פורטל:מדע בישראל
מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים במדינת ישראל. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, לבין תשומת לבם ושאיפתם של מנהיגי המדינה לפיתוח המדע והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה. לערך המלא
.jpg)
ראשיתו של המחקר המדעי בארץ בשלהי המאה ה-19. ראשוני החוקרים התמודדו עם העדרה של תשתית ראויה למחקר, כגון מעבדות, ארכיונים וספריות מדעיות, וללא סיוע של צוות טכני; ונאלצו לסלול את דרכם, מבלעדי קהילת עמיתים סמוכה ונגישה.
החוקרים הארצישראלים, בתחומי מדע שונים, שראו בעברית את שפת העם המשותפת, התחבטו גם בהמצאת המילים והמונחים המדעיים והטכניים, שהיו נחוצים לשיח משותף בעל פה ובכתב. ניצני הפניה למחקר מדעי ולהוראתו, נסמכו גם על הישגיה של תנועת ההשכלה בתפוצות ישראל, שראשיתה במאה ה-18; אולם הלשון העברית המחודשת של תנועת ההשכלה, לא היה בה די כדי לספק את צורכי הכתיבה המדעית; הגם שהתחבטו בה המלומדים היהודים הראשונים והחשובים, שעסקו במדע ובטכנולוגיה, בהם צבי הירש הכהן רבינוביץ (1889-1832) במתמטיקה ובמדעי הטבע; וכמוהו עסקו בתחומים אלה, הן כחוקרים והן כסופרים ומורים מנחילי הידע, חיים זליג סלונימסקי (1904-1810) ונחום סוקולוב (1936).
בארץ ישראל, בקהילת היישוב הישן הקטנה, שמנתה בשנת 1880 כ-26,000 נפש, עסק בחקר ההיסטוריה והגאוגרפיה, המלומד והאמן יהוסף שוורץ (1865-1804). ספרו "תבואות הארץ" שהופיע ב-1845, היה הספר המדעי הראשון ובעברית שהציג מחקר שיטתי של אוצרות הטבע, ומנעד הצומח והחי, וכן ההיסטוריה והארכאולוגיה, לצד מחקר שימושי מפורט ומורכב של מהלך הכוכבים, ומועדי הזריחה והשקיעה, כפי שנצפו בארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19, בגל העלייה הראשונה, הושפעה התפתחותו המהירה של היישוב היהודי מהישגי המדע והטכנולוגיה במערב באותן שנים; החידושים במדע ובטכנולוגיה שתרמו לנמרצות ולרווחיות של התהליך היישובי בארץ, כללו את הקיטור באוניות, שימוש בנפט לתאורה והנעה, פיתוח מסילות הברזל, והשתכללות המיכון, ובכלל זה, משאבות המים, מכונות לתעשייה לסוגיה וכלי רכב, המכונית הראשונה הגיעה לארץ כנראה ב-1908.
בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה:
| רשימת האוניברסיטאות |
|---|
לצד האוניברסיטאות פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ-245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.
עוזי אורנן הוא בלשן, פרופסור ללשון ולעיבוד שפות טבעיות באוניברסיטה העברית. ב-1979 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית בה הוא מכהן עד היום, ועמד בראש הוועדה לכללי הפיסוק. ב-1986 פיתח את הכתב הפונמי לעברית, שהתקבל על ידי ארגון התקינה הבינלאומי. ב-1987 התקבל כפרופסור אורח בטכניון, בפקולטה למדעי המחשב, והחל בניהול המעבדה לעיבוד שפות טבעיות.
.
לרשימה המלאה של מדענים
מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה, הוא אחד משלושה המוזיאונים למדע הפועלים בישראל (שני האחרים הם מוזיאון המדע בירושלים וגן המדע במכון ויצמן ברחובות). עד שנת 2006 נקרא "הטכנודע". המוזיאון פועל בבניין ההיסטורי של הטכניון, ועל שיחזורו ושימורו של הבניין זכה המוזיאון באות הוקרה מהמועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.
במוזיאון פועל "מכון מדעטק לחינוך", המהווה מרכז תמיכה ללימודי מדע, טכנולוגיה וחלל לתלמידי בתי הספר והקהל הרחב. המכון מפעיל רשת של מעבדות בנושאים מדעיים וטכנולוגיים שונים, מקיים סדנאות לימודיות וחוגים לבני-נוער ומפעיל ניידות מדעים היוצאות אל יישובי הפריפריה. המרכז מפעיל כ־80 תוכניות לימודיות בתחומים שונים כמו פיזיקה ואסטרופיזיקה, כימיה, איכות הסביבה, מתמטיקה, רובוטיקה, גנטיקה, חשמל, אלקטרוניקה וטכנולוגיות של אבטחת מידע.
לרשימה המלאה של מוזיאונים ומדע בישראלמאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון תחומי המחקר במדעים, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, וכן, במדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 גם כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.
המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה שונה ואחרת כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם המערבי. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה, בין השאר, בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה; ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם". זאת באשר למדד הכמות. ואולם על פי מדד האיכות, תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות; הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.
לרשימה המלאה של תחומי מחקר
יום-טוב ליפמן צונץ • אלברט איינשטיין • מרטין בובר • גרשם שלום • ספריית גרשם שלום • שמחה בלאס • מרכבה (טנק) • מישל רבל • ישראל יעקב קליגלר • מי שהיה נשוי שלוש נשים • תחיית הלשון העברית
אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.
איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח, אשר שינתה את מכלול הידע המדעי על מהותם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה וכן בזכות תרומותיו לתחומי מכניקת הקוונטים והמכניקה הסטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921.
מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.
שמונה ישראלים זכו בפרס נובל בתחומי המדע (בנוסף זכו ישראלים גם בפרס נובל לספרות ובפרס נובל לשלום):
| שנה | שם | תחום | ארץ לידה | שנת לידה | בשיתוף עם | סיבת הענקת הפרס |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2002 | דניאל כהנמן | כלכלה | ארץ ישראל | 1934 | ורנון סמית' | "על שילוב תובנות מן המחקר הפסיכולוגי במדע הכלכלי, בפרט בנוגע לשיפוט אנושי וקבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות" |
| 2004 | אברהם הרשקו | כימיה | הונגריה | 1937 | אירווין רוז ואהרן צ'חנובר | "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים" |
| 2004 | אהרן צ'חנובר | כימיה | ארץ ישראל | 1947 | אירווין רוז ואברהם הרשקו | "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים" |
| 2005 | ישראל אומן | כלכלה | גרמניה | 1930 | תומאס שלינג | "על מחקריו בתורת המשחקים" |
| 2009 | עדה יונת | כימיה | ארץ ישראל | 1939 | תומאס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן | "על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום" |
| 2011 | דן שכטמן | כימיה | ארץ ישראל | 1941 | "על גילוי גבישים קוואזי-מחזוריים" | |
| 2013 | אריה ורשל | כימיה | ארץ ישראל | 1940 | מרטין קרפלוס ומיכאל לויט | "על פיתוח מודלים למערכות כימיות מורכבות" |
| 2013 | מיכאל לויט | כימיה | דרום אפריקה | 1947 | מרטין קרפלוס ואריה ורשל | "על פיתוח מודלים למערכות כימיות מורכבות" |
_(cropped).jpg)
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המדע בישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים המבוקשים בתחום המדע בישראל | |
|---|---|
|
| לוח מודעות | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא מדע בישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)