עידית טפרסון
 | |
| לידה | 7 בפברואר 1959 (בת 65) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | מ-1984 |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| מספר צאצאים | 2 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
עידית טפרסון (נולדה ב-7 בפברואר 1959) היא שחקנית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טפרסון נולדה בישראל לשושנה ודוד טפרסון[1]. היא קרויה על שם סבתה, אדית.
למדה בבית ספר משותף לכפר שמריהו ורשפון. בתיכון למדה ב"אליאנס" ברמת אביב. בנעוריה למדה בלט קלאסי, הייתה בנבחרת ישראל באתלטיקה וזכתה באליפות ישראל בקפיצה לגובה עד גיל 14.[2] בצה"ל שירתה כקצינת תותחנים במחנה שבטה במשך שלוש שנים. עם שחרורה החלה ללמוד בבית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי", והייתה בת טיפוחיו של מנהל בית הספר גרי בילו. באותו מקום למדו איתה משחק גם אודיה קורן, ג'וליאנו מר, ענת וקסמן ויעקב כהן. בין השאר, שיחקה בתקופת לימודיה באמא קוראז'.
בתום הלימודים הצטרפה לתיאטרון החאן ושיחקה את לאה בהצגת "הדיבוק". ב-1985 החלה לשחק גם בתיאטרון הבימה, בהצגות: "נמר חברבורות","המשפט" וכן "הבית ברח' שינקין". לאחר שנה, לוהקה על ידי ציפי פינס לתיאטרון באר שבע, שם שיחקה בתפקידים רבים, ביניהם אלמה רוזה ב"תזמורת על תנאי", קתרינה ב"אילוף הסוררת"[3], אדריאנה ב"קומדיה של טעויות"[4], וליז ב"טובת המולדת"[5]. בהמשך השתתפה גם ב"חיי נישואים" של דוד פוגל בתפקיד תיאה, בתיאטרון חיפה. משם עברה לתיאטרון הקאמרי, שם שיחקה בהצגות "אלוהים יודע" ו"אבודים ביונקרס"[6], וכן בתיאטרון בית ליסין בהצגה "פשעי הלב". בשנת 2005 זכתה טפרסון בפרס מסקין על תפקידה בהצגה "אכזר ורחום", הניתן על ידי תיאטרון הבימה לשחקנים מצטיינים בתפקידים מובילים.
טפרסון הייתה בגרעין המייסד של תיאטרון אנסמבל הרצליה. בהצגה הראשונה שהציג האנסמבל - "הגברת קליין", שיחקו שלוש תושבות הרצליה: עידית טפרסון, חנה מרון ולאורה ריבלין.
בתיאטרון השעה הישראלי השתתפה בתפקיד הראשי בהצגה "העולם על-פי אלון". טפרסון, שהיא אם לילד אוטיסט, מגלמת בהצגה את דמותה של ליאורה, אם חד הורית, המגדלת ילד אוטיסט. על תפקידה בהצגה זו זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים 2010. בדברי ועדת הפרס נכתב:
עידית יוצרת על הבמה את דמות האם בצורה נקייה ופשוטה, מעמיקה ואנושית, חפה מכל בדל של סטריאוטיפ, הגזמה או מניפולציה. על האצילות והמצוינות במשחקה מקבלת עידית את פרס השחקנית המצטיינת.
טפרסון זכתה בפרס הבמה לילדים ונוער לשחקנית המשנה לשנת 2013, על תפקידה בהצגה "האסופית".
בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידה הראשון של טפרסון בקולנוע היה בסרטו של חיים בוזגלו "נישואים פיקטיביים" (1988)[7]. היא זכתה בפרס האקדמיה לקולנוע לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט זה. היא שיחקה גם בסרטו של בוזגלו "עונת הדובדבנים" (1991), בו גילמה את דמותה של עיתונאית אמריקאית, לצד גיל פרנק[8]. בשנת 1994 גילמה את דמותה של גולדה מאיר בדרמה התקופתית "ייפוי כוח" בכיכובו של יורם חטב, שביים אורי ברבש וכתב בני ברבש. הדרמה שודרה בערוץ הראשון.
