נוגדן תוך-ורידי
נוגדן תוך-ורידי (באנגלית Intravenous immunoglobulin בקיצור IVIG) הוא רכז אימונוגלובולינים (תוצר של סינון דם אנושי) המשמש כתרופה במצבים שונים.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוגדן תוך-ורידי משמש למצבים רפואיים שבהם צריך להעלות את רמת הנוגדנים בדמו של מטופל. בעיקר במקרים של כשל חיסוני המתבטאים ברמות נמוכות של נוגדנים. דוגמה למצבים אלו: תסמונת העדר נוגדנים תורשתית XLA, מצבים קיצוניים של אנמיה גנטית, מצבים שונים של סרטן, אפילפסיה ועוד.
נוגדן תוך-ורידי מכיל תמצית של אימונוגלובולינים (נוגדנים) מסוג IgG מפלזמה של יותר מאלף תורמי דם שונים. הוא ניתן בהזלפה תוך-ורידית על ידי אינפוזיה פעם בשלושה עד ארבעה שבועות והאפקט שלו נמשך למשך שבועיים עד שלושה חודשים.
אופן הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האופן המדויק שבו IVIG מדכא תגובות דלקתיות מזיקות אינו ידוע. ייתכן שהנוגדנים החדשים נקשרים באופן ישיר לנוגדנים חריגים בגוף המטופל ובכך גורמים לסילוקם. תאוריה נוספת מציעה שהריכוז הגבוה של נוגדנים שהוספו לגוף מעוררים אצל המטפל את מערכת המשלים, ובכך מביאים לסילוק מוגבר של כל הנוגדנים מהגוף, כולל הנוגדנים המזיקים. השפעה נוספת נעשית על ידי חסימה של קולטנים לנוגדנים על תאי מערכת החיסון ובכך מפחיתים את הנזק הנגרם על ידי תאים אלו.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טרשת נפוצה
- מיאסטניה גראביס
- תסמונת גייאן-בארה
- נוירופתיה פריפרית
- דלקת מפרקים שיגרונית
- זאבת
- אסתמה (לעיתים נדירות)
- אנמיה אפלסטית
- אנמיה מסוג X-linked agammaglobulinemia - XLA
- Chronic inflammatory demyelinating polyneuropathy - CIDP
- multifocal motor neuropathy with conduction block - MMN
- immune thrombocytopenic purpura - ITP
- chronic fatigue syndrome - CFS
- תסמונת סוסק
- X-linked agammaglobulinemia - XLA
- common variable immunodeficiency - CVID
- זיהום ויראלי מסוג respiratory syncytial virus - RSV
- מחלת קווסקי (Kawasaki disease)
- dermatomyositis and polymyositis
- בסוגים שונים של סרטן כגון: לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) ומיאלומה נפוצה (MM).
תופעות לוואי וסיבוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כאב ראש
- דרמטיטיס, בדרך כלל התקלפות של העור בכפות הידיים והרגליים
- זיהום כתוצאה ממנת דם נגועה- נדיר כיום. הזיהום הוא בדרך כלל נגיפי ועלול להיות HIV (נגיף האיידס) או נגיף הצהבת. ישנה גם אפשרות תאורטית שסיכויה לא ידוע למחלת קרויצפלד-יעקב
- בצקת ריאתית כתוצאה מהעירוי
- תגובה אנפילקטית
- צהבת הנגרמת באופן ישיר על ידי נוגדנים מהתרופה
- כשל כלייתי אקוטי
- פקקת ורידים כתוצאה מהעירוי
- דלקת קרום המח אספטית
