פרוין שמואלי בוכניק

פרוין שמואלי בוכניק

פרוין שמואלי בוכניק
לידה	16 בנובמבר 1961 (בת 62) רפסנג'אן, איראן
שם לידה	פַּרְוִין שמואליאן

פַּרְוִין שמואלי בוכניק (נולדה ב-16 בנובמבר 1961) היא אמנית ישראלית.

ביוגרפיה

פַּרְוִין שמואליאן נולדה בעיר רפסנג'אן, במחוז כרמאן שבדרום איראן ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1962. אמה, רינה שמואליאן, עסקה באריגה ובטוויית שטיחים והחלה לצייר בגיל 42, ואביה יוסף שמואליאן הוא בן למשפחת מלמדי תורה. אחיה הגדול, אבי שמואליאן, הוא צייר וסופר. גדלה והתחנכה בדימונה.

לאחר שירותה הצבאי למדה בשנים 1984–1988 במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. בסיום לימודיה החלה לעבוד במחלקה לאמנות בטלוויזיה הישראלית (רשות השידור) ועבדה שם כשבע שנים. מאוחר יותר סיימה תואר ראשון נוסף בחינוך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין במטרה לעסוק גם בהוראת האמנות.

ב־1996 הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה העירונית באשקלון. ב־2002 הקימה סטודיו-גלריה בקיבוץ חולדה.

במקביל לעבודתה האמנותית היא עובדת כמורה לאמנות בבית הספר יסודי ע"ש פינס בגדרה.

משנת 2023 היא חברה בגלריה אגריפס 12, גלריה שיתופית לאמנות.

חיים אישיים

נשואה משנת 1993. אם לשניים.

מתגוררת ויוצרת בקיבוץ חולדה.

יצירתה האמנותית

פרוין שמואלי בוכניק - מאלפת המפלצות

שמואלי בוכניק רכשה את הכשרתה האמנותית באקדמיה לאמנות בצלאל, בין השנים 1985-1982. לאחר מכן התמחתה באופן פרטי בטכניקות ציור קלאסיות מסורתיות. השימוש בטכניקות קלאסיות, ובעיקר ציור בצבעי שמן על בד, אינו רק טכניקה ציורית, מבחינתה, אלא יש חשיבות להרגשה שהטכניקה הזאת יוצרת. הצגת האמנות כ'שפה' וכן היותה מטאפורה חזותית אסתטית, מפתה ונהירה. מאז ילדותה הדהודו ניחוחות, מראות וקולות איראן בבית הוריה. המוסיקה הפרסית, השטיחים הפרסיים, הסמלים, הכלים המאוירים המגשים המצוירים בקליגרפיה פרסית, הקמעות, המיניאטורות הפרסיות בספרים ובאיורי השירה התמזגו בהווייתם עם ציורי האמנות הקלאסית אליהם נחשפה ואליהם שאפה. היא העריצה את המאסטרים הגדולים של הקלאסיקה המערבית, שהיו לה למודל לחיקוי והשראה ליצירותיה. כמו כן גדלה בבית שהמסורת והדת היו בעלות ערך ונוכחות חזקה לאורך כל תקופת ילדותה. כל אלה קיננו בליבה ובקעו לתוך יצירותיה ממניעים שונים ובעוצמות שונות.

ההתמודדות עם הזהות העצמית והזהות התרבותית הובילה אותה לפרשנויות ולבחירות שונות, לחקירה, לבחינה ולגילוי של משמעותם האישית והקולקטיבית. בתהליכים אלה של גיבוש עצמי, נוקטת שמואלי בוכניק בעמדה ביקורתית ובוחנת את המציאות הרב-שכבתית של כל הכוחות המעצבים אותה ומתוך מציאות זו היא מחלצת רבדים סמויים וגלויים, ומבקשת לראות את הריבוי והשונות כמשאב. היא עושה זאת באמצעות ציורי דיוקן. היא סבורה, שכל ציור הוא דיוקן עצמי ודיוקן עצמי הוא צורה מובהקת של חיפוש. כתוצאה מכך היא גם חוקרת וגם נחקרת. היא גם האובייקט וגם הסובייקט. היא יוצרת הנוברת בנבכי הנפש, בארכיוני הזמן מהעבר ומההווה, בתוך שדות שונים, במבנים, תרבויות ודתות שונות. היא עושה זאת באמצעות מסע חזותי כמטאפורה לריבוי, שונות ואחדות. כך שיצירותיה נושאות קולות רבים: קולה של אישה, קולות של אפליה מגדרית, דתית ועדתית, קולות פנימיים, קול בלתי מודע וקולות אחרים. תפיסתה הרוחנית והפילוסופית מכירה בחשיבות השונות והריבוי לעיצוב ולגיבוש האישיות לכדי תקשורת המאפשרת לכל הקולות להישמע. לסיכום, היא מבקשת לראות את ריבוי הכוחות המעצבים אותה כמשאב ולא כמחסום.

