אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: קביעות לא נכונות וטעויות בתוכן הערך.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: קביעות לא נכונות וטעויות בתוכן הערך. | |
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה הוא ניב המביע סוגיה דתית-פילוסופית מרכזית ביהדות ובדתות אחרות שקשורה לשאלת שכר ועונש והגמול האלוהי בעולם, סוגיה זאת דנה בענישה של צאצאים על חטאי אבותיהם. כביכול האב אוכל בוסר (פרי שאינו בשל) אך שיניי הבן נחלשות. בניב זה אכילת הבוסר משולה לחטא, וקהות השיניים לעונש.
הסוגיה הזאת מערערת את יסודות תפיסת תורת הגמול, על ידי הרחבת גבולות האחריות מעבר לאחריות האישית של האדם על מעשיו, ובהתאם לכך הצגת האפשרות של ענישה על מעשים שביצע אחר – אחד האבות.
פסוק זה הוביל הוגי דעות לעסוק גם במהותה ומוסריותה של אלוהות הנוקטת גישה זו או הנמנעת ממנה.
משמעות נוספת לביטוי היא שהדוגמה הרעה שנותנים הורים לילדיהם גורמת גם לילדיהם לנהוג באותו אופן רע. ולכן הביטוי ממחיש את החשיבות של חינוך ילדים ראוי, שבו ההורים נותנים דוגמה אישית טובה לילדיהם.[1]
מקור הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביטוי "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" מופיע פעמיים במקרא, בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק כ"ח ובספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק ב'. המשמעות של פסוק זה היא שבנים נושאים בעונש על העוונות של אבותיהם. זהו ביטוי מוסרי הדן באחריות של בנים כלפי חטאים שחטאו אבותיהם. בפסוק זה מוחים הנביאים על התפיסה הרווחת בעם, שהגלות תימשך בגלל חטאי האבות, ועל כן למעשי הבנים אין משמעות, והם מסבירים בפסוקים הבאים שאדם נושא באחריות רק על מעשיו, ולא על מעשי אבותיו.[2]
במסכת אבות ניתן לפסוק זה פירוש המבהיר שעוון אבות יוטל על הבנים רק אם ימשיכו במעשי אבותיהם, כי עוון של דורות חמור יותר מעוון של פרט אחד.
ביטויים דומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מעשה אבות סימן לבנים", ביטוי זה מתכתב ביהדות עם הביטוי הנ"ל.
- באנגלית: "The sins of the fathers are visited upon the children".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עופר בורין: אבות אכלו בוסר, שיני בנים תקהינה, ושיני אבות תרקבנה אבות אכלו בוסר, שיני בנים תקהינה, ושיני אבות תרקבנה- אל"ם במיל' עופר בוריןייצור ידע ייצור ידע, 2018-11-29
- ^ איפה רשום אבות אכלו בוסר ושיני בנים תיכאנה, באתר www.hidabroot.org, 2014-02-25