נעמי לויצקי
 | |
| נעמי לויצקי | |
| לידה |
5 במרץ 1947 טרנסילבניה, רומניה |
|---|---|
| פטירה |
29 במאי 2024 (בגיל 77) תל אביב, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק |
כותרת ראשית, חדשות, ידיעות אחרונות  |
  | |
נעמי לויצקי (5 במרץ 1947 – 29 במאי 2024[1]) הייתה עיתונאית ומחברת ספרי עיון ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה ב-1947 בטרנסילבניה[2] כאליזבת שפיץ למרי ויאני. אביה נרצח בידי השלטון הקומוניסטי, ובשנת 1951 עלתה עם אמה לישראל,[3] שבה נישאה אמה לעורך הדין אשר לויצקי. שירתה בדובר צה"ל.
בצעירותה, בתום תקופת נישואים קצרה, שימשה שליחת המגבית היהודית המאוחדת בארצות הברית. בשנת 1985 החלה לעבוד כעיתונאית ב"כותרת ראשית", ב-1988 עברה ל"חדשות" וב-1991 עברה ל"ידיעות אחרונות", ובו עבדה עד 1998.
בשנת 2001 יצא לאור ספרה "כבודו - אהרן ברק, ביוגרפיה", ביוגרפיה על אהרן ברק, בתום שלוש שנות כתיבה.
לאחר מכן, החלה לויצקי להעביר הרצאות במסלול האקדמי המכללה למינהל על השפעות קורות החיים של השופטים על פסיקותיהם. תוכני הלימוד של הקורס היוו את הבסיס לכתיבת ספרה "העליונים: בתוככי בית המשפט העליון", שיצא לאור ב-2006.
במהלך תקופת כהונתה של ממשלת ישראל העשרים וחמש העבירה מסרים מראש ממשלת ישראל יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס לנשיא סוריה חאפז אל-אסד, באמצעות העיתונאית הסורית ראנה קבני.
בשנת 2019 הופיע ספרה "ילדה רעה", המהווה אוטוביוגרפיה אותה מספרות שתיים שהן אחת: הילדה הקטנה, הנטושה בשכונה נידחת בירושלים, והאישה הבוגרת, שהייתה לעיתונאית וסופרת מצליחה.[4]
נפטרה ב-29 במאי 2024 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
תביעה נגד רשות השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2009 הגישה לויצקי תביעה על-סך כ-800 אלף ש"ח לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד רשות השידור ויו"ר הרשות משה גביש, בטענה כי תוכנית חדשות ואקטואליה שהגישה בערוץ הראשון הופסקה, והיא פוטרה מעבודתה מספר חודשים טרם סיום תקופת ההעסקה עליה סוכם בעל פה. בתביעה טענה לויצקי כי הייתה לה מערכת יחסים אישית ואינטימית עם משה גביש, שבזכותה קיבלה מלכתחילה את התוכנית. משה גביש הכחיש את ההאשמות נגדו.[5] התביעה הסתיימה בהסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין,[6] ובו נקבע ללויצקי פיצוי בסך 225 אלף ש"ח, בנוסף ל-80,000 ש"ח ששולמו ללויצקי כמה חודשים קודם לכן.[7]
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כבודו: אהרון ברק, ביוגרפיה, כתר הוצאה לאור, 2001
- העליונים: בתוככי בית-המשפט העליון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, ומהדורה חדשה מורחבת ב-2017
- להציל את שימבה, סיפור אמיתי, הוצאת כנרת, 2008 - ספר ילדים
- ילדה רעה, ספר אוטוביגורפיה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיח ספרות עם נעמי לויצקי, סרטון בערוץ "סלונט מגזין ספרותי", באתר יוטיוב (אורך: 48:36)- נעמי לויצקי, ב"פינה של נעמי"
- יובל יועז, התמחתה בעליון, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2006
- אמנון לורד, "אור השמש הוא יפה, אבל בית המשפט מעדיף להסתתר מפניו", באתר ישראל היום, 31 בינואר 2019
עידו דוד כהן, העיתונאית נעמי לויצקי: "אסרו עלי לכתוב מאמרי דעה נגד ביבי", באתר הארץ, 27 ביוני 2023- "כולי מלאה אהבה. אני יוצאת מהעולם בלי שיהיה בן אדם אחד שאני כועסת עליו, נקייה כמו שנכנסתי"
נעמי לויצקי, דף שער בספרייה הלאומית- שיחה עם נעמי לויצקי בפודקאסט של נדב פרי
- הריאיון האחרון של נעמי לויצקי באתר זמן ישראל
- עידו דוד כהן, העיתונאית והסופרת נעמי לויצקי מתה בגיל 77, באתר הארץ, 29 במאי 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עידו דוד כהן, העיתונאית והסופרת נעמי לויצקי מתה בגיל 77, באתר הארץ, 29 במאי 2024
- ^ תלמה אדמון, "והלב הולך אחרון" מבהיר כי סוף החברה המתוקנת אינו הרע מכל, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2019
- ^ נעמי לויצקי, באתר של הוצאת כתר
- ^ ילדה רעה, באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019
- ^ הילה רז, גילי איזיקוביץ, יו"ר רשות השידור, משה גביש: התביעה של נעמי לויצקי רצופה שקרים; "רשות השידור ואני קיבלנו איומים", באתר TheMarker, 7 במאי 2009
- ^ עב (י-ם) 1932/09 נעמי לויצקי נגד רשות השידור, ניתן ב-6 באפריל 2010
- ^ רשות השידור תשלם לנעמי לויצקי 225 אלף שקל, באתר וואלה, 7 באפריל 2010
| בקרת זהויות |
|
|---|
- מחברות ספרי עיון ישראליות
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- סגל כותרת ראשית
- סגל חדשות
- סגל ידיעות אחרונות
- עולות בשנות ה-1950
- עולים בשנות ה-1950
- חיילות דובר צה"ל
- חיילי דובר צה"ל
- עיתונאיות ישראליות
- עיתונאים ישראלים
- ישראליות ילידות רומניה
- ישראלים ילידי רומניה
- ישראליות שנולדו ב-1947
- ישראלים שנולדו ב-1947
- ישראלים שנפטרו ב-2024
- ישראליות שנפטרו ב-2024
- ישראליות שנפטרו מסרטן