מחבצה כלקוליתית
מחבצה כלקוליתית היא טיפוס של כלי חרס, ככל הנראה לחביצת חמאה מחלב, אשר היה נפוץ בתקופה הכלכוליתית בארץ ישראל (לרבות עבר הירדן).
תיאור חומרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלי עשוי מחרס. צורתו חבית שרועה, שתנוחתה מאוזנת. כל קצה של כלי מכווץ וממנו מתרוממת ידית אוזן קטנה. בכלים הקדומים יותר הקצוות היו שווים, כאשר בכלים מאוחרים יותר צורת שני הקצוות אינה שווה. קצה חד מכווץ והשני שטוח. באמצע הגוף המאוזן יוצא צוואר רחב. בחלק מהכלים נמצאה מסננת בתחתית הצוואר.[1]
לכלי היו שני טיפוסים דומים בצורתם: קטן וגדול.[2]
המחבצה במקורות הארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחבצות חרס נמצאו לראשונה בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בתלוליות ע'סול. כלים מזן זה היו נפוצים מאוד בתקופה הכלקוליתית, במיוחד באתרים של תרבות באר שבע (ראו ביר אבו מטר).[1]
הכלים שהתגלה בע'סול היה מטיפוס קטן רוחב 22–23 ס"מ גובה 12–13 ס"מ.[3] הכלי כונה "כלי דמוי ציפור", ובתחילה לא היה ברור מה השימוש שנעשה בו.[1] בתלוליות ע'סול נמצאו גם שברים של הכלי מהטיפוס הגדול.[4] בתרבות באר שבע נמצאו בעיקר הכלים מהטיפוס הגדול.[4]
באתר המקדש הכלקוליתי בעין גדי, נתגלה כלי בדמות איל נושא זוג מחבצות.[דרוש מקור]
יעקב קפלן העלה את הרעיון שהכלי שנמצא שימש כמחבצה.[5][1] תרבות באר שבע הייתה תרבות שחציה יישוב קבע וחציה חיי רועים; הם עסקו בתעשיית החלב ובשימור תוצרת חלב, ולפי ההצעה כלי זה שימש לתוצרת זאת או לשימורה.[1]
עיקר פריחתו של הכלי הייתה בתרבות באר שבע, אבל הכלי או שבריו של הכלי נמצאו גם בעפולה ובכל האתרים שנחפרו בואדי עזה, שברים של הכלי נמצאו גם במערת אום-קטפה שבמדבר יהודה, דוגמאות זעירות בגזר, כלים מהטיפוס הקטן נמצאו במערות באזור ובעמק הירדן ליד גשר. הימצאות הכלים במקומות אלה מוכיחה את הקשר שהיה קיים בין אתרים אלה לתרבות ע'סול ותרבות באר שבע.[4]
עם העלמות התרבות הכלקוליתית הכלי נעלם; הימצאותו של הכלי באתר ארכאולוגי מצביעה באופן חד משמעי שהאתר הוא מתקופה זו (מאובן מנחה).[דרוש מקור]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ־ישראל, מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1971, עמ' 53
- ^ רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ־ישראל, מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1971, עמ' 52, 54
- ^ רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ־ישראל, מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1971, עמ' 52
- ^ 1 2 3 רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ־ישראל, מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1971, עמ' 54
- ^ J. Kaplan, Two Chalcolithic Vessels from Palestine, Palestine Exploration Quarterly 86, 1954-10, עמ' 97–100 doi: 10.1179/peq.1954.86.2.97