אברהם אבלי קוסובסקי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לתקן קישורים בהערות השוליים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לתקן קישורים בהערות השוליים. | |
 | |
| לידה |
1787  |
|---|---|
| פטירה |
1895 (בגיל 108 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1895 |
| צאצאים |
חיים יהושע קסובסקי |
  | |
רבי אברהם אבלי[1] קוסובסקי (קאסאווסקי, בכתיב אשכנזי; ה'תקמ"ז, 1787 בערך – י' בטבת ה'תרנ"ה, 1895) היה מרבני ירושלים במאה ה-19, ושימש כאב בית דין בעיר.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרב יהושע בן שלמה קוסובסקי,[2] מקור המשפחה הוא כנראה בעיר קוסובה בבלארוס.[3] ישנה מסורת העוברת במשפחה, שמקור המשפחה ממשפחת הדיין מגולי ספרד,[4] וכן החזיק בידו כתב יוחסין עד לדון יצחק אברבנאל.[5] נשא אשה באירופה[6] בשם שיינא. שימש כאב"ד בעיר וולקוביסק בבלארוס (מחוז הורדנא[7]), במשך כ-40 שנה.[8] מסופר שפגש בר' משה, בנו של האדמו"ר הזקן מחב"ד בעל התניא, כאשר קיבל על עצמו גלות והגיע לוולקוביסק. ר' אבלי זיהה אותו מכיוון שקלסתר פניו היה דומה לשל אביו, ותמונתו של בעל התניא הייתה מפורסמת באותם ימים. היה זה בערב שבת, ור' אבלי הזמינו לסעודה. הרב משה לא הסכים להפר את קבלת הנדודים, אלא רק שיביא לו מעט אוכל למבואת בית הכנסת שם שבת. הרב משה התיידד עם ר' אבלי, והבטיחו שזרעם ינשאו זה לזה.[9] ואכן יש מספר קשרי חיתון בין צאצאי ר' אבלי וצאצאי בעל התניא. לפני עלותו ארצה הלך לקבל ברכתם של שלושה צדיקים: ר' מאיר מפרמישלאן, ר' אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, ורב נוסף.
בשנת תרט"ז (1856) כבר הגיע לירושלים.[10] שימש כאב"ד בבית דין הגדול בחורבת ר' יהודה החסיד, בבית הדין של הרב משה יהודה ליב מקוטנא (בעל הזית רענן).[11] לקח חלק בהתפתחות ישיבת עץ חיים, והחל משנת תרכ"ב שימש בה כמשגיח ובוחן.[12] בי"ב באדר ב' תרכ"ב הוא נבחר כאחד מ-22 "מתעסקים וגבאים" לניהול "עץ חיים".[13] היה ידוע כמתמיד ובקי בכל חדרי התורה, נגלה ונסתר, והיה מכונה "גאוני'שר למדן", ואכן על קברו נכתב "רב רבנן". בהיותו בירושלים עמד בקשרים טובים עם רבי אלעזר מנדל בידרמן, האדמו"ר השלישי לחסידות לעלוב, ולמד עמו יחד בבית הכנסת החורבה. מסופר עליו שהקפיד בחג הסוכות שלא לצאת מסוכתו כלל, ואפילו את התפילות היה עושה במנין בתוך סוכתו. המקום היחיד שאליו הסכים ללכת בחג היה לסוכת של הרבי מלעלוב, כדי לדבר איתו בדברי תורה.[14]
נתן שיעורים לציבור בבית הכנסת החורבה. היה נוהג בצניעות יתירה וברח מן הכבוד. הוא קיבל על עצמו שלא לחתום על כרוזים, ומיעט מאוד בדיבור[6]. יש המסבירים זאת בעקבות הדרכה שקיבל מאחד האדמו"ר לפני עלותו ארצה, שלא להתערב בפוליטיקה ובוויכוחים בירושלים. התפלל בנוסח ספרד למרות מוצאו הליטאי, והסביר שהוא מצאצאי דון יצחק אברבנאל הספרדי. בכל זאת נהג להתפלל בבית הכנסת החורבה ולא עם החסידים שהתפללו בנוסח ספרד, מכיוון שידע שהחסידים מהדרים אחר הצדיקים ומבקשים מהם ברכות, וברח מהכבוד.[15]
אשתו הראשונה נפטרה והוא קרוב לגיל[16]60. נשא לאשה שנייה את מרת העטיל הענע בת הרב משה זאב פיינשטיין, נכדו של רבי מאיר מאפטא,[17] וצאצא לר' מנימאועסטע תלמיד החתם סופר. העטיל הענע הייתה אז גרושה בת 30 שנה,[18] שלא מצאה את זווגה, היא הסכימה להנשא לו רק אם יבטיח לה שיהיו להם ילדים, והם נישאו. כאשר כבר נולדו הבן השלישי ר' חיים יהושע, האם ביקשה לעבוד בבית, ור' אבלי למד בבית ובמקביל נדנד את עריסת התינוק. הענע נגשה אליו בוכה, ואמרה שהיא מתפללת שיזכה לבר מצווה שלו, שהרי היה כבר קרוב לגיל 90. הוא הבטיח שיהיה בחתונה שלו, וגם להיות סנדק לבן שלו, וכן היה.
