לדלג לתוכן

אאומאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאאומאיה
אאומאיה
תקופה
קרטיקון תחתון 125 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סוג: אאומאיה
שם מדעי
Eomaia
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שחזור של היונק
יציקת מאובני אאומאיה
שחזור של אאומאיה הניזון מחרקים

אאומאיה (שם מדעי: Eomaia; משמעות השם: "אם השחר") הוא סוג של יונק מאובן נכחד המכיל את המין היחיד Eomaia scansoria, שהתגלה בסלעים שנמצאו בתצורת יישיין במחוז ליאונינג בסין. המאובן מתוארך לאמצע עידן הקרטיקון התחתון – כ-125 מיליון שנה לפני זמננו.[1] הדגימה המאובנת היחידה של מין זה היא בגודל 10 סנטימטרים והיא כמעט שלמה. משקל הגוף מוערך ב-20–25 גרם. המאובן שמור היטב יחסית לממצא בן 125 מיליון שנה. גולגולת המאובן נמעכה, אך אפשר לראות את שיניו של היונק, עצמות רגליו הזעירות, חלק מהסחוסים שלו ואפילו פרוותו.[1]

במאובן אאומאיה נראים סימנים ברורים של שיער.[1] עם זאת, אין אלו הראיות המוקדמות ביותר לשיער בשושלת היונקים, שכן גם במאובנים של וולטיקותריום[2] וקסטרוקאודה שהתגלו בסלעים המתוארכים ל-164 מיליון שנה לפני זמננו, יש סימני פרווה.[3]

לאאומאיה סקאנסוריה (Eomaia scansoria) היו תכונות המשותפות לו וליונקי שליה, תכונות המבדילות אותו מהמטאתריה, הקבוצה שכוללת את חיות הכיס בנות זמננו. תכונות אלה כוללות את עצם ה-malleolus ("פטיש קטן") המוגדלת בתחתית השוקה (הגדולה מבין שתי עצמות השוק),[1] מפרק בין עצם המסרק הראשונה לבין עצמות בסיס כף הרגל (entocuneiform) אשר נסוג לאחור יחסית למפרק בין עצם המסרק לבין העצמות המרכזיות בבסיס כף הרגל,[1] וכן תכונות שונות של מלתעות ושיניים.[1]

עם זאת, E. scansoria אינו יונק שליה אמיתי שכן הוא חסר כמה תכונות ספציפיות למין זה, כגון קיומה של עצם הפטיש (malleolus) בחלק התחתון של השוקית, הקטנה שבין שתי עצמות השוק,[1] וכן שגם ומגרעת במפרק הקרסול העליון, בו העצמות האחוריות של כף הרגל משתלבות בשקע שנוצר על ידי קצוות השוקה והשוקית.[1] לאאומאיה היו חמש חותכות עליונות וארבע תחתונות (מאפיין מובהק בהרבה של תת-מחלקת המטאתריה) חמש קדם-טוחנות ושלוש טוחנות.[1] ליונקי שליה יש רק עד שלוש חותכות בחלק העליון והתחתון, ארבע קדם-טוחנות ושלוש טוחנות, אבל היחס בין קדם-טוחנות וטוחנות דומה ליחס בקרב יונקי השלייה.[4]

לאאומאיה, כמו ליונקים מוקדמים ולחיות-כיס אחרות, היה פתח אגן צר, מה שהביא ללידת ולדות קטנים ולא מפותחים הדורשים טיפול מסור וממושך.[5] עצמות האגן העיליות (Epipubic bones) מתרחבות קדימה מן האגן;[1] עצמות אלה אינן נמצאות בשום יונק שליה אך נמצאות בכל יונק אחר, כולל יונקים לא שלייתיים מקבוצת האאותריה, יונקי הביב, כיסאים ויונקים אחרים מתקופת המזוזואיקון, כמו גם הקיינודונטיים מסדרת התרפסידה, הקרובים ביותר ליונקים. תפקידן הוא להקשיח את הגוף במהלך תנועה.[6] התקשות זו עלולה להזיק ליונקי שליה בהריון, אשר הבטן שלהם צריכה להתרחב.[7]

מגלי אאומאיה טענו כי על בסיס 268 מאפיינים שנדגמו מכל היונקים הגדולים בענפי המזוזואיקון והמשפחות העיקריות של ענף האאותריה, אפשר למקם את האאומאיה בשורש "עץ המשפחה" של ענף האאותריה עם מינים נוספים.[1] חוקרים אחרים משייכים אותו לקבוצה הקרובה ביותר לתריה – Tribosphenida.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אאומאיה בוויקישיתוף
  • אאומאיה, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Ji, Q.; Luo, Z-X.; Yuan, C-X.; Wible, J.R.; Zhang, J-P.; Georgi, J.A. (באפריל 2002). "The earliest known eutherian mammal" (PDF). Nature. 416 (6883): 816–822. doi:10.1038/416816a. PMID 11976675. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-11-03. נבדק ב-2008-09-24. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Meng, J.; Hu, Y.; Wang, Y.; Wang, X.; Li, C. (דצמ' 2006). "A Mesozoic gliding mammal from northeastern China". Nature. 444 (7121): 889–893. doi:10.1038/nature05234. PMID 17167478. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Ji, Q.; Luo, Z-X; Yuan, C-X; Tabrum, A.R. (בפברואר 2006). "A Swimming Mammaliaform from the Middle Jurassic and Ecomorphological Diversification of Early Mammals". Science. 311 (5764): 1123–7. doi:10.1126/science.1123026. PMID 16497926. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Novacek, M. (19 יוני 1986). "The Primitie Eutherian Dental Formula". Journal of Vertebrate Paleontology. 6 (2): 191–196. doi:10.1080/02724634.1986.10011610. JSTOR 4523087. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Weil, A. (באפריל 2002). "Mammalian evolution: Upwards and onwards". Nature. 416 (6883): 798–799. doi:10.1038/416798a. PMID 11976661. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Reilly, S.M.; White, T.D. (בינואר 2003). "Hypaxial Motor Patterns and the Function of Epipubic Bones in Primitive Mammals". Science. 299 (5605): 400–402. doi:10.1126/science.1074905. PMID 12532019. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Novacek, M.J.; Rougier, G.W; Wible, J.R.; McKenna, M.C; Dashzeveg, D.; Horovitz, I. (באוקטובר 1997). "Epipubic bones in eutherian mammals from the Late Cretaceous of Mongolia". Nature. 389 (6650): 483–486. doi:10.1038/39020. PMID 9333234. {{cite journal}}: (עזרה)