היא שיחקה גם בסרטים "מדורת השבט" (2004) ו"הערת שוליים" (2011) של יוסף סידר[9][10]. כמו כן, היא שיחקה בסרטים "סיפורי תל אביב" של איילת מנחמי (1992), "בדרך אל החתולים" של חורחה גורביץ' (2009)[11], "התגנבות יחידים" של דובר קוסאשווילי (2010) ו"שרוכים" של ינקול גולדווסר (2018). בנוסף לכך שיחקה בסרטי סטודנטים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טפרסון נישאה פעמיים, בפעם הראשונה - לתקופה קצרה של שנה, בזמן לימודיה; מנישואיה השניים יש לה שני ילדים.
כיום היא גרושה, מתגוררת בהרצליה ולה בן אוטיסט בתפקוד גבוה ובת.[12][13]
טפרסון הוצבה במקום ה-104 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת התשע-עשרה, ב-2013.
תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הצגת בכורה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|---|
| 26 בינואר 2016 | הדיירת | מונה | גדי ענבר | אתי רזניק |
תיאטרון השעה הישראלי
| הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|
| העולם על-פי אלון | ליאורה | אורלי ישועה שוורצברג | יעל טילמן |
| האסופית | מרילה | לוסי מוד מונטגומרי | |
| הבית שאני אוהב | איזו לייבוביץ | רזי אמיתי |
תיאטרון הבימה
הצגות יחיד
| שנה | הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|---|
| 1991 | שירת הג'ירפה | תיאטרון הספרייה | עידית טפרסון ועידו ריקלין | עידו ריקלין |
| 1996 | בדמי ימיה | ש"י עגנון | יורם פאלק |
| הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|---|
| פשעי הלב | בט הנלי | עמית גזית | מג | 1991 |
תיאטרון הקאמרי
| שנה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|---|
| 1991 | אלוהים יודע | בת-שבע | ג'וזף הלר ועודד תאומי | איציק ויינגרטן |
| אבודים ביונקרס | בלה | ניל סיימון | מייקל מונטל | |
| 2017 | פשוט לאהוב אותך | שלמה מושקוביץ | דדי ברון |
תיאטרון הספרייה
| שנה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|---|
| 1990 | כוכבים עם שחר | אנה | אלכסנדר גאלין | עמי דיין |
| 1999 | איך אוהבים האחרים | פיונה | אלן אייקבורן | מיטקו בוזקוב |
| הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|
| גברת קליין | פולה | ניקולס רייט | גדליה בסר |
תיאטרון חיפה
| שנים | הצגה | תפקיד | מחזאי |
|---|---|---|---|
| 1988–1987 | חיי נישואין | תיאה | על-פי הרומן של דוד פוגל |
| הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|
| על קלות דעת וצביעות | ר"א וולפסון | ||
| מקהלת אי-הסכמה[15] | בריג'יט | ||
| הביצה[16] | רוז | פליסיאן מרסו | ניסים אלוני |
| תזמורת על תנאי | אלמה | שמואל הספרי על פי האוטוביוגרפיה של פאניה פאנלון | |
| תמונות ציד מבוואריה התחתית | מרטין שפר | מיכה לבינסון | |
| אילוף הסוררת | קטרינה | ויליאם שייקספיר | רוברט ווקר |
| רק בימי ראשון | בוב לרבי | גדי רול | |
| לכודים ברשת | רוז | ג'וליה קירסלי | מיכה לבינסון |
| קומדיה של טעויות | אדריאנה | ויליאם שייקספיר | |
| טובת המולדת | ליז |
תיאטרון החאן
| שנה | הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד |
|---|---|---|---|---|
| 1984 | תהלה | על-פי ש"י עגנון | יוסי יזרעאלי | |
| 1985 | הדיבוק | ש. אנ-סקי | לאה'לה | |
| פעמונים בירושלים | דן וולמן | דן וולמן |
פסטיבל עכו ואחר-כך תיאטרון הספרייה
| שנה | הצגה | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|
| 1984 | שבועת אמונים | עיבוד של יורם פאלק לש"י עגנון | יורם פאלק |
תפקידים בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידים בסרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | במאי |