ממקרים נוספים ניתן ללמוד שהרב היה צדיק שברכותיו מתקיימות. מעט לפני פטירתו הוא קרא לשלוש מנכדותיו על מנת לברכן, ביניהן פרדל בתו של ר' יעקב גרונר, שהייתה בת 4, וחיה שרה הבת של ר' שלום לייב אייזנבך. הוא בירכן באריכות ימים ושנים טובות, ושיקימו משפחות גדולות בישראל. לפרדל הייתה אחות בשם מיכלה, בת הרב גרונר, ובאותו זמן הייתה בבית הספר. כאשר שבה הביתה, הבינה שהפסידה ברכות מהסבא, ובקשה גם כן להתברך. הסבא ר' אבלי אמר שכבר אין לו כח לברך. בת זו נפטרה בצעירותה בגיל 28, כאשר בתה כבר הייתה בת 12.
הרב קוסובסקי נפטר מעל גיל 105 ונקבר בהר הזיתים בירושלים ב"חלקת הרבנים", שם נקברו רבנים אשר פעלו למען ת"ת וישיבת עץ חיים.[19] בפנקס חברה קדישא נכתב עליו: "הרה"ג הזקן ושׂבע ימים יותר ממאה שנה שוקד בתורה ועבודה וסבל יסורי עניות כל ימיו".[20]
על מצבתו בהר הזיתים נכתב (ושמו 'אברהם' חתום בראשי השורות):
הרב הגדול,
אהוב ורצוי, צדיק יסוד עולם,
באור תורתו הופיע כל נעלם,
רב ורבנן העמיד תלמידים
הרבה לעשות חיל בלימודים
מו"ר הרב הגאון ר' אברהם אבלי מוואלקאוויסק, בהרב הגאון מ' יהושע זצ"ל
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ידוע שהיה לו אח תלמיד חכם, שצאצאיו עלו לארץ ישראל. האגדה מספרת שבהיותו בירושלים חלם חלום שקוראים לו לבוא ללוויה של אחיו ומביאים אותו בארון לירושלים. הוא התעלם מהחלום, אך הוא חזר שוב באותו לילה. הרב אבלי היה שכן של הרב דיסקין, והוא ראה שהאור עוד דולק בביתו, ופנה אליו לקבל עצה. הרב דיסקין ביקש לצאת איתו למפרסת ביתו שהייתה צופה על הר הזיתים, ומספרים שהוא ראה תהלוכה של לוייה באמצע הלילה. כשהמת נקבר, הרב מבריסק אמר לו לומר קדיש. כעבור שבועיים הגיע אליו מברק שאחיו נפטר באותו יום.[21]
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאשתו הראשונה:
בתו חנה נולדה לו כנראה עוד באירופה (נפ' תרע"ו),[22] נישאה למרדכי בן שמעון טורצקי (נפ' תר"ע).[23] להם נולד בפולין הרב חיים טורצקי (נפ' 1951) שנישא למרים, ועלו לארץ ישראל מסלונים. נכדם של מרדכי וחנה הוא הרב אברהם אבא טורצקי (נפטר בשנת 1971).[24]
ילדיו מאשתו השנייה, העטיל הענע בת הרב משה פיינשטין[25] וחוה סימה:
בתו חוה סימא[26] (1944-1862[27][28]) נישאה לרב שלום לייב איזנבאך (נפ' 1918), מחבר ספר באר יצחק על סדר קדשים ותכלת מרדכי על טהרות. הנין שלהם הוא הרב נתנאל ספרין, האדמו"ר מקומארנא.
