משתמש:Harel/ארגז חול/ארנסט תאודור אמדאוס הופמן

ארנסט תאודור אמדאוס הופמן (במקור: ארנסט תאודור וילהלם הופמן) 24 בינואר 1776, קניגסברג - 25 ביוני 1822, ברלין), סופר גרמני מן הבולטים בזרם הרומנטי, משפטן, מלחין, מבקר מוסיקה, צייר וקריקטוריסט. ידוע על פי רוב בקיצור שמו "א.ת.א הופמן" (נהגה אֶה תֶה אָה הופמן).

דיוקן עצמי מלפני שנת 1822

חייו

1776 עד 1799

הופמן נולד למשפחת משפטנים, גם מצד אביו וגם מצד אימו. אביו, כריסטוף לודוויג הופמן היה פרקליט בקניגסברג שבפרוסיה ובשנת 1767 נשא לאישה את בת דודתו לואיזה אלברטינה דורפר. ארנסט תיאודור וילהלם היא הצעיר בשלושת ילדיהם. הוריו נפרדו בשנת 1778, והאם עברה עם ילדיה לקרובי משפחתה, שתי דודות ודוד אחד שנותרו כולם בלתי נשואים ולקחו מעתה חלק בגידול הילדים.

חבר לחיים

הופמן ביקר בבית הספר שבמבצר בקניגסברג. שם נקשר בקשרי חברות אמיצה עם חברו לכיתה, תאודור גוטליב פון היפל (1843-1775), אותו הכיר בשנת 1786. פון היפל תמך בו, עודד את רוחו, והיה לו כאח בוגר. החברות נשמרה גם בשנים מאוחרות יותר בדרך של חליפת מכתבים, על אף התמרמרותו של הופמן על מה שתפס כהתרחקות מצדו של היפל. למרות שהיו בערך בני אותו הגיל, התקדם פון היפל בקריירה המשפטית שלו מהר יותר, לא מעט בזכות מעמד משפחתו. כן זכה לרשת הון ונכסים רבים. בשנים 1813-1809 נותק הקשר. עם זאת, בכל עת שהופמן נזקק לעזרתו, תמך בו חברו מילדות: במשלוח כסף ובהשטת עזרה. הוא גם שסעד אותו עד למותו.

הדי "הסער והפרץ"

רוחה של תקופת "הסער והפרץ" הגוועת הותירה על הופמן הצעיר רשמים ברורים. בין השפעות התקופה ניתן למנות את היווצרותה של חיבה מוחשית לספרות בגרמניה. יצירות רבות של המאה ה-18, כמו למשל "ייסורי ורתר הצעיר" של יוהן וולפגנג פון גתה ו"הוידויים" של ז'אן-ז'אק רוסו התוו את הדרך: מעתה זכו להערכה גם ספרים שלא היה בהם מסר חינוכי בלבד. הרומן הבידורי זכה להכשר חברתי. ה"חוויה" באמצעות הספרות קידמה את הדימיון: לחובבי הקריאה הצטרפו חובבי הכתיבה. כל מי שקסמה לו הכתיבה ומצא מוציא לאור, פירסם את יצירתו.

{{בעבודה}}

הופמן, א.ת.א הופמן, א.ת.א