לדלג לתוכן

מרשה קולמן-אדביו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרשה קולמן-אדביו
Marsha Coleman-Adebayo
לידה 18 באוגוסט 1952 (בת 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של נשות מרילנד (2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרשה קולמן-אדביואנגלית: Marsha Coleman-Adebayo; נולדה ב-18 באוגוסט 1952) היא יועצת מדיניות בכירה לשעבר בסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) הנודעת כחושפת שחיתות (whistleblower). החוק No FEAR Act (אנ') נחקק בהשראת המקרה שלה בשנת 2002.

קולמן אדביו היא בעלת תואר דוקטור מ-MIT[1]. לפני שהחלה לעבוד בסוכנות להגנת הסביבה עבדה באו"ם[2]

החל בשנת 1996 היא הגישה תלונות בטענה לפיה חברה אמריקאית כרתה ונדיום בדרום אפריקה תוך פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית לא נתנה מענה לתלונות אלו, ולכן קולמן-אדביו דיווחה על חששותיה לארגונים חוץ ממשלתיים. כאשר המשרד להגנת הסביבה האמריקאי החליט כתוצאה מכך לא לקדם את קולמן-אדביו, היא הגישה תביעה נגד ה-EPA, בטענה על אפליה על רקע גזע ומגדר. ב-18 באוגוסט 2000 חבר מושבעים פדרלי מצא את ה-EPA אשם בהפרת זכויות האזרח של קולמן-אדביו על רקע גזע, מין, צבע וכן ביצירת סביבת עבודה עוינת על פי חוק זכויות האזרח של 1964[3]. החוויה שלה היוותה השראה לחקיקת החוק ליידוע ואי-אפליה של עובדים פדרליים, בשנת 2002 הנודע בשם No FEAR Act (בעברית:חוק 'בלי פחד'). המדובר בחוק זכויות האזרח האמריקאי הראשון של המאה ה-21[4]

לאחר שהחוק אושר בסאנט, חבר הסנאט, ג'ון וורנר, התקשר אל קולמן-אדביו עוד מאולם המליאה: "גברת צעירה, אני מתקשר אליך מאולם המליאה של סנט. הסנאט של ארצות הברית העביר עכשיו את החוק No FEAR, חוק זכויות האדם הראשון של המאה הזו. עשית היסטוריה. ברכות!"[5].

במהלך ההליכים המשפטיים, קולמן-אדביו נשארה מועסקת במשרד להגנת הסביבה. בשל אבחונה כסובלת מיתר לחץ דם, המשרד אישר לה עבודה מהבית. אחרי חמש שנים של עבודה מהבית ועוד תביעה שהגישה נגדו, המשרד להגנת הסביבה דרש מקולמן-אדביו לחזור לעבודה במשרד עצמו על אף מצבה הרפואי[3].

קולמן-אדביו היא המייסדת והמנהיגה של הקואליציה No FEAR ושל הארגון עובדי ה-EPA נגד אפליה גזעית. בתפקידה כמנהיגת הקואליציה No FEAR ארגנה בהצלחה קמפיין של ארגוני שטח ותרמה לקידום ה- No FEAR Act. החוק אושר בתקופת הנשיא ג'ורג' בוש בשנת 2002.

כיום קולמן-אדביו חברה במועצת המנהלים של ה-National Whistleblower Center, גוף ללא מטרת רווח המוקדש להגנה על זכויות עובדים חושפי שחיתויות. ספרה הראשון "No Fear: A Whistleblower's Triumph Over Corruption and Retaliation at the EPA" פורסם בספטמבר 2011 בהוצאה Lawrence Hill Books. הספר מתאר את המסע שעברה קולמן-אדביו מהגשת התלונות בסוכנות להגנת הסביבה ועד לחקיקת החוק[6].

נכון לחודש אפריל 2015 חברה קולמן-אדביו גם בארגון Green Shadow Cabinet של ארצות הברית כאחראית על שקיפות ממשלתית[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרשה קולמן-אדביו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Dr. Marsha Coleman-Adebayo Biography". The No FEAR Institute (באנגלית אמריקאית). 2010-08-08. נבדק ב-2017-01-13.
  2. ^ High Price Of Blowing The Whistle On EPA, NPR.org
  3. ^ 1 2 Fears, D., "Coming Soon: A Tale of Whistleblowing at the EPA", The Washington Post, 10 July 2006
  4. ^ Angelo Franco, The Plight of Whistleblowers: Reaping Rewards or Getting Benched, www.highbrowmagazine.com
  5. ^ "Dr. Marsha Coleman-Adebayo Biography". The No FEAR Institute (באנגלית אמריקאית). 2010-08-08. נבדק ב-2017-01-13.
  6. ^ "Book Review: No Fear: A Whistleblower's Triumph Over Corruption and Retaliation at the EPA by Marsha Coleman-Adebayo". Blogcritics. נבדק ב-2017-01-13.
  7. ^ Candice Bernd, An Age of the Statistically Unlikely: An Interview With Presidential Candidate Jill Stein, Truthout