לדלג לתוכן

אביהם של ישראל (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביהם של ישראל
חלק ח
חלק ח
מידע כללי
מאת הרב שמואל אליהו
שפת המקור עברית
סוגה ביוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה דרכי הוראה לרבנים
תאריך הוצאה 2010
מהדורות נוספות
מספר כרכים 11
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אביהם של ישראל היא סדרת ספרים בת אחד עשר כרכים המכילים מאות סיפורים ממקור ראשון של ניסים כנגד הטבע וסיפורים אודות הרב. עורך הספרים הוא הרב שמואל אליהו ובהם סיפורים אודות אביו, הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו.

כרכי הסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרך הראשון יצא לקראת יום השלושים לפטירת הרב אליהו והתבסס על סיפורים שנשמעו במהלך ימי האבל. הסדרה כוללת אחד עשר חלקים שיצאו בשנים תש"ע-תשפ"ב, בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים". כל כרך בנוי בדרך כלל מ-14 פרקים, על פי סדר הנושאים של ספר המוסר "מסילת ישרים". לעיתים מובאים בסוף הכרך סיפורים נוספים.

  • חלק א - סיפורים ששמענו בשבעה. בסוף הספר הובאו הספדים רבים שנאמרו על הרב אליהו. תמוז תש"ע.
  • חלק ב - סיפורים ששמענו בשלושים, אלול תש"ע.
  • חלק ג - סיפורים ששמענו במהלך השנה. כסלו תשע"א. בכרך זה שולבו לראשונה גם תמונות.
  • חלק ד - סיפורים ששמענו במהלך השנה, ניסן תשע"א.
  • חלק ה - תשרי תשע"ב. בסוף הספר הודפסו גם דברי הספד ותפילה.

לאחר מכן החל הרב שמואל אליהו לשלב סיפורים בסדרה אחרת, "אביהם של ישראל על התורה - ספר שמות"[1]. אמנם בשנת תשע"ז החליט להמשיך בפרסום כרכים חדשים מסדרה זו[2]:

  • חלק ו - תשע"ז
  • חלק ז - תשע"ח
  • חלק ח - תשע"ט. בסוף הספר הוכנסו דברי הספד וסיפורים מהרב משה הררי, הרב שמואל כ"ץ (עורך שו"ת הרב הראשי) ועוד.
  • חלק ט - תש"פ, במלאת 10 שנים לפטירת הרב אליהו.
  • חלק י - תשפ"א. בסוף הספר נוספו מפתחות לכל כרכי הסדרה.
  • חלק יא - תשפ"ב.

ספרים בעקבות הסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביהם של ישראל - על התורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה בת חמישה כרכים על התורה והמועדים עם סיפורים מהרב מרדכי אליהו ולעיתים גם סיפורים עליו, מאת הרב שמואל אליהו ובעריכת הרב שחר שמואל ששון. יצאה לאור בין השנים תשע"א-תשע"ב בהוצאת דרכי הוראה לרבנים.

במהלך השנים תשס"ג-תש"ע פורסם מדי שבוע מאמר בשמו של הרב מרדכי אליהו בעלון "מעייני הישועה", בעיקר על פרשת השבוע ומועדים[3]. בשנת ה'תשע"א (2011), החליט הרב שמואל אליהו עם מערכת העלון לקבץ את כל המאמרים שפורסמו בניסוח חדש ולהוסיף עליהם מאמרים של הרב אליהו. בנוסף, הרב שמואל אליהו החליט לצרף סיפורים שסיפר אביו בעצמו. סדרה זו נקראת "אביהם של ישראל - על התורה". בתחילה יצאו הכרכים הראשונים על "דברים" ו"בראשית". אמנם בשנת ה'תשע"ב לקראת צאת הכרך השלישי בסדרה זו על "שמות" החליט הרב שמואל אליהו לחרוג ממנהגו בסדרה זו, והחליט לשלב בספר זה גם סיפורים על הרב אליהו בעצמו וגם סיפורים שהוא סיפר[1].

ספרי ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס סיפורים מהסדרה יצא לאור חוברת "אביהם של ישראל לילדים", בעריכת בנו הרב יוסף אליהו והסופר חנוך ריגל. חוברת זו הייתה אמור להיות רק חלק מתוך ספר עתידי, אך לבסוף הוחלט כי לא יצא ספר זה לאור.

בחנוכה תשע"ב (2011) הועלה מחזמר לילדים שנכתב ובוים על ידי דביר שרייבר בהשראת הסיפורים.

סדרת אביהם של ילדי ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס הסדרה יצאו לאור בתשע"א שלושה ספרי קומיקס בשם "אביהם של ילדי ישראל", מאת נתנאל ובת-אל אפשטיין. באותה שנה יצאה גם הגדה מאוירת עם סיפורי קומיקס ודברי תורה מאת הרב. לקראת שנת השמיטה תשע"ה יצא ספר נוסף בסדרה העוסק במצוות השמיטה על פי פסקי הרב אליהו. לאחר מכן יצא כרך נוסף "לכבוד שבת קודש" העוסק בהכנות לשבת על פי פסקי הרב אליהו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "כיון שנראה שלא נפרסם עוד ספרים מסדרת אביהם של ישראל, וכיון שהצטברו אצלינו סיפורים מדהימים על הרב, שממש כואב לא לספר אותם ברבים, ראינו לנכון לשלב בספר הזה גם סיפורים על הרב וגם סיפורים שהרב סיפר" (הקדמה לאביהם של ישראל על התורה - שמות, עמ' 5, טבת תשע"ב).
  2. ^ "הכרך הזה הוא השישי במספר בסדרת אביהם של ישראל. ולכאורה אפשר לשאול: מה יש עוד לחדש? מה לא נכתב עדיין שאפשר היה לכתוב בכרך זה? אבל המדהים בספר בזה הוא שאף אחד לא ישב לכתוב אותו. הוא נכתב מעצמו. אנשים שחוו חויות והרגישו צורך לשתף, לספר... הסיפורים נערמו עד שהגיעו למה שאתם מחזיקים בידכם עכשיו" (הקדמה לאביהם של ישראל, חלק שישי, עמ' 9, סיון תשע"ז).
  3. ^ בנו הרב שמואל כתב בהקדמה לאביהם של ישראל על התורה - ספר דברים (עמ' 5, שנת תשע"א): "לפעמים הרב עצמו היה כותב את המאמר, לפעמים הוא היה מנחה אותנו על איזה נושא לכתוב ומה צריך להיות הכיוון והתוכן. לאחר שדברי הרב הועלו על הכתב, הוא עבר עליהם בעצמו, מילה במילה, והדברים נשלחו לפרסום".