בתו מרים[29] רחל ([30]1865–1926), נישאה לרב יעקב גרונר (נולד 1868,[31] נפטר כ"א בכסליו תשי"א[32]), מחבר ספר זכרון יעקב. הרב ישראל גרוסמן הוא הנין שלה. נורתה ונרצחה על ידי ערבי בט' במרחשון.[33]
בנו הוא הרב חיים יהושע קוסובסקי (1960-1872), 'בעל הקונקורדנציות' (אוצר לשון המשנה, התלמוד, תרגום אונקלוס). נכדו הוא הרב בנימין קוסובסקי שסיים את מפעלו של אביו (אוצר לשון תלמוד בבלי, השמות בתלמוד הבבלי, תוספתא, מדרשי ההלכה). נכד נוסף הוא הרב משה קוסובסקי, שכתב את הקונקורדנציה לתלמוד הירושלמי.
הקשר עם משפחת קוסובסקי שחור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב שאול קוסובסקי אביו של הרב יצחק קוסובסקי, רבה של יוהנסבורג, שייך במקור למשפחת שחור. השם קוסובסקי נוסף לשם משפחתו מאחר שבצעירותו בהיותו נער, ביקש להתחמק מגזירת הגיוס ברוסיה. לשם כך הוא אומץ על ידי זוג אנשים מבוגרים ונרשם כבנם וקיבל את שם משפחתם קוסובסקי.[34] יש לשער שבני זוג אלו הם הרב אברהם אבלי ואשתו הראשונה.[35]
לעיון נוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קונטרס "זכור לאברהם", יצא במלאת מאה ועשרים שנה להסתלקותו, שנת תשע"ה.
- יחיאל גרוסמן, נצח משה, עמ' לג.
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א, עמ' קכח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי עדות נכדו, הרב משה קוסובסקי ע"ה, השם הנכון הוא אבלי ולא אבא. מכיוון ש'אבא' הוא שם שניתן לגרים, ומשמעותו בן אברהם.
- ^ על מצבתו בהר הזיתים נכתב הרב אברהם אבלי בן הרב מ' יהושע קוסובסקי. מקובל שהאות מ' היא קיצור של מורנו. אביו היה רב חשוב וכך גם סבו, כמו שכתב הבן הרב חיים יהושע בספר התושיה חלק ב' עמ' לח: "סדרתיו והשלמתיו בשנת תרנ"ד ר"ח כסליו לזיכרון יום פטירת א"ז הרב הגדול כקש"ת יהושע זצ"ל בהר הגאון החריף המפורסם בדורו כקש"ת שלמה זצ"ל".
- ^ השם קוסובסקי הוא כינוי למי שבא מהעיר קוסוב או קוסובה. ראה באתר בית התפוצות: https://dbs.bh.org.il/he/קוסובסקי-79528/שםמשפחה מאחר שהעיירה קוסובה מרחק כ-70 ק"מ דרומית לוולקוביסק, המקום שממנו עלה ר' אברהם אבלי לארץ ישראל, סביר להניח שמקור המשפחה בעיירה זו. ולא בעיר קוסוב שבאוקראינה.
- ^ http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/830
- ^ הרב יחיאל גרוסמן, נצח משה, עמ' לג. השושלת הידועה במשפחה היא: אברהם אבלי בן יהושע בן שלמה, בן משה, בן יצחק (ע"פ הרב אברהם מיכאל הלפרין).
- ^ 1 2 [https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=32414 רבי אברהם אבא קאסאווסקי זצ"ל מווילקאוויסק - ירושלים - י' טבת תרנ"ה - אידישע וועלט פארומס למרות האמור שם, מצאנו שחתם על הסכמה לספר כנסייה לשם שמים שכתב מנשה סתהון ובו יצא כנגד מנהג הנשים שנקרא "אינדלוקו" ובו עשו קטורת ליד הגוסס כדי להצילו מן השדים. המחבר ראה בכך איסור עבודה זרה, ורבנים רבים מאוד כתבו לו הסכמה, ובתוכם ר' אברהם אבלי בהרב ר' יאושוע. מקובל במשפחה שהוא החותם.], באתר www.ivelt.com
- ^ ברישומי החברה קדישא הפרושים נכתב על אשתו השנייה שהייתה אשת רבי אבא מהורדנא.
- ^ על פי עדות הרב מיכאל הלפרין, בן נינו, מסורת שעברה במשפחה.
- ^ https://www.hebrewbooks.org/29063
- ^ ע"פ קבלה שנמצאה על שכר דירה ששילם בשנה זו בירושלים, י"י ילין, אבותינו, עמ' שנז. וראו גם: אזמ"ר בשבחין תולדות ריא"ז מרגליות, עמ' ז. עם זאת ע"פ מרשם האוכלוסין של מונטיפיורי, שנערך בשנת 1875, נכתב שהוא עלה לארץ בשנת 1859 (ניתן לראות באתר, id 4158).
