פורטל:מדעי החלל
מדעי החלל הם קבוצת מדעים העוסקים בהבנה וחקר של היקום, גרמי השמים השונים כגון כוכבים וגלקסיות, תולדותיהם ומיבנם. ניתן למצוא עדויות לעיסוק במדעי החלל כבר בשחר הציוויליזציה, אז מדעי החלל היוו תצפית אסטרונומית פשוטה על כוכבי השמים. מאז התפתחו מדעי החלל לתחומים רבים כגון אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה ואסטרוביולוגיה והועלו תאוריות שונות על מבנה היקום, תולדותיו ומרכיביו. רבים רואים את תחילתו של עידן חקר החלל עם שיגור ספוטניק 1 בשנת 1957, הלוויין המלאכותי הראשון מעשי ידי אדם. אז, בהישג כמעט בלתי נתפש של האנושות, בשנת 1969, נחתה החללית אפולו 11 על הירח ופעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, אדם דרך על פני גרם שמים שאינו כדור הארץ. פרויקטים רבים, שנחשבו תקופה ארוכה למדע בדיוני שלעולם לא יתממש, כמו הקמת מושבות מאוישות בחלל ובירח, כבר נראים בקצה האופק הטכנולוגי. |
חוקי קפלר - חור שחור - טלסקופ החלל האבל - מריה מיטשל - תוכנית אפולו - ג'ונו (גשושית) - שומייקר-לוי 9
מָרָיָה מִיטְשֶל (1 באוגוסט 1818 – 28 ביוני 1889) הייתה אסטרונומית אמריקאית ופעילה למען שוויון זכויות לנשים. הישגה המדעי העיקרי היה גילוי "השביט של מיס מיטשל" (שביט VI 1847) ב-1847 שפרסם את שמה ברחבי ארצות הברית. אף שבתקופתה לא היה מוסד להשכלה גבוהה שהיה פתוח לנשים, הצליחה מיטשל לרכוש השכלה בתחומי מתמטיקה ואסטרונומיה בכוחות עצמה. לכן, אף שלא הייתה לה השכלה אקדמית, היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה משרת הוראה בקולג' ואסאר, מוסד אקדמי ברמה גבוהה לנשים בלבד שנפתח ב-1865. מיטשל ניצלה את מעמדה כמורה על מנת לקדם בין חניכותיה את רעיון שוויון הזכויות לנשים, והשתתפה באופן פעיל בארגוני נשים שקמו מאמצע המאה ה-19 בארצות הברית.
אני חושב שאנחנו הולכים לירח כי זה בטבע של האדם לעמוד בפני אתגרים.
.jpg)
- 1973 – תחנת החלל האמריקנית סקיילאב משוגרת (בתמונה)
- 1981 – שיגור סויוז 40 לתחנת החלל סאליוט 6, עם הקוסמונאוט הרומני הראשון
- 2009 – משגר אריאן 5 משגר את טלסקופ החלל הרשל וטלסקופ החלל פלאנק של סוכנות החלל האירופאית
- 2010 – שיגור משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-132 לתחנת החלל הבינלאומית
- 2021 – במסגרת משימת טיאנוון-1 הסינית, הנחתת עם הרובר ג'וז'ונג נוחתת בהצלחה על מאדים
כוחות גאות ושפל הפועלים בין כדור הארץ לירח גורמים להאטת סיבובם העצמי של שני הגופים, בד בבד עם התרחקותם זה מזה. כתוצאה מהאטה זו, נע הירח בהקפה סינכרונית, כך שהוא מפנה תמיד אותו הצד כלפי כדור הארץ, אם כי שינויים קטנים הנגרמים מהאקסצנטריות של מסלול הירח, מאפשרים צפייה בכ-59% מפני הירח מכדור הארץ. באופן דומה אורך היממה על פני כדור הארץ גדל בהדרגה, 1.7 מילישנייה ליממת שמש כל מאה שנים. מעריכים שלפני כמיליארד שנים אורכה של יממה ארצית היה 20 שעות בלבד.
סופרנובה היא פיצוץ אדיר ממדים המתרחש כאשר כוכב מאסיבי מכלה את הדלק הגרעיני שלו ומפסיק את תהליך ההיתוך הגרעיני המתרחש בתוכו, שיוצר לחץ החוצה ומתנגד ללחץ העצום שיוצר כוח הכבידה של הכוכב כלפי פנים. עם הפסקת ההתנגדות ללחץ שיוצר כוח הכבידה, הכוכב קורס לתוך עצמו וליבתו נדחסת במהירות ובשל כך מתחממת מאד והכוכב מתפוצץ מהלחץ העצום שנוצר. החומר מתפשט במהירות עצומה כגז, בעוד מרכז הכוכב הופך להיות כוכב נייטרונים או אם מסת הכוכב מספיק גדולה, לחור שחור. במידה וסופרנובה תתרחש במרחק מספיק קרוב לכדור הארץ (בערך במרחק של עד 100 שנות אור) היא עלולה לגרום להכחדה המונית של יצורים חיים על פני כדור הארץ. קרינת הגמא הרבה שמקרינה הסופרנובה עלולה לגרום לתגובות כימיות באטמוספירה ולגרום להידלדלות שכבת האוזון המגנה על החיים בכדור הארץ מקרינת השמש האולטרה סגולה ומהקרינה הקוסמית, העלולות לסכן את החיים על פני כדור הארץ.
