אברהם אמסטרדם
 | |
| לידה |
28 באפריל 1939 חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 2021 (בגיל 81) רחובות, ישראל |
| ענף מדעי | ביולוגיה מולקולרית |
| עיסוק | חקר פעילות השחלה, חקר סרטן השחלה וסרטן הלבלב |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | מכון ויצמן למדע |
| תרומות עיקריות | |
| גידול בתרבית של תאי גרנולוזה שחלתיים בעלי אורך חיים בלתי-מוגבל | |
  | |
אברהם (אברומי) אמסטרדם (28 באפריל 1939 – 1 בינואר 2021[1]) היה פרופסור לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן למדע.[2]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם אמסטרדם נולד וגדל בחיפה. כשהיה בן חמש רכשו הוריו פסנתר, ולאחר שרכש מיומנות נגינה בסיסית בעצמו, הוריו רשמו אותו לבית-הספר למוזיקה על שם דוניה ויצמן. מכיוון שמשפחתו התקשתה לשלם בעבור השיעורים, הוא מימן את שיעוריו באמצעות לימוד ילדים אחרים שהתקשו בנגינה.
אמסטרדם למד בבית הספר הריאלי בחיפה, וביצע את שירותו הצבאי בגדוד הנח"ל המוצנח.
לאחר שסיים את שירותו הצבאי, התקבל ללימודי תואר ראשון בביוכימיה ובמיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בירושלים רכש אקורדיון ולימד את עצמו לנגן. את שכר הלימוד באוניברסיטה מימן באמצעות הופעות בברים ובאירועים שבהן ניגן באקורדיון. בהמשך למד נגינה אצל יהודה אופנהיימר.
במהלך התואר הראשון שימש כעוזר הוראה של פרופסור אברהם לויטר. את התואר השני ואת הדוקטורט השלים במחלקה לביולוגיה כימית באוניברסיטה העברית. לאחר מכן, בשנת 1971, החל לבצע מחקר פוסט-דוקטורט במחלקה לביולוגיה של התא באוניברסיטת רוקפלר שבניו יורק, בהנחיית פרופסור ג'ורג'ה אמיל פאלאדה ופרוסור ג'יימס ג'יימיסון (אנ'). במהלך הפוסט-דוקטורט רכש מיומנות שימוש גבוהה במיקרוסקופ אלקטרונים, שהמשיך להיות אמצעי מרכזי גם במחקריו הבאים.[3]
בשנת 1973 הצטרף למחלקה לחקר ההורמונים במכון ויצמן למדע. במסגרת מחקרו עבד עם רופאים ועם מטופלים, בתקופה שבה שיתופי פעולה כאלו עדיין לא היו נפוצים.[2] ב-31 באוגוסט 2004 פרש לגמלאות, אך המשיך לעבוד במכון ויצמן כפרופסור אמריטוס עד יום מותו, ב-2021.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו של אמסטרדם במכון ויצמן התמקדו בחקר הפעילות של שחלה בוגרת, תוך התמקדות בהבדל בין התנהגות תקינה לבין התנהגות סרטנית.[4] בשנת 1996 נודע אמסטרדם בכך שהצליח, בשיתוף עם קבוצת המחקר שלו, לפתח מערכת ביולוגית לבחינת פעילותם של הורמונים בגוף, המבוססת על תאי גרנולוזה שחלתיים בעלי אורך חיים בלתי-מוגבל, שהונדסו גנטית כך שהתגובתיות שלהם להורמונים גונדוטרופיניים שפעילותם הכרחית להבשלת הביצית, תישמר. במערכת התאים הזו נעשה מאז שימוש במעבדות שונות בישראל ובעולם.[5][6]
לאחר שפרש לגמלאות, המשיך לעסוק במחקר, ועבד על זיהוי אוכלוסיות תאים שנוכחותם עלולה לזרז התפתחות של סרטן השחלה. במחקרו מצא אמסטרדם שני גורמים מולקולריים ממקור עוברי שהשילוב ביניהם עשוי לזרז התפתחות של גידול סרטני בשחלה.[7][8] המשך המחקר בתחום הראה שגורמים מולקולריים דומים עשויים לגרום גם לסרטן הלבלב.[9][2]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1968 נישא למיכל ולזוג נולדו ארבעה ילדים, ועשרה נכדים.
במקביל לפעילותו המדעית, עסק אמסטרדם בשני תחומים נוספים - מוזיקה וספורט. במשך חייו הופיע בהתנדבות בנגינה באקורדיון ובפסנתר באירועים חברתיים, בבתי אבות, במועדוני קשישים, בגני ילדים ובמקומות נוספים. כמו כן, הוא עודד את ילדיו ללמוד נגינה בפסנתר ולהתנסות בכלי נגינה נוספים כמו חצוצרה, תופים וטובה.[10][2] נוסף על המוזיקה עסק אמטרדם בספורט והקפיד על כך שילדיו יכירו את החשיבות של הפעילות הגופנית. הוא נהג לארח בביתו אנשי מדע מרחבי העולם, ולקיים אירועי שירה בציבור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' אברהם (אברומי) אמסטרדם, אתר מכון ויצמן למדע
- אחרי מות - פרופ' אברהם אמסטרדם, אתר מכון ויצמן למדע
- פרסומים מאת פרופסור אברהם אמסטרדם, PubMed
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עצוב: פרופסור אברהם אמסטרדם הלך לעולמו, באתר www.myrehovot.co.il
- ^ 1 2 3 4 בחרתי במדע - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, 2020-01-16
- ^ אחרי מות - פרופ' אברהם אמסטרדם - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, 2021-03-22
- ^ Abraham Amsterdam, Iris Keren-Tal, Dorit Aharoni, Ada Dantes, Abigail Land-Bracha, Eli Rimon, Ravid Sasson, Liron Hirsh, Steroidogenesis and apoptosis in the mammalian ovary, Steroids 68, 2003-11, עמ' 861–867 doi: 10.1016/j.steroids.2003.09.003
- ^ ההורמונים באים - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, 1996-12-01
- ^ Freimann Sarit, Dantes Ada, Amsterdam Abraham, Ovarian Transcriptomes as a Tool for a Global Approach of Genes Modulated by Gonadotropic Hormones in Human Ovarian Granulosa Cells, Endocrine 26, 2005, עמ' 259–266 doi: 10.1385/ENDO:26:3:259
- ^ Abraham Amsterdam, Elias Shezen, Calanit Raanan, Yasmin Slilat, Alon Ben-Arie, Diana Prus, Letizia Schreiber, Epiregulin as a marker for the initial steps of ovarian cancer development, International Journal of Oncology 39, 2011-11, עמ' 1165–1172 doi: 10.3892/ijo.2011.1123
- ^ Letizia Schreiber, Calanit Raanan, Abraham Amsterdam, CD24 and Nanog identify stem cells signature of ovarian epithelium and cysts that may develop to ovarian cancer, Acta Histochemica 116, 2014-03-01, עמ' 399–406 doi: 10.1016/j.acthis.2013.09.007
- ^ Abraham Amsterdam, Calanit Raanan, Letizia Schreiber, Nava Polin, David Givol, LGR5 and Nanog identify stem cell signature of pancreas beta cells which initiate pancreatic cancer, Biochemical and Biophysical Research Communications 433, 2013-04-05, עמ' 157–162 doi: 10.1016/j.bbrc.2013.02.038
- ^ חיידק ההתנדבות - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, 2011-12-01
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אברהם אמסטרדם".