תערוכותיה

תערוכות יחיד

• 1996 – חשיפה, גלריה עירונית אשקלון
• 1997 – ואגינאלי גינה לי, בית האמנים אשדוד
• 2009 – פומפי פרס, גלריית אנטיאה ירושלים (במסגרת פסטיבל מנופים, אוצרת: ריטה מנדס-פלור)
• 2009 – מזונות, בית אחותי (אוצרות: שולה קשת וקציעה אלון)
• 2022 – מעיינות העין, גלריית הסדנה לאמנות ביבנה (אוצר: רוני ראובן)
• 2023 – מתנת המבט, ספריה ציבורית גדרה (אוצר: דוד נאמן)
• 2023 – מתנת המבט, גלריה 'מגדל', קיבוץ חולדה
• 2023 – מאלפת מפלצות, גלריה אגריפס 12 (אוצרת: נורית טל טנא)
• כמו כן, הציגה את עבודותיה במרחבים קהילתיים רבים כמו ספריות עירוניות, מבני אשכול פיס וחדרי אוכל בקיבוצים.

תערוכות קבוצתיות

• 2000 – אחותי: אמניות מזרחיות בירושלים, בית האמנים בירושלים (אוצרות: שולה קשת וריטה מנדס-פלור)
• 2002 – יוצרים בעקבות פרוין, גלריית הסדנה לאמנות ביבנה
• 2003 – מדרשה, סטודיו משלך, פסטיבל ישראל (אוצרת: שולה קשת)
• 2004 – הדהודים, אנטיאה, ירושלים (אוצרות: נעמי טנהאוזר וריטה מנדס-פלור)
• 2008 – אנטיאה דרום, מכללת קיי, באר שבע (אוצר: ישראל רבינוביץ)
• 2013 – זהות, חלום וזיכרון, המרכז לאמנויות רוס קריק, נובה סקוטיה, קנדה (Ross Creek Centre for the Arts, Nova Scotia)(אוצרת: אמילי גלבמן)
• 2016 – שוברות קירות, הגלריה במכללת ספיר (אוצרת: שולה קשת)
• 2016 – ליבי במטבח, אחותי (אוצרת: שולה קשת)
• 2019 – שמלה, סימלה: שיבה לאנטיאה, גלריה אגריפס 12 (אוצרות: ריטה מנדס-פלור ונעמי טנהאוזר)
• 2019 – לאחותי: תערוכת התרמה, גלריה מנשר לאמנות, תל אביב (אוצרת: יערה רז חקלאי)
• 2021 – טעמי לשון, גלריית הסדנה לאמנות ביבנה (אוצר: רוני ראובן)
• 2022 – וונדרוומן, גלריה מרי (אוצרות משותפת של נעמי טנהאוזר, שרית לילה הס, הדי אברמוביץ ופרוין שמואלי בוכניק)
• 2023 – חוזרים, גלריה אגריפס 12 (אוצרים: עודד זידל ורינה פלד)
• 2023 – אנימה מונדי, מרכז תאו, הרצליה (אוצר: גבי יאיר)

פרוין שמואלי בוכניק - ארטמיסיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרוין שמואלי בוכניק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גלריה אגריפס 12 - פרוין שמואלי בוכניק (דף אישי)
• פרוין (כתבה של ישראל לנצ'נר), סרטון בערוץ "טלוויזיה קהילתית כפר סבא", באתר יוטיוב, 20 ביולי 2019
• פרוין שמואלי בוכניק (ראיון בתכנית "תיבת פנדורה" עם יהודה רחנייב), סרטון בערוץ "הרדיו החברתי הראשון", באתר יוטיוב, 20 באוגוסט 2023
• קציעה אלון, האוכל גזור למידותינו שלנו: קציעה אלון על עבודותיה של פרוין שמואלי בוכניק, העוקץ, 24 במרץ 2017
• רות נצר, מאלפת המפלצות: תערוכתה של פרוין שמואלי בוכניק, יקום תרבות: הזירה המקוונת לתרבות עברית, 16 במאי 2023