פורטל:המורשת העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

עד כה אשררו 190 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2023 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,157 אתרים ב-167 מדינות ורשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 900 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 218 כאתרי טבע ויתר 39 האתרים משלבים את שני התחומים.

אי הפסחאאושוויץארמון הקיץאתר המאובנים בצ'נגג'יאנגבאת'בורובודורארמון בלנהייםהאגם המערביהחומה הגדולה של סיןהמרכז הבהאי העולמיהמרכז ההיסטורי של מקאוהעיר האסורההפארק הלאומי גליישרהפארק הלאומי יוסמיטיהפארק הלאומי ילוסטוןהפארק הלאומי ההיסטורי תרבות צ'אקומלאקהמערכת הפארקים רדוודמערת הנחלמפעלי עמק דרוונטמצדהמקדש אדפומקדש השמיםסנט קילדהפאסיל גמבפריזציורי הסלע בוואל קמוניקהקברי שושלת מינגקתדרלת קלןקתדרלת שארטרשמורות הפנדה הענק בסצ'ואןהרי וו-יי

אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בעמק קואה הם בין האתרים הגדולים מסוגם הפתוחים לציבור הרחב, והם מתוארכים בעיקר לתקופת האבן הקדומה. האתר שוכן בעמק נהר קואה שבצפון-מזרח פורטוגל, ובו אלפי תחריטים של סוסים, בקר ובעלי חיים אחרים, בני אדם ודמויות אחרות. הציורים נוצרו בארבע דרכים: חיתוך עדין על משטח קשה על מנת ליצור קווי מתאר, נקירה בסלע, שריטה של הסלע לצורכי הדגשת הדמות, וקירצוף של שכתוב שונות על מנת ליצור אפקט של צבע. אחד המאפיינים הייחודיים של ציורי קואה הוא ההוספה של יותר מראש אחד לגוף בודד, בניסיון לדמות תחושה של תנועה. אלמנט זה נפוץ בעיקר בציורי הסוסים. במקרים אחדים התגלו רק קווי המתאר של הציורים, והחוקרים שיערו כי צביעת הציורים נעשתה עם צבעים מינרליים שונים שדהו עם הזמן. הציורים התגלו לראשונה בשנות ה-80, ונחקרו וקוטלגו על ידי קבוצה של ארכאולוגים מאז 1995.

תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י היא תחנת רכבת היסטורית במומבאי שבהודו. התחנה שנקראה על שמה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת וקיסרית הודו, נחשבת למבנה המרשים ביותר שהוקם בעיר במחצית השנייה של המאה ה-19, והיא נחנכה באופן רשמי ב-1887, במקביל ליובל חמישים השנה למלכותה של ויקטוריה. ב-26 בנובמבר 2008 נמנתה התחנה עם האתרים שהותקפו במתקפת הטרור במומבאי, כאשר מחבלים ירו על נוסעים בתחנת הרכבת.

בניית הכיפה של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, נחשבת עד היום לאחד מסיפורי הבנייה הנועזים ביותר ומסמלת את תחילת אדריכלות הרנסאנס. מסופר כי האדריכל פיליפו ברונלסקי הציב את שולחן העבודה שלו מתחת לכיפה, אשר נבנתה בפעם הראשונה ללא תמיכה של פיגומים, על מנת שיתנו בו הזולת אמון בבנייתה.


oredlichia intermedia
oredlichia intermedia

אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.

בישראל עשרה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:

נכון לשנת 2016 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.

ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, קיסריה, דגניה א ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורך בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.

