אביב וסרמן
 | |
| לידה | 24 בפברואר 1974 (בן 50) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תפקידים בולטים |
|
| בן או בת זוג |
רות וסרמן לנדה |
  | |
אביב וסרמן (נולד ב-24 בפברואר 1974) הוא יזם חברתי סדרתי, מורה, עורך דין ומנהל מוניציפלי. וסרמן כיהן בעבר כסגן ראש עיריית לוד. הקים את "הקרן לפיתוח לוד" ושימש כמנכ"ל הקרן במשך ארבע שנים וחצי[1]. היה בין מייסדי המכללה החברתית-כלכלית ועמד בראשה כיו"ר הוועד המנהל במשך שלוש שנים. בשנת 2019 הקים את "סורגות קהילה", תנועה חברתית התנדבותית לחיזוק הסולידריות החברתית בתוך ובין יישובים, נכון לפברואר 2022 יש בתנועה אלפי חברות בלמעלה מ-250 יישובים ברחבי הארץ[2]. בשנת 2022, אחרי שלוש שנות הוראה בתיכונים בעמק חפר, כפר יונה וחריש, החל להקים עם שותפיו, חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן, אשתו הפרופ' לחינוך ציפי שכטמן, "הצ'ייסר" איתי הרמן ושותפים נוספים את בית הספר במטאברס הראשון בעולם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביב וסרמן הוא בנם של רון וסרמן, מנהל היצור במפעל דובק וסימה, מורה לאומנות ואמנית, ממייסדות המדרחוב בנחלת בנימין, תל אביב. בגיל שש עבר עם הוריו לחולון שם למד בבית הספר ע"ש יעקב ניב ובתיכון חדש.
התגייס לחיל הנדסה והגיע עד לדרגת סרן. שימש כמפקד פלוגה, ובין השאר פיקד על גזרת נצרים ברצועת עזה[3], וסרמן קיבל תעודת הצטיינות כקצין מצטיין מנשיא המדינה דאז עזר ויצמן. לאחר שסיים את שירותו בצה"ל, למד לתואר ראשון במדעי המדינה, וסיים בהצטיינות גם LL.B במשפטים באוניברסיטת תל אביב.
וסרמן היה נשוי לרות וסרמן-לנדה, מרצה ודיפלומטית, מומחית למזרח התיכון ומשמשת כפרשנית בנושא המזרח התיכון בכלי תקשורת רבים בישראל ומחוצה לה. רות שימשה במצרים כסגנית השגריר בפועל בשנים 2003 - 2006. מכהנת כחברת הכנסת מטעם כחול לבן בכנסת העשרים וארבע. אביב ורות הורים לשתי בנות ובן ומתגוררים במושב גן יאשיה.
מעורבות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007, כשלמד לתואר שני ושלישי באוניברסיטת לונדון סקול אוף אקונומיקיס, נקרא על ידי אילן הררי, ראש הוועדה הקרואה, שעמדה באותה תקופה בלוד, להקים את הקרן לפיתוח לוד[4]. הוא נענה, ובמשך ארבע שנים וחצי עמד בראש הקרן. במסגרת תפקידו, יזם את הקמת כפר הסטודנטים בלוד[5].
ב-2013 הכריז כי יתמודד לתפקיד ראש עיריית לוד בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב-22 באוקטובר 2013[6]. כשבוע לפני הבחירות הסיר את מועמדתו והודיע על תמיכה ביאיר רביבו. רשימתו של וסרמן זכתה במנדט אחד והוא מונה לתפקיד סגן ראש עיריית לוד ברוטציה. במהלך הקדנציה שלו עסק וסרמן בפניות ציבור רבות, בפיתוח אזורי התעסוקה של העיר, במיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה, ילדים ומבוגרים עם מוגבלות ובפיתוח קשרי חוץ לעיר. עם סיום הקדנציה, החל לשמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת הנדל"ן אשדר מקבוצת אשטרום, והיה פעיל זמן מה ביזמות נדל"ן חברתית בעיר לוד. במרץ 2017 התפטר וסרמן מתפקידו כחבר מועצה והוחלף על ידי שלמה אברמוביץ[7].
