לדלג לתוכן

אברהם אבוחצירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אבוחצירא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1915
תרע"ה
ריסאני, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בדצמבר 1973 (בגיל 58 בערך)
כ"ב בכסלו תשל"ד
רמלה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 17 בדצמבר 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב הערים יבנה ורמלה
אב יצחק אביחצירא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אברהם אביחצירא (כונה: 'בבא הנא'; תרע"ה, 1915כ"ב בכסלו תשל"ד, 17 בדצמבר 1973) היה רב הערים יבנה ורמלה. בנו של הרב יצחק אבוחצירא (ה'בבא חאקי'), וחתן דודו הבבא סאלי.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במרוקו בעיר ריסאני, לרב יצחק אבוחצירא (ה'בבא חאקי'), בנו של רבי מסעוד אבוחצירא, בנו הגדול של רבי יעקב אבוחצירא. ולאסתר, אחיינית בעלה, בתו הבכורה של אחיו הרב דוד אביחצירא. הסנדק שלו היה סבו הרב דוד אבוחצירא. כבר בצעירותו למד אצל סבו רבי דוד בבית הכנסת ובבית המדרש ונקשר בו מאוד. הבבא סאלי התבטא על כך פעם: "רבי אברהם היה ממש זיו איקונין של סבו הגדול עט"ר רבי דוד, שהיה דומה לו מאוד בתואר פניו ובקומתו, בצלמו כדמותו"[1]. במשך שנים למד חברותא עם גיסו ובן דודו רבי מאיר אבוחצירא בישיבה בבודניב, ואחר כך בישיבה בארפוד.

בה' בתמוז התר"צ (1 ביולי 1930), בהיותו כבן 15, נשא לאשה את בת דודו רחמא, בתו הגדולה של הבבא סאלי, שהייתה אז כבת עשר שנים, החתונה התקיימה בעיר בודניב שבמחוז תאפילאלת.

בשנת התש"ט (1949), בהיותו בן 34 עלה יחד עם אביו רבי יצחק ובני משפחתו לארץ ישראל, התגוררו ביבנה, אז עיירה, ומיד החל לכהן כרב המקום כעשרים שנה. בשנת תשי"א כשעלה דודו וחמיו הבבא סאלי לארץ ישראל הוא התגורר בסמוך אליו ביבנה. בעידוד ובתמיכת הבבא סאלי הקים תלמוד תורה וישיבה ע"ש אבותיו בשם 'בית צדיקים יעמוד' בהם למדו עשרות תלמידים. כמו כן הקים רבי אברהם גם חדרי לימוד ומדרשיות 'תורה אור' וכוללים לאברכים, ומשם יצאו תלמידי חכמים גדולים. רבי אברהם היה גם מוהל מומחה ורבים הכניס בבריתו של אברהם אבינו.

בשנת תשכ"ד עלה שוב הבבא סאלי לארץ ישראל על דעת להשתקע וקבע את מושבו בבית חתנו רבי אברהם, וכך במשך כמה שנים התגורר בבית חתנו, אשר דאג לכל מחסוריו, עד שלאחר כמה שנים עבר להתגורר בדרום הארץ, באשקלון ומשם לנתיבות. גם כשעלה רבי מאיר ארצה, התגורר בבית רבי אברהם כמה חודשים.

לאחר מות אביו, בכ"ה באדר ב' ה'תש"ל (2 באפריל 1970), נענה להפצרות הרבות שישב על כסאו של אביו ויבא למלאת את מקומו, ואכן עבר להתגורר בעיר רמלה, והחל לכהן שם כרב העיר תחתיו. ברבנות ביבנה החליף אותו הרב יוסף אבוחצירא.

הרב אברהם כיהן בתפקידו עד לפטירתו בכ"ב בכסלו תשל"ד, לאחר פטירתו התמנה אחיו, הרב יחיאל אבוחצירא, לרבה של רמלה.

בנו, רבי יעקב, הקים ישיבה וכולל ברמלה לזכרו בשם 'אשל אברהם', וכולל 'אברהם אוהבי' בירושלים. בנו רבי דוד, הקים את בית כנסת ובית מדרש 'אשל אברהם' בעיר רחובות ובו כולל אברכים.

אשתו רחמא נולדה בחודש טבת התר"פ בעיר תאפילאלת, כחודש אחרי שדודה, הרב דוד אבוחצירא נהרג, בעקבות מלחמת המוסלמים המקומיים בצבא צרפת הכובש, ואביה לא היה בעיר. היא נפטרה בסיומו של חג סוכות התשע"א (ספטמבר 2010)[2].

  • השאיר אחריו כתבים, שקובצו לספר תולדות אברהם (חתנו, הרב אברהם מוגרבי, ירושלים, תש"ם - 1980. מהדורה שנייה: תשנ"ט).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מתוך ההקדמה של ספרו 'תולדות אברהם'
  2. ^ מאיר אלפסי, בתו של הבבא סאלי איחדה את אדמו"רי בית אבוחצירא, באתר כיכר השבת
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.