מארק אספר
 | |||||||||
| לידה |
26 באפריל 1964 (בן 60) יוניונטאון, ארצות הברית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
מארק תומאס אספר (באנגלית: Mark Thomas Esper; נולד ב-26 באפריל 1964) הוא פוליטיקאי אמריקאי. כיהן כמזכיר ההגנה של ארצות הברית, כמזכיר הצבא של ארצות הברית ה-23, וכסגן נשיא ליחסי ממשל בריית'יאון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אספר סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בשנת 1982. הוא קיבל תואר ראשון בהנדסה באקדמיה הצבאית של ארצות הברית בשנת 1986. בנוסף היה מצטיין דקאן באקדמיה וקיבל את פרס דאגלס מקארתור למנהיגות. הוא קיבל תואר שני במינהל ציבורי מבית הספר לממשל על שם ג'ון קנדי בשנת 1995 ותואר דוקטור מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בשנת 2008. הוא נשוי ואב לשלושה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אספר שירת כקצין בדיוויזיה המוטסת ה-101 במהלך מלחמת המפרץ, לאחר מכן שימש מפקד פלוגה רובאית[1] ולאחר שחרורו המשיך לשרת במשמר הלאומי עד שנת 2007. הוא עוטר בלגיון ההצטיינות ובכוכב הארד.
בין השנים 1998–2002 שימש כאיש צוות מקצועי בכיר בוועדת החוץ של הסנאט ובוועדת הסנאט לעניינים ממשלתיים. הוא היה גם יועץ מדיניות לסנאטור צ'אק הייגל. בין השנים 2001–2002 היה מנהל ועדת השירותים המזוינים של הבית הלבן. בין השנים 2002–2004 שירת בממשל ג'ורג' בוש כסגן עוזר שר הביטחון למדיניות המשא ומתן, שם היה אחראי להחלטות כגון אי-הפצת נשק גרעיני, בקרת נשק, ובעיות ביטחון בינלאומיות אחרות.
אספר היה סגן נשיא באיגוד תעשיות החלל בין השנים 2006–2007. מספטמבר 2007 עד פברואר 2008 שימש כמנהל מדיניות לסנאטור פרד תומפסון במסע הבחירות שלו לנשיאות ב-2008. ביולי 2010 מונה לסגן נשיא ליחסי ממשל בריית'יאון.
ב-19 ביולי 2017 הודיע הנשיא דונלד טראמפ כי בכוונתו למנות את אספר למזכיר הצבא של ארצות הברית. ב-15 בנובמבר אושר אספר לתפקיד ברוב קולות בהצבעה בסנאט ביחס של 89–6. וב-20 בנובמבר הושבע לתפקיד.
ב-18 ביוני 2019 החליט הנשיא טראמפ למנותו למזכיר ההגנה של ארצות הברית. ב-23 ביולי נכנס לתפקידו לאחר שמינויו אושר בסנאט ברוב של 90 תומכים מול 8 מתנגדים בלבד.
ב-9 בנובמבר 2020 הודיע הנשיא טראמפ על סיום תפקידו. דומה היה כי פיטוריו היו בלתי נמנעים מאז שהתגלעו חילוקי דעות בינו לנשיא טראמפ כאשר האחרון קרא לפרוס כוחות צבאיים ברחובות וושינגטון הבירה לאור מחאות ג'ורג' פלויד. אספר התנגד בפומבי לאיומיו של טראמפ להפעיל את חוק ההתקוממות של 1807, שיאפשר לנשיא להשתמש בכוחות צבא פעילים לשם אכיפת חוק. טראמפ זעם כאשר אספר אמר לעיתונאים כי יש להפעיל את חוק ההתקוממות "רק במצבים הדחופים והנוראיים ביותר" וכשגרס כי אין ארצות הברית נמצאת במצב כזה לאחר רצח ג'ורג' פלויד[2].
לפי סיפרו של אספר, טראמפ הציע לחסל קצין איראני בכיר ביותר הפועל מחוץ לאיראן. רעיונות נוספים שהועלו על ידי טראמפ או מקורביו היו שליחת טילים למקסיקו כדי להשמיד את מעבדות הסמים, שליחת 250 אלף חיילים לגבול הדרומי וטבילת ראש ערוף של מנהיג טרור בדם חזיר - כאזהרה לחמושים איסלאמיסטים אחרים[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמיר אורן, ממשל ללא טייס: קלות הדעת וההדק של טראמפ, באתר וואלה, 22 ביוני 2019.
- ^ לוליטה בלדור ורוברט ברנס, Trump fires Esper as Pentagon chief after election defeat, באתר AP, 9 בנובמבר 2020 (באנגלית)
- ^ האיש הקרוב לטראמפ: "הוא רצה לחסל אישיות בכירה - היינו עלולים להיכנס למלחמה עם איראן", באתר מאקו, 6 במאי 2022
.svg)
| בקרת זהויות |
|
|---|
- מזכירי הצבא של ארצות הברית
- מעוטרי כוכב הארד
- אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- בוגרי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
- בוגרי בית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
- מזכירי ההגנה של ארצות הברית
- נשיאות דונלד טראמפ: אישים שפרשו או הודחו
- קצינים וחוגרים בצבא ארצות הברית
- מלחמת המפרץ: אישים
- אמריקאים שנולדו ב-1964