לדלג לתוכן

אביטל רונאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביטל רונאל
Avital Ronell
לידה 15 באפריל 1952 (בת 72)
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרינסטון, Rutgers Preparatory School עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Stanley Corngold עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תחומי עניין לימודי מגדר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פסיכותרפיסטית, מבקרת ספרותית, עיתונאית, סופרת, מרצה באוניברסיטה, פילוסופית, מתרגמת, comparative literature academic עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אביטל רונאל (Avital Ronell; נולדה ב-15 באפריל 1952) היא פילוסופית והוגת דעות יהודייה-אמריקאית. מכהנת כפרופסור לספרות גרמנית, אנגלית והשוואתית וכראש המחלקה לספרות גרמנית באוניברסיטת ניו יורק.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בפראג להורים ישראלים שהיו בשליחות דיפלומטית בעיר.

סיימה לימודים ב-Rutgers Preparatory School שבניו ג'רזי בשנת 1970, וקיבלה תואר ראשון ב-Middlebury College שבורמונט. אחר כך למדה באוניברסיטה החופשית של ברלין. היא קיבלה דוקטורט בגרמנית מאוניברסיטת פרינסטון תחת הדרכתו של סטנלי קורנגולד בשנת 1979. אחר כך נסעה לפריז, שם למדה פילוסופיה בת זמננו. באותה העת התחברה עם הסופרת קתי אקר.

רונאל החלה ללמד באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, וב-1995 עברה לאוניברסיטת ניו יורק, שם היא מרצה וחוקרת עד היום.

בעבודתה הושפעה רבות מרעיונות הדקונסטרוקציה של ז'אק דרידה.

הרשעה בהטרדה מינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2018 אוניברסיטת ניו יורק מצאה את רונאל אשמה בהטרדה מינית של הסטודנט נמרוד רייטמן שאותו הנחתה בעבודת הדוקטורט. היא הושעתה לשנה, ונאסר עליה לקיים בעתיד פגישות עם סטודנטים ללא נוכחות אדם נוסף.[1][2] לצדה של רונאל התייצבו אנשי אקדמיה בולטים, ובהם ג'ודית באטלר, סלבוי ז'יז'ק וג'ואן וולך סקוט.[3]

  • Fighting Theory, forthcoming
  • The Test Drive ‏(2005)
  • Stupidity ‏ (2001) - יצא בעברית בשם "טפשות" (2002), הוצאת רסלינג (מידע על הספר באתר ההוצאה)
  • The Telephone Book: Technology, Schizophrenia, Electric Speech ‏(1989)
  • Crack Wars: Literature, Addiction, Mania ‏(1992)
  • Dictations: On Haunted Writing ‏(1986/1993)
  • Finitude's Score: Essays for the End of the Millenium ‏(1994)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביטל רונאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר, שני ישראלים לשעבר מעורבים בתלונה על הטרדה מינית שמסעירה את עולם מדעי הרוח, באתר הארץ, 20 ביוני 2018
  2. ^ Zoe Greenberg, What Happens to #MeToo When a Feminist Is the Accused?, New York Times, August 13, 2018
    Gessen, Masha (25 באוגוסט 2018). "An N.Y.U. Sexual-Harassment Case Has Spurred a Necessary Conversation About #MeToo". The New Yorker. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Goldhill, Olivia (12 ביוני 2018). "Feminist scholars argue a Title IX case is unfair—when a woman is under investigation". Quartz. {{cite news}}: (עזרה)
    Gluckman, Nell (12 ביוני 2018). "How a Letter Defending Avital Ronell Sparked Confusion and Condemnation". Chronicle of Higher Education. נבדק ב-17 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)