיים בעיר. בכל רחבי לוצרן התגוררו עד אז כעשרים משפחות יהודיות בלבד ולא היו להם שירותי דת. ארלנגר דאג לכל צורכי הדת. בכל העיר לא היה מקווה, וארלנגר הקים על חשבונו מקווה ששימש את יהודי האזור. מקווה זה היה מהיחידים בשווייץ, ובמשך למעלה מארבעים שנה היה היחידי בלוצרן. הוא רכש צמר גולמי כדי לטוות ממנו פתילים לציצית עבור יהודי העיר. בחצר ביתו הוא בנה את הסוכה היחידה בעיר וכל חברי הקהילה השתמשו בסוכתו בתקופת חג הסוכות. רק בתחילה המאה ה-20 הוחל לבנות סוכות נוספות בעיר.
בשנת 1876 נישא לברטה הרץ, בת למשפחה יהודית ידועה מהעיר האל. בשנת 1877, עוד לפני שנולדו להם ילדים משלהם, אימצו בני הזוג ארלנגר ילד יתום. במהלך השנים נולדו לבני הזוג ארלנגר 15 ילדים – תופעה נדירה באותה תקופה. שניים מבניו נפטרו בגיל צעיר. לימים הם אימצו ילד יתום נוסף – רוברט גוגנהיים. ארלנגר שמר על אורח חיים אורתודוקסי מוקפד, והעניק חינוך ברוח זה לכל ילדיו. לא התיר לאישה נשואה לשבת ליד שולחנו ללא כיסוי ראש.
ארלנגר יזם את הקמת בית הכנסת הגדול החדש בלוצרן, ששימש מרכז הקהילה היהודית בעיר. במשך למעלה מארבעים שנה כיהן נשיא החברה קדישא בעיר. ביתו היה מרכז הכנסת אורחים לתיירים, אישי ציבור רמי מעלה, רבנים וקציני צבא, וכן סטודנטים מהאוניברסיטאות בברן ובציריך. בין אורחיו היו הכתב סופר והברון רוטשילד. תמך בישיבות ובעניי ארץ ישראל, וכמו כן גייס כספים למען בית החולים שערי צדק.
היה ממייסדי "הארגון החופשי של היהדות האורתודוקסית" שטיפל בענייניה של היהדות האורתודוקסית בשווייץ. בשנות מלחמת העולם הראשונה הצליח להשיג היתר שחיטה, למרות החוק השווייצרי האוסר שחיטה. לקראת סוף המלחמה נפטרה אשתו ממגפת השפעת.
בשנת 1913 הוכתר בתואר "חבר", ולרגל יום הולדתו השבעים הוכתר בתואר "מורנו" על ידי רבני גרמניה, הונגריה ורומניה, לאות הוקרה על פועלו.
נפטר בכ"ג בכסלו תרצ"ב. על פי צוואתו חולקו לפני הקבורה כפדיון נפש 248 פרנקים לעניי לוצרן (כמניין שמו "אברהם").
לאחר פטירתו פורסמו עליו מאמרי הערכה בעיתון "דער איזראעליט". בין השאר נכתב: "הלך מאיתנו מנהיג, לא רק מנהיג של יהדות שווייץ, אלא של האורתודוקסיה המערב-אירופאית כולה... לא נגזים אם נאמר שאברהם ארלנגר סימל את החיים היהודיים של שווייץ, ושל קהילת לוצרן. הרי בעצם היה המייסד, ובמשך עשרות שנים גם המנהיג של קהילתו".
בעקבות היסודות שהעמיד התפתחה הקהילה היהודית בלוצרן, ועם השנים נוסדו בה מוסדות תורניים מפורסמים: ישיבת לוצרן, סמינר בית יעקב, תלמוד תורה לבנים ובית יעקב לבנות.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון (1879 – 1982) - בכורו של אברהם. היה בעל מפעלי טקסטיל בלוצרן. ייסד את "הארגון לקידום בתי הארחה יהודיים" והיה יו"ר הסניף השווייצרי.
- ד"ר משה יהושע ארלנגר (1883 – 1963) - רופא עיניים, עלה לארץ ישראל והיה רופא העיניים בירושלים. נשלח על ידי חברת עזרה הגרמנית, חזר לשווייץ כעבור שנתיים.
- רגינה (ריינלה) - אשת היינריך (צבי) פריהן (1879 – 1919). התגוררו בברסלוי. היה מוזיקאי ונגן. נפטר בגיל 40.
- רבקה - אשת ד"ר יחיאל מיכל הלוי אשר.
- יעקב ארלנגר (1883 – 1963). עד שנת 1925 עבד בעסק המשפחתי ולאחר מכן הקים עסק עצמאי. היה גזבר הקהילה בלוצרן. היה מהנדיבים הראשונים של ישיבת לוצרן.
- חנה - נישאה ליהודה (ליאופולד) שוואב.
- יצחק (סאקי) – התגורר בלוצרן ובז'נבה. נישא לרבקה לבית פרנטרוג מפיורדא.
- נפתלי – הקים את מפעל "ארלנגר הבן" לטקסטיל. נישא ליולי (יולכן; שמה העברי: ירוחם) לבית וולף, בתו של הבנקאי משה ס. וולף מהמבורג.
- שמשון רפאל – נישא לטויבא (ארמה) וורשנר ונולדו להם אחד עשר ילדים. השתתף בכנסייה הגדולה כנציג אגודת ישראל בשווייץ. נישא בשנית לתאה (גיטל) פרניך.
- יוסף – נהרג בתאונת דרכים בשנת 1925, בגיל 34. ייסד את "קרן עזרה יהודית של שווייץ", את ה"משרד מרכזי לעניינים יהודיים" וכן את "הנוער האגודאי" בלוצרן. יו"ר "מרכז פלשתינה בשווייץ". השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת 1923 בווינה.
- גיטל (קרולין) – אחרונת ילדי אברהם ארלנגר. נפטרה בשנת 1979 ונקברה ליד הוריה.
- אהרן – נפטר זמן קצר לאחר לידתו.
- תרצה – אשת ד"ר בנימין (וילי) הופמן. השתתף עם יוסף ארלנגר בכנסייה הגדולה בווינה.
- מרים – אשת אהרן (הארי) גודמן, מראשי אגודת ישראל בבריטניה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראובן ארלנגר [ואחרים] (מוציאים לאור), בית אברהם: ענף עץ אבות ותולדות משפחת ארלנגר והקהילות היהודיות בגיילינגן ובלוצרן / Stammbaum und Chronik der Familie Abraham Erlanger. ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Luzern und Gailingen, ירושלים: ר’ ארלנגר, תשנ"ח. (עברית וגרמנית)