פעילות ציבורית ומשפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת פעילותו החברתית, חשף וסרמן דרך עמותת קו לעובד אתר בו הוחזקו כ-1,000 עובדים זרים בתנאים קשים. הוא הגיע למקום יחד עם אורלי וילנאי, שהייתה בזמנו כתבת ערוץ 1, והוביל לסגירתו. בעלי המקום הגישו נגדו תלונה על הסגת גבול, אך התיק נסגר תקופה קצרה לאחר מכן.
בשנת 2003 היה בין מייסדי ומקימי המכללה החברתית-כלכלית[8], ועמד בראשה כיו"ר הוועד המנהל במשך שלוש שנים עד לפרישתו לטובת לימודים בלונדון.
וסרמן עמד בראש המאבק נגד הפרטת בתי הסוהר, ובמסגרת המאבק הקים לובי בכנסת ובממשלה נגד המהלך[9]. בשנת 2005 היה אחד מעורכי הדין שייצגו את העותרים בבג"ץ הפרטת בתי הסוהר. בעתירה טענו כי "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה", והעברת סמכויות שלטוניות לידי גורמים פרטיים עומדת בסתירה לעיקרון זה, ועל כן יש להורות על בטלותה[10]. בפסק הדין אסר בג"ץ, ב-19 בנובמבר 2009, את הקמתו של בית הסוהר הפרטי, וקבע כי לעובדי הזכיין נמסרו סמכויות הכרוכות בפגיעה קשה בזכויות האדם, ובהן הסמכות להחזיק אסיר בהפרדה, להשתמש בכוח לשם ביצוע חיפוש ולמנוע פגישה של אסיר עם עורך דינו. כאשר בית הסוהר מופעל בידי תאגיד פרטי, המונע בראש ובראשונה משיקולים כלכליים, שהם שיקולים זרים בכל הנוגע להגשמת מטרות הענישה, הדבר פוגע בלגיטימיות של הפעולות שהוא מבצע[11].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביב וסרמן, מפעלי ים המלח, אתם לא לבד, באתר "העוקץ", 10 ביוני 2004
- בילי מוסקונה-לרמן, תחנה אחרונה, לוד, באתר nrg, 15 באוקטובר 2010
- קובי בן-שמחון, המחאה החברתית - ילדי המהפכה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2011, ריאיון עם אביב וסרמן על הפרויקט לסטודנטים בלוד
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בני ציפר, ציפרלנד - ביקור בלוד, רק 15 דקות מתל אביב, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2010
- ^ שחר גולדברג, סורגות באהבה, באתר ynet, 25 בפברואר 2020
- ^ אמנון ברזילי, בזמן שישנו, ארץ אחרת 33, 31 במאי 2006
- ^ יעל בן יפת, קזבלן בלוד, באתר "העוקץ", 13 בספטמבר 2012
- ^ קובי בן-שמחון, המחאה החברתית - ילדי המהפכה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2011
- ^ אילן ליאור, תושבי לוד רוצים להשיב לעירם את הבחירות, באתר הארץ, 16 במרץ 2013
- ^ חילופי גברי במועצת העיר לוד שלמה אברמוביץ החליף את אביב וסרמן, 14 במרץ 2017, באתר רמלוד נט באר יעקב.
- ^ יולי חרומצ'נקו, בין התלמידים: פרופסור ממכון ויצמן ועובדת ניקיון, באתר הארץ, 2 במרץ 2005
- ^ נתן שקרצ'י, מחר בבית המשפט העליון - סיבוב נוסף במאבק על הפרטת בתי הסוהר, באתר "העוקץ", 17 ביוני 2006
- ^ יובל יועז, בג"ץ הורה למדינה לנמק בתוך חודש מדוע לא תבוטל ההפרטה בבתי הכלא, באתר TheMarker, 18 ביוני 2006
- ^ תומר זרחין, בג"ץ ביטל את חוק הפרטת בתי הכלא: פגיעה חמורה בזכויות אדם, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2009
יוסי דהאן, על הפרטה, תאגידים כלכליים וזכויות אדם, באתר "העוקץ", 21 בנובמבר 2009