שלמה בן-ישראל
 | |
| לידה |
27 ביולי 1908 י״ח בתמוז ה׳תרס״ח ברסט-ליטובסק,  האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1989 (בגיל 81) ט״ו באלול ה׳תשמ״ט ניו-יורק,  ארצות הברית |
| שם לידה | שלמה גלפר |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול |
| השכלה | אוניברסיטת בוסטון |
| עיסוק | סופר ועיתונאי |
שלמה בן-ישראל (27 ביולי 1908 י״ח בתמוז ה׳תרס״ח – 15 בספטמבר 1989 ט״ו באלול ה׳תשמ״ט) היה סופר ועיתונאי יהודי-ישראלי-אמריקאי, כתב וערך את סדרת ספריית הבלש.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה בן-ישראל נולד בברסט-ליטובסק באותה תקופה האימפריה הרוסית לישראל ומאטל. לפני עלייתו לארץ עבד כפקיד במשרד הארצישראלי בוורשה וארגן קבוצות הכשרה חלוצית שרבים מחבריה עלו לישראל, במרץ 1926 עלה לארץ כחלוץ ועבד בסלילת כבישים, חציבה וייבוש ביצות במושבות כברי, עתלית ובפרדס חנה-כרכור.[2]
ב-1930 כתב בן-ישראל את סדרת הספרות הבלשית "ספריית הבלש" ולפי עצתו של זאב ז'בוטינסקי בחר בתור גיבור העלילות את דוד תדהר שבאותה תקופה עזב את משטרת המנדט בה שירת כקצין וכמפקד המשטרה של העיר החדשה בירושלים. בנוסף לדוד תדהר השתתפו בסדרה גם עוזריו "סעדיה התימני" וירמיהו אלמוג. ההשראה לדמותו של ירמיהו הייתה דוד (סוקוליק) אלמוג שהחל את דרכו כעוזרו של דוד תדהר במשרד החקירות שהקים. בהשראת הדמות החליף דוד את שם משפחתו מסוקוליק לאלמוג.[3]
ב-1934 ייסד בן-ישראל ביחד עם אביגדור המאירי ואלכסנדר זאובר את השבועון עיתון מיוחד, באותה תקופה עבד בדואר היום בתור עיתונאי ראשי ונשלח לחוץ לארץ לכיסוי כנסים ציוניים ואירועים אחרים. ב-1936 עבד כעוזרו של סופר הניו-יורק טיימס בקהיר וביולי 1939 טס לארצות הברית ולמד עיתונאות באוניברסיטת בוסטון, שלוש שנים לאחר מכן החל לעבוד בעיתון הבוסטון גלוב בתור פרשן ענייני המזרח התיכון ונשלח מטעם העיתון ללוות את ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית, ועידת השולחן העגול והיה העיתונאי הראשון שחדר למחנות המעצר בקפריסין.[4]
ב-1947 עבר מן העיתונות האנגלית אל העיתונות היידית והצטרף לצוות העורכים של הפורוורד בניו-יורק, שם עבד כסופר העיתון באו"ם וכעורך חדשות חוץ. ב-1950 עבר מבוסטון לניו-יורק ושימש כפרשן מדיני בתחנת הרדיו של הפורוורד, מספר המאזינים לסקירתו השבועית הגיע למאות אלפים. בימי מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים שידר מישראל לניו-יורק על המתרחש, באותן שנים היה נחשב בן-ישראל לעיתונאי היהודי המוביל בארצות הברית.
בנוסף לקריירה העיתונאית והספרותית שלו בן-ישראל היה מחזאי ותרם לתיאטרון הסאטירי כל הרוחות מחזות ופזמונים, אחד ממחזותיו "הגפיר האמיץ יחיא" הוצג בכל רחבי ישראל וזכה להצלחה נרחבת.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1932 התחתן עם בת-שבע שנפטרה שנתיים לאחר מכן, ב-1936 נישא לבת יצחק צבי. בן-ישראל נפטר ב-1989 בניו-יורק. סבו היה הסופר יצחק אליעזר ליזרוביץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראיון ביידיש עם גולדה מאיר בשנת 1967
- כתבה בעיתון הארץ באנגלית על ספריית "הבלש"
- שלמה בן-ישראל בספריה הלאומית
- שלמה בן ישראל בארכיון המכון למחקר יידיש
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה (גלפר) בן-ישראל, באתר www.e-vrit.co.il
- ^ 5405 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, tidhar.tourolib.org
- ^ בְּצִפָּרְנֵי מִפְלְצוֹת אָדָם - ש. בן-ישראל - ספריית הבלש - חוברת ב', באתר בית אוצר
- ^ שלמה בן-ישראל, באתר בית אוצר
בקרת זהויות  |
|
|---|