- ^ ר' אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים ח"ג, עמ' 262. יש לציין שהרב זילברברג עלה לארץ ישראל רק בשנת תרי"ז (כמצוין בערכו), ועל כן הרב קאסאווסקי לא עלה לארץ ישראל על דעת לכהן בבית דינו. ויש שאמרו שעלה בעקבות הזמנה של הרב שמואל סלנט, מאחר שהיה מיעוט ת"ח אשכנזים בעיר.
- ^ אשר ליב בריסק, חלקת מחוקק, עמ' מח
- ^ אברהם משה לונץ, לוח ארץ ישראל, ח"ט, ירושלים תרס"ג, עמ' 144; הרב י"מ טיקוצ'ינסקי, קורות חצר רבנו יהודה החסיד, ירושלים תרס"ג, עמ' 24.
- ^ בדומה לכך, הרבי מלעלוב לא הסכים לאכול בפסח מחוץ לביתו, מחשש חמץ. המקום היחיד שבו הסכים לאכול, היה בביתו של ידידו הראב"ד אברהם אבלי קוסובסקי. התפרסם בהמבשר תורני, גיליון 618, סוכות תשפ"א.
- ^ קונטרס זכור לאברהם.
- ^ במרשם של מונטיפיורי משנת 1866 מופיע שהוא כבר נשוי לאשתו השנייה ולהם שתי בנות, בת שנה ובת ארבע שנים.
- ^ אזמ"ר בשבחין תולדות ריא"ז מרגליות, עמ' ז.
- ^ בעלה הראשון, שהייתה נשואה לו מעל עשר שנים הוא ר' יונתן ב"ר יצחק הענעלעס, ולא היו להם ילדים. ר' יונתן היה חולני מאוד, ורבי אברהם אבלי המליץ לו לגרש את אשתו כדי שלא תפול לייבום. אחר שגם אשתו של ר' אברהם אבלי חלתה, היא המליצה לפני פטירתה שבעלה ישא את מרת העטיל הענע לאשה. http://5806777.blogspot.com/2015/02/blog-post_9.html
- ^ חלקת מחוקק, שם.
- ^ אנציקלופדיה לתולדות חכמי ישראל, ח"א עמ' קכז.
- ^ כך מספר הרב אברהם מיכאל הלפרין, נין שלו.
- ^ הנמצא בסמוך לקבר של מרדכי טורצקי, נמצא קבר וכתוב עליו חענע. אך מאחר שכתוב עליו בת שמואל כנראה שזו אשה אחרת). קישור לכרטיס הקבר:https://billiongraves.com/grave/חענע/26624516
- ^ כך נזכר בספר זיכרון אברהם, שיצא לזכר ר' אברהם אבלי. וזה כרטיס הקבר: https://billiongraves.com/grave/מרדכי-טירצקי/26548346
- ^ במרשם במרשם האוכלוסין של מונטיפיורי בשנת 1975, נזכר הרב אברהם אבא, נשוי לאשה שיינא, ולהם שלושה ילדים: אלטה, ברכה וחיים. אולם ככל הנראה מדובר באדם אחר, ולו רק מאחר שהוא נזכר שם כבן. יש לציין שמצאנו מספר אנשים בשם אברהם אבא בתקופה זו בירושלים: א. מצאנו בהר הזיתים קבר של רבקה בן ר' צבי אשת ר' אבא מהורדנא, נפטרה בשנת תרנ"ט. ר' אבא מהורדנא נזכר בספר נחלת אבות עמ' 12, למד בבימ"ד הספרדי קהל חסידים ונפטר בשנת תרנ"ב בגיל 66. ואכן ברישום של מונטיפיורי משנת תרל"ה נמצא ר' אבא מהורדנא, נשוי לרבקה, בן 48. ב. קבר של סימא בת ר' אברהם אבא מביאליסטוק, נפטרה בשנת תרנ"ט. ובקבר הסמוך בלומא לאה בת ר' אברהם מביאליסטוק, נפטרה בשנת תרנ"ז.
- ^ כך מופיע באילן היוחסין באתר myheritage. ראו גם יחיאל גרוסמן, נצח משה, עמ' לג. כך גם עולה מתוך ראיון בעיתון דבר, 1 באוגוסט 1958, עמ' 5, שם הוא מספר על שתי אחיות שלו, חוה ורחל. הוא אינו מזכיר כלל אחיות נוספות, שייתכן שלא פגש מאחר שהיו מאשתו הראשונה של אביו, ונשאו והקימו משפחה לפני שהוריהם עלו ארצה בגיל 60.
