לדלג לתוכן

פרנקנשטיין הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנקנשטיין הצעיר
Young Frankenstein
מבוסס על פרנקנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי מל ברוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מייקל גרוסקוף
תסריט מל ברוקס, ג'ין ויילדר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'ון האוורד עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ין ויילדר
פיטר בויל
ג'ין הקמן
מוזיקה ג'ון מוריס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ראלד הירשפילד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 בדצמבר 1974
משך הקרנה 106 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיית אימה, סרט מדע בדיוני, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט אימה, סרט פרודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2.8 מיליון דולר
הכנסות 86.2 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו youngfrankenstein
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנקנשטיין הצעיראנגלית: Young Frankenstein) הוא סרט פרודיה על סרטי אימה משנת 1974, בבימוי של מל ברוקס. הסרט מבוסס על סיפור "פרנקנשטיין" ופורסם תחת הסלוגן "הקומדיה המפחידה ביותר בכל הזמנים". בשנת 2007 עובד הסרט למחזמר באותו שם.

ד"ר פרונקנסטין הצעיר (ג'ין ויילדר) שמתכחש בתוקף למורשת סבו, ד"ר פרנקנשטיין ואף מתעקש לבטא את שמו אחרת, מגיע לטירת סבו.

בעקבות אירועים מסתוריים וצלילי כינור שמקורם לא ידוע הוא מגלה את כתבי סבו, שמתארים כיצד הצליח להחיות גופות מתות. פרונקנסטין מניח ידו על גופה גדולה ובריאה (פיטר בויל), ושולח את המשרת איגור (מרטי פלדמן) להביא את מוחו של מדען ידוע שנפטר. פרונקנסטין מקווה להשיב את הגאון לתחייה, אך איגור מפשל ומביא תחת זאת מוח של אדם אלים.

רק לאחר שפרונקנסטין מחייה את הגופה מתגלה עומק הצרה. המת-החי אכול פחדים וסיוטים, ובשל שרשרת של טעויות גורם נזק רב בעיירה הסמוכה.

תושבי העיירה מצטיידים בלפידים ונערכים לבצע לינץ' בפרונקנסטין ושאר שוכני הטירה, ורק הקרבה אישית מצד פרונקנסטין תעמוד בדרכם.

הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר ולשני פרסי גלובוס הזהב.
הוא זכה בחמישה פרסי סאטורן: בקטגוריות סרט האימה הטוב ביותר, הבימוי, שחקן המשנה, איפור ועיצוב-תפאורה.
כותבי התסריט זכו בפרס הוגו, ובפרס נבולה.

השיר Puttin' On the Ritz, מתוך הסרט זכה להיכלל ברשימת מאה שנים... מאה שירים.
בשנת 2003 הסרט הוכנס לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]