ליפא העגלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"ליפא העגלון"
שיר בביצוע בצל ירוק
מתוך האלבום חתול בשק[1]
יצא לאור 1960
שפה עברית
אורך 3:16
חברת תקליטים הד ארצי[1]
כתיבה יחיאל מוהר[2]
לחן אריה לבנון[2]
עיבוד אריה לבנון[2]
גרסאות כיסוי אריק איינשטיין[3]גרי אקשטיין[4]אילי גורליצקי, ששי קשת, יונה עטרי ונירה רבינוביץ'[5]גידי גוב ואלון אולארצ'יק[6]דודו זכאי[7]נתן דטנר[8]דפנה דקל, אתי אנקרי ואילן לייבוביץ'[9]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"ליפּא העגלון" הוא שיר בביצוע חבורת "בצל ירוק", שביצעה אותו ב־1960 בתוכניתהּ "חתול בשק". יחיאל מוהר כתב את השיר, ואריה לבנון הלחין אותו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה לבנון עלה לישראל מרומניה בגיל 18 וחצי, וגיוסו נדחה ביוזמת הצבא כדי שיעזור להוריו המבוגרים להתאקלם בישראל. בשנת הדחייה שלו הגיע לקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב[א] (שהפך לאקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש סמואל רובין) ולמד במגמה של הלחנה וניצוח. במקביל עבד כמורה לזמרה. הוא קיבל דחיות גיוס נוספות כדי שיסיים את לימודיו באקדמיה, וב־1956 התגייס. ראש המחלקה לתאוריית המוזיקה של לבנון באקדמיה, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', שירת במילואים בפיקוד המרכז בתקופה שבה התגייס לבנון. בלהקת פיקוד המרכז היה צורך במוזיקאי שיעבוד כמנהל מוזיקלי ומעבד ויילמד את חברי הלהקה את השירים, ובוסקוביץ' המליץ עליו לתפקיד. במהלך שירותו קיבל לבנון גם הזדמנויות להלחין, אך לא זכה לפרסום בהן. הוא התפרסם וקיבל הצעות עבודה, לאחר שחרורו, כמנהל מוזיקלי ומעבד.

על השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנון היה מנהלהּ המוזיקלי של תוכניתהּ של "בצל ירוק" "חתול בשק", תוכנית שאת רובה כתב יחיאל מוהר[10]. אברהם דשא (פשנל), המפיק של הלהקה (והמופע), נתן ללבנון הזדמנות להלחין שיר. הוא נתן לו את מילות "ליפא העגלון" מאת מוהר, שילם לו עבור ההלחנה[ב] ואמר לו שאם השיר יהיה מוצלח הוא ייכלל בתוכנית, וכך היה[11]. לבנון לא היה כל כך מרוצה מהתוצאה שהלחין, אך תגובת הקהל הייתה חיובית מאוד – "נשארתי עם פה פעור", סיפר לבנון[8].

השיר התפרסם ובכך היה לשיר הראשון של לבנון שזכה לפרסום נרחב[11][8].

השיר מספר על עגלון שמתקשה להסתגל לקצב החיים המודרניים. יש בשיר לגלוג וביקורת על אובדן השפה העברית כחלק מהגלובליזציה התרבותית: ”היה פעם "שלג לבנון" ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון" / היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור" / גם לעגלון פשוט מובן שיש ללכת עם הזמן / ללכת מילא, למה למהר?”.

בשיר משחק מילים: ”בעגלה בזמן קריב”, על שורה מתוך הקדיש: ”בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב”. "בעגלא" היא מילה בארמית שפירושה "במהרה"[12]. משחק המילים תואם את התמה של השיר: בעגלה ולא "במהרה".

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה לכמה גרסאות כיסוי. בין השאר ביצעו אותו גרי אקשטיין[4], ואילי גורליצקי, ששי קשת, יונה עטרי ונירה רבינוביץ' בביצוע משותף[5], וגידי גוב ואלון אולארצ'יק בתוכנית "לילה גוב" (עם תוספות מאת אולארצ'יק)[6]. הביצוע נכלל באלבום "שירים מלילה גוב 2". ביצעו אותו גם דודו זכאי[7], משה בקר[2], ודפנה דקל, אתי אנקרי ואילן לייבוביץ' בביצוע משותף[9].

אריק איינשטיין חידש את השיר ב־1996 (בעיבוד שם טוב לוי) וכלל אותו באלבום שנקרא על שם מילים מתוך השיר: "קצת לקחת חזרה". איינשטיין שינה את מילות הפתיחה מגוף שלישי לגוף ראשון: ”קוראים לי ליפא העגלון, אני אולי האחרון”, במקום המקור: ”קוראים לו ליפא העגלון, והוא אולי האחרון”.

"בצל ירוק" ביצעו את השיר בשלמותו, אך איינשטיין ומבצעים נוספים השמיטו את הבית השלישי בשיר: ”שיחת רעים, מילה חמה / היום כמעט ולא תשמע / כל איש נושא נאום או סתם צועק / פגישה – חברותא – להד"ם / ושכונסים עצרת עם / נואם בפני אולם מלא, על ריק”.  

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ששכן אז ברחוב ליליינבלום.
  2. ^ לבנון סיפר שפשנל אמר לו שיקבל תוספת תשלום אם השיר יצליח, אך הוא לא קיבל אותה אף על פי שהשיר הצליח[11].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]