יוסף הורוביץ
 | |
| לידה |
26 ביולי 1874 למבורק, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בפברואר 1931 (בגיל 56) פרנקפורט, רפובליקת ויימאר |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה, הודו |
| מוסדות |
אוניברסיטת גתה בפרנקפורט |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השפות שמיות, חקר הקוראן | |
  | |
יוסף הורוביץ (Josef Horovitz; 26 ביולי 1874, תרל"ד, לַאוּאֶנְבורג, פומרניה, גרמניה – 5 בפברואר 1931, תרצ"א, פרנקפורט) היה פילולוג ומזרחן יהודי-גרמני נודע, חוקר האסלאם.
תולדות חייו ומחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הורוביץ נולד בעיר לַאוּאֶנְבורג בפומרניה שבגרמניה (כיום לֶמְבּוֹרְק (Lębork) בפולין), בנו של הרב מרקוס הורוביץ (1844–1910), למד באוניברסיטת ברלין אצל אדוארד זכאו (Sachau), ובשנת 1902 התמנה שם לדוֹצֵנְט.
בין השנים 1907–1915 שהה בהודו ולימד ערבית באוניברסיטה המוסלמית של עליגרה (Muhammedan Anglo-Oriental College, MAO College). בתקופת שהותו שם עסק בין 1909 ל-1912 במיון אוסף האפיגרפיות ההינדו-מוסלמיות, ופרסם ספר שסיכם את מחקרו.
בשנת 1914 התמנה לפרופסור לבלשנות שמית בסמינר למזרחנות של אוניברסיטת פרנקפורט ועבד בו עם שובו לגרמניה ועד מותו. עם הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים היה חבר בחבר נאמניה, ייסד בה את המכון למדעי המזרח והיה מנהלו הראשון.
מחקריו התמקדו בספרות ערבית היסטורית, והוא פרסם קונקורדנציה של שירה ערבית. עבודתו המרכזית הייתה ביאור הקוראן – מלאכה שלא השלים עד מותו. בין פרסומיו: ניתוח שפתו של הנביא מוחמד, ניתוח היחסים בין היהדות לאסלאם, ובשנת 1928 עבודת מחקר היסטורית על הודו מתקופת שושלת דלהי ועד השלטון הבריטי על המדינה ועלייתו של מהטמה גנדי.
במחקרו "Jewish Proper Names and Derivatives in the Koran", ניתח הורוביץ כיצד שמות מהמקורות היהודיים שולבו בקוראן. לדוגמה, שמות כמו משה (מוסא), אברהם (איברהים) ויעקב (יאקוב) עברו התאמות פונטיות לשפה הערבית. הורוביץ הדגיש שהבנת השמות הללו חיונית להבנת ההשפעות התרבותיות והדתיות של היהדות על האסלאם. המחקר מצביע על כך ששמות יהודיים שהופיעו בקוראן מעידים על קשרים היסטוריים ותרבותיים עמוקים בין שתי הדתות.
בנוסף, בספרו "Das koranische Paradies" (גן-העדן בקוראן), הורוביץ מנתח את תפיסת גן-העדן בקוראן ומשווה אותה למסורות דתיות אחרות, במיוחד יהודיות ונוצריות. המחקר מדגיש על ההשפעות ההדדיות בין התרבויות ומציע תובנות חדשות על הקשרים בין האסלאם לדתות אחרות.
נפטר בפרנקפורט בראשית שנת 1931, בגיל 56. נקבר בבית הקברות היהודי החדש ברח' אקנהיימר (Eckenheimer Landstraße) שבצפון העיר.[1]
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולטר יוסף פישל, ביבליוגרפיה של חבורי יוסף הורוביץ ז"ל, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"א.
- שלמה דב גויטיין, ולטר יוסף פישל, יוסף הורוביץ ז"ל (תרל"ד-תרצ"א), ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ב-1932.
- עמית לוי, מזרח חדש: מאוריינטליזם גרמני למזרחנות ישראלית, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2024.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ש.ד. גויטיין, יוסף הורוביץ, דבר, 13 במרץ 1931
- האוניברסיטה על פרופ' הורוביץ, דבר, 11 בפברואר 1931
- כתביו של יוסף הורוביץ, ב-Open Library
יוסף בן מרדכי הורביץ (1874-1931), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Die Juden der Frankfurter Universität / Renate Heuer; Siegbert Wolf (Hrsg.). Unter Mitarb. von Holger Kiehnel (Frankfurt, 1997), p. 189. (בגרמנית)
- ^ ארכיון יוסף הורוביץ, בספרייה הלאומית