המורשת ההיסטורית העשירה של קרואטיה באה לידי ביטוי ברשימת אתרי המורשת העולמית שבתחומה. העיר העתיקה של דוברובניק הייתה בעבר עיר-מדינה עצמאית ויריבתה של ונציה. חומות העיר שנבנו בין המאה ה-13 למאה ה-16, הן ממערכות הביצורים השמורות ביותר באירופה. במאה ה-14 נקבעו 15 מגדלי שמירה בחומות, ועל אלה נוספו מספר מגדלים במאה ה-15 מחשש לפלישה עות'מאנית. אורכן של החומות הוא 1,940 מטר, ורוחבן עד שישה מטרים בצד הפונה אל היבשה ומטר וחצי עד שלושה מטרים בצד הפונה אל הים. גובה החומות עד 25 מטר וצורתן כשל משושה. במלחמת העצמאות של קרואטיה, התקדם הצבא היוגוסלבי מכיוון מונטנגרו ובוסניה-הרצגובינה וכבש את הגבעות סביב לדוברובניק והטיל עליה מצור. משם הפציץ את העיר כעניין שבגרה והסב לה נזק כבד שהוערך בכמעט 10 מיליון דולר. 563 מ-824 בנייני העיר העתיקה נפגעו, ותשעה בניינים עלו באש ונהרסו לחלוטין. חומות העיר לבדן ספגו 111 פגיעות ישירות. עד 1999 הושקעו בשיקום העיר למעלה מ-שבעה מיליוני דולר, ושוב לא ניכרים בה נזקי המלחמה. שיקום דוברובניק נחשב להצלחה בקנה מידה בינלאומי.

מזרקת אונופריו בדוברובניק
מזרקת אונופריו בדוברובניק

המתחם ההיסטורי של העיר ספליט וארמון דיוקלטיאנוס שבמרכזה נמנים עם הידועים שבאתרי קרואטיה. הארמון הוא קבוצת מבנים אשר נבנה בידי הקיסר דיוקלטיאנוס במאה ה-3 ובמאה ה-4 כארמון אליו יפרוש לאחר שיוותר על השלטון ב-1 במאי 305. הוא בנוי בצורת מלבן עם מגדלים הבולטים מחומותיו מכל צדדיו, למעט בצידו הדרומי בו גבל בים או ניצב בסמוך לו. הארמון שילב תכונות של בית מגורים יוקרתי עם אלה של מחנה צבאי, והדקומנוס חילק את שטחו לשני חלקים שנשאו אופי שונה. החלק הדרומי, בסמוך לים, כלל את מבני הציבור ואת מגורי הקיסר, וחלקו הצפוני שימש כמכלול מגורים לחיילים ולמשרתים, וייתכן שלשימושים נוספים. בשיאו התגוררו בארמון כ-9,000 איש.

הפסיפס באפסיס הבזיליקה האופרזיאנית בפורץ'
הפסיפס באפסיס הבזיליקה האופרזיאנית בפורץ'

העיר ההיסטורית בטרוגיר זכתה גם היא למעמד של אתר מורשת עולמית. לעיר מורשת תרבותית בת למעלה מאלפיים שנה, אשר עוצבה על ידי היוונים, הרומאים והוונציאנים. במרכז העיר מבוך של רחובות שהותווה בתקופה ההלניסטית. הרחובות הראשיים של העיר עוקבים אחר תוואי הקארדו והדקומנוס הרומיים, אשרו נסללו בתורם לאורך הרחובות הראשיים בקולוניה היוונית. בנקודת המפגש של שני הרחובות נמצאו שרידיו של הפורום הרומי.

צפונה משם בעיר שיבניק שוכנת קתדרלת יעקב הקדוש. הקתדרלה נחשבת לכנסייה הגדולה בעולם הבנויה כולה מאבן ללא תמיכה של לבנים או עץ. היא בנויה מספינה ושני סטווים, כשבקצה כל אחד מהם אפסיס. מעליה כיפה וגובהו המרבי של חלל המבנה בנקודה זו הוא 32 מטר. 72 פסלי ראשי האדם המעטרים את האפסיס מצידו החיצוני פוסלו לפי פורטרטים של תושבי העיר הבולטים בתקופה, והם ממחישים מצבי רוח שונים.

הבזיליקה האופרזיאנית בפורץ' שהבזיליקה שבה נחשבת לדוגמה לאדריכלות ביזנטית מוקדמת באזור וידועה בעיקר בשל הפסיפסים העשירים שבה. בנוסף שוכן במרכז המדינה אתר הטבע של אגמי פליטביצה. לכל אתרי המורשת העולמית בקרואטיה.

שבעת פלאי תבל
לאורך היסטוריה האנושית, נערכו מספר רשימות של "פלאי תבל" בניסיון לקטלג את יצירות האדם המרשימות ביותר. הראשונה והמוכרת שבהן היא רשימת שבעת פלאי תבל של העולם העתיק.