|
|
רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צ'לנג'ר בזמן שיגורה לחלל למשימה STS-51-L ב-28 בינואר 1986. אסון הצ'לנג'ר, בו נהרגו שבעה אסטרונאוטים, הביא לקרקוע כל מעבורות החלל לתקופה של כמעט שלוש שנים והשפיע רבות על תוכנית מעבורות החלל של נאס"א |
אסטרוביולוגיה (מיוונית: ἄστρον, אסטרון- כוכבים, βίοςλογία, ביולוגיה- מדע החיים) היא מדע העוסק בחקר אפשרות קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. אסטרוביולוגיה היא ענף חדש יחסית שהתפתח עם התרחבות מושגיו של האדם על גודל ממדיו של היקום. מדע זה שואף להניח תשתית לחקר קיומן (או אי-קיומן) של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מציאת התנאים ההכרחיים לקיום של חיים, לפחות אלו מהסוג המוכר לנו. המחקר האסטרוביולוגי הוא רב-תחומי, וכלולים בו נושאים מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה, האסטרונומיה, האסטרופיזיקה ועוד. עד למחצית השנייה של המאה ה-20, נושא חקר חיים מחוץ לכדור הארץ היה נחלתם של סופרי המדע הבדיוני, שוחרי העב"מים ומאמיני העידן החדש. רק עם תחילת חקר החלל החלו מדענים להתייחס ברצינות לאפשרות חיים חוצניים.
האסטרוביולוגים החוקרים את הנושא שואלים שאלות כגון:
- מהם חיים?
- כיצד החלו החיים על פני כדור הארץ?
- אילו סביבות יכולות לתמוך בחיים?
לשאלה אם יש חיים בעולמות אחרים יש השלכות מרחיקות לכת, גם בתחום המדע וגם בתחום הפילוסופיה והדת.
פרויקטים לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, כגון פרויקט סט"י, הם בעלי חשיבות גדולה לעוסקים באסטרוביולוגיה, אם כי נמצאים מחוץ לתחומיה.
הוכח בניסויים שמבחינה ביוכימית, יסודות יציבים בטבלה המחזורית אשר מקיימים אינטראקציה כימית בדומה לפחמן, יכולים להחליף בהדרגה את אטומי הפחמן ברוב הפעולות הדרושות לקיום חיים בנוסח המוכר על פני כדור הארץ, המבוסס על פחמן. לפיכך, חיים יכולים להיווצר בכוכב לכת המכיל שפע של צורן.
קוסמולוגיה (מיוונית: κοσμολογία, קוסמוס- יקום, לוגיה- תורה) היא מדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.
הקוסמולוגיה התפתחה כמדע בעיקר לאחר הצגת תורת היחסות של אלברט איינשטיין, שהולידה מסקנות מרחיקות לכת לגבי מהות היקום. דחף נוסף קיבלה הקוסמולוגיה עם מדידת ההסחה לאדום על ידי אדווין האבל, וגילוי חוק האבל שמסקנתו הייתה שהיקום מתפשט וגילוי קרינת הרקע הקוסמית על ידי פנזיאס וווילסון ב-1964 שחיזקה את תאוריית המפץ הגדול.ראו גם: חקר החלל - מונחים | אדם וחלל - מונחים
- כוכבי לכת ארציים: כוכב חמה - נוגה - כדור-הארץ (הירח) - מאדים (ירחי מאדים)
- ענקי הגזים: צדק (ירחי צדק) - שבתאי (ירחי שבתאי) - אורנוס (ירחי אורנוס) - נפטון (ירחי נפטון)
- חגורת קויפר: פלוטו (ירחי פלוטו) - האומיה (ירחי האומיה) - מאקה-מאקה
ראו גם: מערכת השמש - כוכבי לכת חוץ-שמשיים
| לפי מדינות | תוכנית החלל הסובייטית – תוכנית החלל הרוסית – תוכנית החלל האמריקאית – תוכנית החלל האירופית – תוכנית החלל הסינית – תוכנית החלל היפנית – תוכנית החלל האיראנית − תוכנית החלל הישראלית
משימות בינלאומיות: אפולו-סויוז – תחנת החלל הבינלאומית |
|---|---|
| לפי אמצעי | חלליות – לוויינים – גשושיות – מעבורות חלל – תחנות חלל – טלסקופים – רדיו-טלסקופים – משגרי לוויינים וחלליות |
| לפי תוכנית | ווסטוק – ווסחוד – סויוז – לונוחוד – סאליוט – מארינר – מרקורי – ג'מיני – אפולו – קונסטליישן – אורורה – שנג'ואו – פרויקט סט"י |
מעלית חלל - מושבת חלל - מושבת ירח - הארצה - חיים מחוץ לכדור הארץ - משימות מאוישות למאדים - כדור דייסון - גלילו של אוניל - סולם קרדשב
ראו גם: מדע בדיוני
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום מדעי החלל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים דורשי השיפור בתחום מדעי החלל | |
|---|---|
|