מחסום התמזה
מיקום | לונדון |
---|---|
סוג | מחסום שטפון |
סוכר את | תמזה |
אורך | 520 מטר |
גובה | 20.1 מטר |
תקופת הבנייה | ?–1984 |
קואורדינטות | 51°29′52″N 0°02′12″E / 51.497777777778°N 0.036666666666667°E |
מחסום התמזה (אנגלית: Thames Barrier) הוא מתקן מגן נגד שיטפונות, הניצב באפיקו של נהר התמזה בחלקו המזרחי של מטרופולין לונדון. המתקן מכיל מערך של שערי מים, המיועדים למנוע את עליית מפלס המים בנהר בתחומי המטרופולין עקב גלי גאות ונחשולי סערה. המחסום הוא השני בגודלו בעולם מסוגו.
תולדות הקמת המחסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרופולין לונדון פגיע לגלי גאות בתעלה האנגלית ולנחשולי סופה החודרים אליה מן האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני. אלו עשויים לנוע מערבה דרך שפך התמזה ולהעלות את מפלס המים בנהר. כאשר נוצר שילוב של נחשול סופה ושל גאות, עלולה רמת המים לעלות לרמה מסוכנת במיוחד, בפרט כאשר הם מצטרפים לזרימת מים מוגברת במורד הנהר מזרחה אל הים. איום זה הלך וגבר בהדרגה עקב עליית מפלס מי הים, שהגיעה לכ-20 סנטימטרים במהלך 100 שנים. בשנת 1928 אירע שיטפון בתמזה במרכז לונדון, שבו נספו 14 איש ונגרם נזק נרחב. ב-1953 אירע השיטפון הנודע בים הצפוני, שבעטיו נספו בבריטניה 307 אנשים. אסונות אלו הביאו למודעות גוברת לצורך בהקמת מחסום נגד שיטפון באפיק התמזה.
תוכניות מוקדמות להקמת המחסום התעכבו עקב הקושי ההנדסי להקים מחסום בעל מעברים רחבים, שיאפשרו תנועה של כלי שיט גדולים אל נמל לונדון. שתי התפתחויות הקלו על בעיה זו ואיפשרו לבסוף את הקמת המחסום - השימוש הגובר באוניות מכולות ופיתוחו של נמל טילברי, כ-23 קילומטרים ממזרח לאתר המחסום, שהפך להיות הנמל העיקרי למטרופולין לונדון.
כאתר להקמת המחסום נבחרה רצועת נהר ברוחב של 520 מטרים כ-14 קילומטרים ממזרח לגשר וסטמינסטר, בין סילברטאון שברובע ניוהאם (בגדה הצפונית של הנהר) לבין צ'רלטון שברובע גריניץ' (בגדה הדרומית). אתר זה נבחר בשל העובדה שגדותיו היו ישרות יחסית וקרקע הקירטון של הנהר שם הייתה מוצקה דיה כדי לשמש כבסיס למחסום. הקמת המחסום הוזמנה על ידי מועצת לונדון רבתי. הקמתו החלה בשנת 1974 ונסתיימה ברובה ב-1982, בעלות של 534 מיליון לירות שטרלינג. בנוסף לכך הושקעו עוד 100 מיליון לירות בהגבהת וחיזוק גדות הנהר נגד הצפות לאורך כ-18 קילומטרים ממזרח למחסום. המחסום נחנך ב-8 במאי 1984 על ידי המלכה אליזבת השנייה.
לאחר פיזור מועצת לונדון רבתי עבר ניהול המחסום מספר ידיים ומאז 1996 הוא מנוהל על ידי הסוכנות הבריטית להגנת הסביבה.
המחסום הוא המרכזי במערך של ארבעה מתקני הגנה נגד שיטפונות שהוקמו על נהר התמזה ויובליו במזרח מטרופולין לונדון.
מבנה המחסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחסום כולל שורה בת עשרה מקטעי שערים:
- שישה מקטעים המאפשרים שיט דרכם - ארבעה מקטעי שערים בעלי מיפתח של 200 רגל (61 מטרים, כמיפתח גשר מצודת לונדון) ושני מקטעי שערים בני מיפתח של 100 רגל (כ-30 מטרים), שביניהם שבעה מגדלים המהווים בסיס לשערים ובהם נמצא הציוד ההידראולי הדרוש להנעתם. המקטעים הרחבים נבנו בטור במרכז הנהר ושני המקטעים הצרים יותר נבנו משני עבריהם.
- ששת שערי המחסום הם חלולים ועשויים פלדה בעובי של עד 40 מילימטר. הם קמורים מצדם האחד וישרים מצדם האחר. הם נעים במישור אנכי, באופן שכאשר הם פתוחים הם נמצאים בעמדה אופקית בצמוד לקרקעית הנהר ומאפשרים לכלי שיט לשוט מעליהם. בהיותם שקועים הם מתמלאים במים. ניתן להניע את השערים ב-180 מעלות ביחס למיקומם בתחתית ערוץ הנהר (כלומר להציבם מעל פני הנהר ובמקביל אליהם), כדי לאפשר תחזוקה שלהם. גובה השערים הוא 20 מטרים, ומשקל כל אחד מהגדולים שבהם הוא 3,300 טונות. בהיותם סגורים הם מסוגלים לעמוד במעמס של עד 9,000 טונות.
