פורטל:זוחלים ודו-חיים/הידעת?/24
ציידת המאובנים, מרי אנינג, הבחינה בשנת 1824, כי אבני חן מסוג אבני בזואר, נמצאו לעיתים קרובות באזור הבטן של שלדי הזוחלים הקדומים, איכתיוזאור. היא גם שמה לב, שאבנים אלו מכילות עצמות וקשקשים מאובנים של דגים, ולעיתים גם של איכתיוזאורים קטנים יותר. התצפיות הובילו את הגאולוג, ויליאם בקלנד לתגלית, לפיה אבנים אלו הן צואה מאובנת ("קופרוליט"). בקלנד גם חשד, כי סימוני הסלילים על המאובנים, הצביעו על כך כי לאיכתיוזאורים היו מעיים מסולסלים, הדומים לאלה של כרישים מודרניים, וכי חלק מאותם קופרוליטים היו שחורים מדיו, שמקורו בבליעת בלמניטים – קבוצה נכחדת של רכיכות גדולות, ממחלקת הסילוניות.