שרה הקדושה
שרה הקדושה (ברומאני: Sara e Kali, שרה קאלי; בצרפתית: Sara la noire, שרה השחורה; בספרדית: Sara de Marsella, שרה ממארסיי) היא הקדושה הפטרונית של הצוענים, אך איננה מוכרזת כקדושה בכנסייה הנוצרית. מרכז פולחנהּ נמצא בעיירה סנט-מארי-דה-לה-מר שבשפך נהר רון בדרום צרפת,[1] שם אצורים שרידיה ושם מתקיימות חגיגות העלייה לרגל לכבודהּ.
מסורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסורת המקובלת על בני רומה, שרה קדושתם הייתה שפחתה של אחת משלוש המריות (אנ'), שעימן הגיעה לחוף הקאמארג בדרום צרפת לאחר שנמלטו מרדיפות הנוצרים הראשונים בארץ ישראל. שלוש המריות, שלהן סוגדים במקום נחיתתן הן מרים אימו של יעקב בן חלפי (אנ'), מרים אשת קלופאס (אנ') ומרים-שלומית,[2] מי שנכחו בצליבת ישו והיו העֵדוֹת הראשונות לקברו הריק.[3] עצמותיהן של שלוש המריות נתגלו ב-1488 על ידי שלוחיו של המלך רנה מאנז'ו ונאצרו בכנסייה המקומית.[4] זכרן נחגג שם ביום 25 במאי וביום ראשון הרביעי של חודש אוקטובר. מסורת צירופה של שרה, פטרונית הצוענים, לפולחני שלוש המריות היא מאוחרת.
זהותה של שרה הקדושה לבני רומה איננה מוגדרת בבירור, ואין הסכמה לגבי מוצאהּ. המקור שבכתובים לאגדת שלוש המריות הוא "מקראת הזהב" מן המאה ה-13, אך אין בכתוב אזכור לשרה בהקשרן. שרה שפחת המריות נזכרת לראשונה במאה ה-16 בחיבור בשם "אגדת המריות הקדושות",[5] שבו היא מתוארת כ"צַדֶּּקֶת שסייעה לאנשים על ידי קיבוץ נדבות". משערים שלאור התיאור הזה אומצה על ידי בני רומה כקדושה שלהם. היא מכונה גם "שרה המצרייה" בשל האמונה הקובעת את מקום הולדתה במצרים העליונה, בברניקי טרוגלודיטיקה שלחוף הים האדום. קביעה זו קשורה ככל הנראה למסורת המייחסת את מוצא הצוענים לארץ מצרים.[6]
אף ששרה קדושת הצוענים לא זכתה להכרה רשמית של הכנסייה, הצֶלֶם שלה מוצב בקריפטה של כנסיית המריות-הקדושות-של-הים שבקאמארג,[4] כמו גם תיבת שרידיה. ימי חגהּ אצל מאמיניה הם ה-24 וה-25 במאי וכן ימי הראשון הסמוכים ל-22 באוקטובר בצמידות לחגיהן של המריות-של-הים. במועדים אלה מתקיימות העליות לרגל של הצוענים למקום, וצלמהּ של קדושתם נישא ברוב טקס אל הים.
על פי ההערכה המקובלת, פולחן שרה הקדושה של הצוענים מקורו בכת מאמיניה של האלה ההינדואית קאלי. משמעות השם קאלי היא "שחור". צלמהּ השחור קשור אולי גם לפולחני המדונה השחורה (אנ') בנצרות האירופית.
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרה הקדושה זוהתה כבתם של מריה מגדלנה ושל ישו בחיבור גדוש הבדיונות ומעורר המחלוקת דם קדוש, גביע קדוש. דן בראון בצופן דה וינצ'י אימץ את הסיפור לפיו מריה מגדלנה ילדה בת בשם שרה. שרה הקדושה מוזכרת ברומן של פאולו קואליו "המכשפה מפורטובלו".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רונלד לי (אנ'), "האלה קאלי-שרה של הצוענים", 2002 (באנגלית)
- לירון שמעוני, "שעת הצוענים: פסטיבל שרה השחורה בצרפת", מגזין את, 15 באפריל 2015
- Marc Bordigoni, "Le 'pèlerinage des Gitans', entre foi, tradition et tourisme", Ethnologie française 32, 2002/3, pp 489–501
- Rebecca Toy, "Meet Sara-la-Kali, the patron saint of displaced people", National Geographic ,June 16, 2023
שרה הקדושה, שרה קאלי, סרטון באתר יוטיוב
חג שרה הקדושה, 2021, סרטון באתר יוטיוב
תהלוכת שרה הקדושה, מאי 2023, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ העיירה Saintes-Maries-de-la-Mer ("המריות-הקדושות-של-הים") נחשבת כבירת הקאמארג, ומכונה בקיצור – סאנט (Saintes)
- ^ מרים המגדלית אינה נמנית עם המריות הללו, שכן המסורת קובעת את מקום קבורתה בחלק אחר של חבל פרובאנס
- ^ בחבורה, שסירתה הפלאית נסחפה בים ונחתה בדרום צרפת, נכללו, לפי גירסות שונות, מרים המגדלית, אלעזר ואחיותיו, מרים מבית עניה ומרתא, ואף יוסף הרמתי, והם נחשבים למי שהביאו את בשורת הנצרות לצרפת
- ^ 1 2 כנסיית "גבירתנו של הים", ובשמה המלא: Église Notre-Dame-de-la-Mer des Saintes-Maries-de-la-Mer
- ^ החיבור תורגם ב-1521 מכתב יד בלטינית בידי Vincent Philippon
- ^ השמות Gypsy, Gitanos ודומיהם מקורם בשם 'אגיפטוס' שניתן למצרים ביוונית ובלטינית ואילך בלשונות אירופה; בדומה לכך גם השם צוענים, שניתן לבני רומה בעברית, מרמז לעיר צֹעַן במצרים הקדומה