|---|---|---|---|
| TBA | אשתו | ||
| 2023 | שבע ברכות | איילת מנחמי | |
| 2018 | שרוכים | תרצה | ינקול גולדווסר |
| 2016 | שרה שטיין | מתיאס טיפנבכר | |
| 2014 | מיתה טובה | סימה | שרון מימון וטל גרניט |
| זינוק בעלייה | אורה גבע | אורן שטרן | |
| 2012 | עמומה (סרט קצר) | אורה | שי גוט |
| 2011 | הערת שוליים | שרה פודור, חברת ועדה | יוסף סידר |
| בדרך אל החתולים | רוזי | חורחה גורביץ' | |
| 2010 | התגנבות יחידים | דובר קוסאשווילי | |
| 2009 | אחת מרחוק (סרט קצר) | תפקיד ראשי | נועה אושרוב |
| 2006 | מחילות | קולונל דניאל | אודי אלוני |
| 2004 | מדורת השבט | שולה קופפר | יוסף סידר |
| 1992 | סיפורי תל אביב | מיקי | איילת מנחמי |
| 1991 | עונת הדובדבנים | ג'ואנה | חיים בוזגלו |
| 1988 | נישואים פיקטיביים | אביגיל | |
| 1987 | שלגיה | לא ניתן קרדיט | מייקל ברץ |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עידית טפרסון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עידית טפרסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- עידית טפרסון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- עידית טפרסון, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- עידית טפרסון, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- עידית טפרסון, בארכיון הבימה
- עידית טפרסון באתר תיאטרון הבימה
- עידית טפרסון באתר TVC
- עידית טפרסון, באתר "הבמה"
- ירון פריד, קפיצה לגובה, כותרת ראשית, 3 באוגוסט 1988
- גלי כרמלי-שרים, סליחה דוקטור, אתה אומר שהילד אוטיסט?, באתר O-mama, 27 באפריל 2009
- מרב יודילוביץ' ורן בוקר, הבימה יפצו את עידית טפרסון בכ-370 אלף שקלים, באתר ynet, 23 בדצמבר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
עופר אדרת, מאפריקה ל"חיות הנגב": חייו ומותו של זקן המילואימניקים בצה"ל, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2015
- ^ יעקב בר-און, עידית טפרסון: "ניצחתי בקרב מול 'הבימה', מחיר - שנים מחוץ לתיאטרון הרפרטוארי", באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2019
- ^ הגר רם, טפרסון – סוררת במקום קמבוס, חדשות, 18 ביוני 1987
- ^ אמיר פלג, התליין המזמר, חדשות, 23 בדצמבר 1988
- ^ אמיר פלג, גנרלית - מושבת העונשין - "טובת המולדת" תיאטרון באר-שבע, חדשות, 12 במרץ 1989
- ^ הגר רם, הקאמרי - שיעור בהישרדות - "אבודים ביונקרס", חדשות, 1 בנובמבר 1991
- ^ אורי ברבש, בכורה - העולם הגדול מחכה לו, חדשות, 22 באוגוסט 1988
- ^ ירון פריד, תופםת ובה, חדשות, 10 במאי 1991
- ^ אורי קליין, לא משחק באש, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2004
גואל פינטו, מדורת השבט, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2004 - ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "הערת שוליים": עוצמה מטלטלת ומבלבלת, באתר הארץ, 2 ביוני 2011
- ^ טל לוין, עכבר העיר, "בדרך אל החתולים": מעורר אמפתיה, לא רחמים, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
- ^ ליאת רון, "כאם לילד עם צרכים מיוחדים אני מורגלת במאבקים על זכויות", באתר גלובס, 3 במרץ 2018
- ^ דליה בן ארי, "אני אימא לאוטיסט וילדים אוטיסטים לא חיים בבועה", באתר "את", 14 במרץ 2024
- ^ מיכאל הנדלזלץ, ההצגה האידיוטית של הבימה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2008
- ^ יוסי עוזרד, ביקורת הצגה - טעם של עוד, חדשות, 18 בנובמבר 1986
- ^ שוש אביגל, בכורה - יותר אלוני ממארסו - הביצה" מאת פליסיאן מארסו, תרגום ובימוי נסים אלוני. תיאטרון ב״ש, חדשות, 21 ביוני 1989