העמודים שהקימו האיטלקים בכניסה לנמל רודוס
העמודים שהקימו האיטלקים בכניסה לנמל רודוס

הפירמידה הגדולה של גיזה היא היחידה ששרדה מרשימה זו והיא מוכרת גם כאתר מורשת עולמית. היא נבנתה על ידי פרעה ח'ופו מהשושלת הרביעית, באמצע האלף ה-3 לפנה"ס ועתידה הייתה לשמש לו כקבר. הפירמידה היא הישג הנדסי מרשים, ומספר המעברים הפנימיים והחדרים בה גדול יותר מכל פירמידה מלכותית אחרת. בנייתה נמשכה כ-20-25 שנה, והמבנה כולו, לפי הערכות, מורכב מ-2.3 מיליון אבנים. שטח בסיסה של הפירמידה הוא כ-53,000 מטר מרובע, אורך כל הצלע הוא 233 מטר, וגובהה המקורי היה 147 מטר, אך עקב בלאי גובהה כיום הוא 137 מטר.

הקולוסיאום
הקולוסיאום

העיר רודוס המוכרזת גם היא כאתר מורשת עולמית, נודעה גם בזכות הקולוסוס מרודוס, פסלו הענק של אל השמש הליוס ואחד משבעת פלאי תבל, שנישא לגובה של כ-34 מטר בכניסה לנמלה. הפסל הוקם בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס וקרס לאחר 56 שנים כתוצאה מרעידת אדמה. האיטלקים ששלטו בעיר במחצית הראשונה של המאה ה-20, הקימו שני עמודים משני צדדי הכניסה לנמל מנדראקי בעיר שעליהם ניצבים פסלי צבאים המסמלים את האי. אלה מסמנים גם את המקום בו לפי המסורת ניצבו רגליו של הקולוסוס, אך כיום הסברה היא שהפסל ניצב למעשה בצידו האחד של הנמל.

איה סופיה
איה סופיה

שבעת פלאי תבל החדשים היא רשימה של אתרים בולטים ברחבי העולם, שערך תאגיד שווייצרי בשנת 2007. בשלב מוקדם הרכיב התאגיד רשימה בת 21 מועמדים, ומבין מועמדים אלה נבחרו שבעת האתרים המובילים על ידי הצבעה בטלפון ובאינטרנט. ההכרזה על האתרים הזוכים נערכה ב-7 ביולי 2007 בעיר ליסבון, בירת פורטוגל. שישה מהאתרים שנבחרו הם אתרי מורשת עולמית: פירמידת אל קסטיליו בצ'יצ'ן איצה, החומה הגדולה של סין, מאצ'ו פיצ'ו בפרו, פטרה בירדן, הקולוסיאום ברומא והטאג' מהאל בהודו. לאלה נוספה הפירמידה של גיזה במעמד של כבוד, בהיותה פלא התבל היחיד מהרשימה המקורית שנותר על תילו. מבין 13 המועמדים האחרים שלא זכו בגמר, 11 מוכרים כאתרי מורשת עולמית: האקרופוליס באתונה, אלהמברה בגרנדה, אנגקור בקמבודיה, הפסלים באי הפסחא, מגדל אייפל בפריז, איה סופיה באיסטנבול, הכיכר האדומה והקרמלין במוסקבה, פסל החירות בניו יורק, סטונהנג' באנגליה, בית האופרה של סידני והעיר טימבוקטו במאלי.

רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.

הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעיתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בעניינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעיתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בעניינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014), או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.

מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעיתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. עניינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.

הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פרטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן. המקרה השלישי היה ביטול ההכרזה של קתדרלת בגרטי בגאורגיה בשנת 2017, וזאת בשל עבודות שיפוץ מקיפות שנעשו במבנה, ואשר פגעו במקוריותו ובשלמותו האדריכלית.

ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האספה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:

סמל המורשת העולמית בגן בקרלסקרונה
סמל המורשת העולמית בגן בקרלסקרונה
  • הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
  • האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
  • הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
  • גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "המועצה הבינלאומית למוזיאונים" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). "האגודה הנורדית למורשת העולמית" (NWHS) נוסדה כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין המדינות הנורדיות ומושבו ברייקיאוויק, איסלנד. מטרתו העיקרית של המוסד שנוסד בשנת 2016 היא לסייע ולתמוך ביישום אמנת המורשת העולמית של אונסק"ו במדינות הנורדיות.

ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.

בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.

קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.

רוצים לעזור?

ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:


פורטל מומלץ