- ארבעה מקטעים שאינם מאפשרים שיט דרכם - שלושה בצמוד לגדה הצפונית של הנהר ואחד בצמוד לגדה הדרומית שלו, באזורים שבהם הנהר הוא רדוד. מיפתח מקטעים אלו הוא 100 רגל כל אחד. השערים בהם נעים גם הם במישור אנכי, אך עמדתם כשהם פתוחים היא מעל פני הנהר ובמקביל אליו, באופן החוסם את אפשרות השיט דרך המקטעים. גשרים שניבנו ביניהם מחברים את שני צידי המחסום אל גדות הנהר.
מכלול הבקרה של המחסום נמצא על גדתו הדרומית של הנהר, בצמוד למחסום.
משך תהליך הסגירה של המחסום כולו הוא 90 דקות, ועלות סגירה אחת שלו היא 16 אלף לירות שטרלינג (נכון ל-2008).
הפעלת המחסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגירת המחסום נעשית במצב שבו על פי תחזית מזג האוויר צפויים גלי גאות בים הצפוני ביחד עם זרימה גבוהה באגן ההיקוות של התמזה ממערב ללונדון, באופן שמפלס המים במרכז לונדון יעלה על 16 רגל (4.87 מטרים). לעניין זה מפעילה הנהלת המחסום מודלים לחיזוי בנוסף לתחזיות השירות המטאורולוגי הבריטי. תהליך סגירת מתקני המגן נגד שיטפונות מתחיל תשע שעות לפני המועד שבו צפויה הגאות בים הפתוח להגיע אל שפך התמזה. ראשית יוצאת ההוראה להפסיק את השיט בנהר ולסגור את מתקני המגן המשניים נגד שיטפונות שבתחומו. לאחר מכן נסגר המחסום עצמו. מתקני המגן נשארים סגורים עד אשר משתווים מפלסי המים משני עברי המחסום.
מצב נוסף שבמסגרתו עשוי המחסום להיסגר הוא של זרימה חזקה במורד התמזה בשילוב עם גאות גבוהה במוצא הנהר לים. בשעת שפל בשפך הנהר מסוגל ערוצו לקלוט ולהכיל את כמויות המים הנוספות הזורמות בו ממערב למזרח. אך לא כן בעת גאות הבאה ממזרח, הממלאת את נפח המים הנוסף בנהר ועל ידי כך מונעת מכמויות המים הנוספות המגיעות ממערב להתנקז מזרחה אל הים הפתוח. במצב כזה עלולה הזרימה ממערב למזרח לגרום למפלס המים בנהר לעלות ולהציף את מרכז לונדון. סגירת המחסום מיד לאחר שפל בשפך הנהר לים פותרת בעיה זו על ידי הותרת עתודת הנפח של המים בערוץ הנהר שממערב למחסום זמינה למילוי על ידי הזרימה המגיעה ממערב. המחסום יכול להיפתח לאחר שתרד גאות המים מעברו האחר, על מנת לנקז את המים שהצטברו ממערב אל הים הפתוח.
שערי המחסום נסגרים מדי חודש לשם בדיקה, ומבחן סגירה מלא של כל שעריו נערך פעם בשנה.
ב-20 באוגוסט 1989 נסגר המחסום למשך 16 שעות על מנת לסייע לפעולות חילוץ והצלה בנהר בעקבות התנגשות שני כלי שיט בו, שגרמה לעשרות נפגעים.
ב-27 באוקטובר 1997 התנגשה אוניית מחפר באחד ממגדלי המחסום במהלך שיט בערפל כבד. האונייה טבעה תוך הטלת 3,300 טון של חומר חפור שהיו עליה. חלקו נערם על אחד השערים, מנע את היכולת לסגור אותו במשך מספר ימים וגרם לו נזק. סגירת המחסום לא נדרשה במהלך אותם ימים, אך לו היה בה צורך היה השיטפון שהיה נגרם מביא על פי הערכה לנזק של 13 מיליארד לירות שטרלינג.
נתונים מספריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1983-2010 נסגר המחסום 119 פעמים (43 פעמים בשל זרימה חזקה בערוצו שממערב ללונדון), לפי הפירוט הבא:
- 1983-1990 - 10 פעמים
- 1991-2000 - 39 פעמים
- 2001-2010 - 70 פעמים[1]
במהלך חמש שנים מתוך 28 שנים אלו לא נסגר המחסום כלל (לאחרונה ב-1997). שנת השיא במספר הסגירות הייתה 2003, שבה נסגר המחסום 19 פעמים, ואחריה 2001 (15 פעמים) ו-2007 (11 פעמים).
עתיד המחסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר נבנה תוכנן המחסום לשרת את לונדון עד לשנת 2030, אך כיום חזוי שיוסיף לפעול עד 2070, לאחר שייעשו בו שיפוצים ושיפורים. במשך השנים הועלו טענות שיש להחליף את המחסום במחסום גדול ומודרני יותר, ואף הועלו מספר הצעות להקמת מחסום שכזה (לרבות הקמת מחסום באורך של 16 קילומטרים בשפך התמזה), אך עד כה לא קודמה איזו מן ההצעות לקראת ביצוע.
המחסום בתרבות הבריטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחסום נזכר במספר סרטים ותוכניות טלוויזיה בריטיות (לרבות פרק של סדרת המתח ספוקס, שבו איימו טרוריסטים לשתק את המחסום ערב גאות גבוהה בתעלה האנגלית) וכן הופיע בסרטון וידאו לשיר Flood של להקת הבנים Take That.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מחסום התמזה
- מידע באתר הסוכנות הבריטית להגנת הסביבה:
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עד 20 במרץ 2010.