- ^ לאמא של מרת העטיל הענע קראו חוה סימה, ועל כן מסתבר שהיא בתה שלה. חוה, התגוררה בבתי אונגרין. ארבעים שנה עמדה באלמנותה. ישישה הייתה ואת עצמה החייתה מטחינת קפה. יום-יום קלתה וטחנה קפה, אך כדי פרנסתה בלבד. שבת בשבתו, חג ומועדו ואף באישון ליל, יצאה האשה לעיר העתיקה לשפוך שיחה ותפילה ליד הכותל המערבי (עיתון דבר, 1 באוגוסט 1958, עמ' 5. ראיון עם אחיה הרב חיים יהושע קוסובסקי).
- ^ במפקד האוכלוסין של מונטיפיורי שנערך בשנת 1866 נזכר שהיא בת 4.
- ^ כרטיס הקבר שלה בהר הזיתים (השם על המצבה: חוא שימא): https://mountofolives.co.il/he/איתור-קבר/?id=78987&lo=31.7765682&ln=35.2419683
- ^ לסבתא של מרת העטיל הענע קראו מרים, ייתכן שקרויה על שמה.
- ^ המקור לזה הוא מפקד האוכלוסין של מונטיפיורי, שנערך בשנת 1866, שם מצוין שהיא בת שנה. בכמה מקומות נכתב שנולדה ב-1855 אך זה לא ייתכן, כי אז עוד לא עלה לארץ ובוודאי לא נשא את אשתו השנייה ממנה נולדה בת זו. כמו כן בעלה נולד בשנת 1868, ויש להניח שלא הייתה מבוגרת ממנו ב-13 שנים. קישור למפקד האוכלוסין: https://www.montefiorecensuses.org/?ID
- ^ תשורה תשס"ז (סגל), עמ' 64.
- ^ https://billiongraves.com/grave/יעקב-גרונר/22852101
- ^ תשורה (סגל) תשס"ז, ספר הצאצאים, עמ' 65. "רחל, הרפתנית האמיצה, שגרה בירכתי שכונת רחובות הבוכרים, בעוד ליל השכימה והלכה ברגל לסחור בכפר הערבי הסמוך בשעפט, ופקחה בעצמה בעת חליבת העזים, והביאה תוצרת חקלאית ליהודים. ערב אחד, שמעה רשרוש ברפת סמוך לבית. נעורה רחל התמירה לגרש המזיקים וכדור פלח את לבה. (דבר, 1 באוגוסט 1958, עמ' 5. ראיון עם אחיה, הרב חיים יהושע קוסובסקי.
- ^ כך נזכר בספר תפארת שאול, עמ' 6; זכר אבות (ספר זיכרון לר' אלכסנדר זיסקינד שחור), עמ' 70.
- ^ ישנו סיפור שעובר במשפחת קוסובסקי שהרב יצחק קוסובסקי בא לבקר בארץ ישראל ופגש את הרב חיים יהושע בנו של רבי אברהם אבלי. במפגש דובר על קרבת המשפחה. על פי האמור כאן, הרב שאול, אביו של הרב יצחק, אומץ על ידי הוריו של הרב חיים יהושע בהיותם באירופה. יש לציין שגזירת הגיוס הייתה במחצית הראשונה של המאה ה-19 מה שמתאים להשערה זו. ובנוסף, השם קוסובסקי בזמן ההוא לא היה כל כך מצוי. הרב יעקב קוסובסקי-שחור, צאצא ישיר לרב שאול קוסובסקי, אשר חקר את משפחתו במשך עשרות שנים, טען שיש בידו תיק תפילין של הרב שאול קוסובסקי עם רקמה שאול שחור וזמנה במחצית הראשונה של המאה ה-19. לדבריו אין קשר משפחתי מצד משפחת קוסובסקי, מעבר להסבר הנ"ל. בנוסף, הרב שאול קוסובסקי היה גר בעיירה מיר, ולא וואלקאוויסק, אם כי הוא לא מצא בעיירה זו יהודים הקרויים קוסובסקי, ולכן אין זה שולל את ההסבר הנ"ל בכל אופן, ישנו קשר משפחתי רחוק בין אשתו השנייה של הרב אברהם אבלי והרב שאול קוסובסקי, בהיותם צאצאים של ר' מאיר בעל פנים מאירות.