יוסף בן שלום אשכנזי
 | |
| לידה |
המאה ה־13  |
|---|---|
| מדינה |
כתר אראגון |
| רבותיו |
יהושע אבן שועיב |
  | |
רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה גם רבי יוסף הארוך) היה מקובל, מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית אצל מקובלים שונים כגון תלמידי, הרדב"ז, האר"י, הגאון מווילנא, הבעל שם-טוב ותלמידי המגיד ממזריטש.
רבי יוסף אשכנזי היה נצר למשפחת ר' יהודה החסיד ופעל בשלהי המחצית השנייה של המאה הי"ג. היה מראשוני הכותבים בהרחבה על גלגול נשמות בספרות היהודית.
יוני שניצר אפיין את פירושו לספר יצירה כמורה נבוכים בגרסה הקבלית.
יהודה ליבס מציין אותו כמועמד סביר להשתתפות בחוג שחיבר את ספר הזוהר,[1] רבו של רבי דוד בן יהודה החסיד.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יוסף הארוך כתב ספרים רבים, שרובם אבדו.
הידוע מבין ספריו הוא פירוש ספר יצירה. יצא בהוצאה מדעית, כולל הקדמה של ד"ר יוני שניצר בהוצאת כרוב. במאה השש-עשרה, הרב חיים ויטאל תלמיד האר"י סמך על כתביו.[2] הפירוס זכה לתפוצה רחבה של כתבי יד, מעל לשלושים.
ספרו פירוש על ספר בראשית - למעשה פירוש על בראשית רבה, יצא בהוצאה מדעית, כולל הקדמה והערות של פרופ' משה חלמיש בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית. הספר שימש בפולמוס של בני דורו בעניין מקומה של הפילוסופיה היוונית ובייחוד זו של אפלטון המובאת בכתבי אריסטו. בספר גם הוצגה לראשונה משנתו בנושא גלגולי נשמות, שהיא חלק משולב ומאוחד עם גלגולי תופעות ורעיונות (גלגולי מזלות וגלגולי אותיות)[3]
ספרים נוספים שכתב:
- ספר העדות - הודפס בתוך 'לקוטים בקבלה ופלוסופיה'. היותו מחבר הספר היה בגדר השערה.
- פירוש ספר העיון - פירוש על "ספר העיון" מן המאה ה-12–13, המיוחס לרב חמאי גאון.
- פירוש ספר תהלים - שרידים מפירוש זה נדפסו על ידי משה חלמיש.[4]
- ג' אגרות - כתב ויכוח עם המומר אבנר מבורגוס - רק תיאורו מצוי כיום בידינו.
זיהוי שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו פירוש על ספר יצירה נתפרסם במהלך הדורות בלא שם מחברו. הספר היה מיוחס ל'ראב"ד' - אך היה ידוע שאין זה הראב"ד מפרשו של הרמב"ם וזקן דורו, ואף לא הראב"ד מנרבונה, שפעלו באותה תקופה (סביבות ד'תת"ק - 1140). הרב חיים ויטאל העיד על הספר שנכתב בידי רב 'אשכנזי' לא ידוע. הרמ"ק היה הראשון שזיהה את מחבר הספר עם רבי יוסף הארוך.[5] וגרשם שלום הודה לקביעה זו.[6] עם השנים נתברר גם שם אביו ופרטים נוספים לגביו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרשם שלום, המחבר האמיתי של פירוש ספר יצירה המיוחס להראב"ד וספריו, בתוך: קריית ספר, ד (תרפז-תרפח), עמ' 286–302
- יונתן שניצר, הקבלה של רבי יוסף בן שלום אשכנזי, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס תשפ"ד.
- יונתן שניצר, פירוש ספר יצירה לר' יוסף בן שלום אשכנזי: מהדורה ביקורתית, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס תשפ"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פירוש ספר יצירה באתר הצ'כי גרימואר (ספרי קסמים) לספרות קבלה.
- כתב יד, פירוש ספר העיון, לונדון, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
יוסף בן שלום אשכנזי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודה ליבס, "כיצד נתחבר ספר הזוהר", עמ' 15–18 המאמר להורדה
- ^ הקדמת מהרח"ו לספרו עץ חיים: "גם פירוש ספר יצירה שמכונה בשם הראב"ד זכרו לברכה - עם היות שחברו חכם אחד אשכנזי ואינם דברי הראב"ד עם כל זה דבריו אמיתיים, וגם הם סתומים ונעלמים". הרב עזריאל מנצור, בהקדמתו לספר דרך ישרה של רבי ראובן ן' אברהם, הוצאת שובי נפשי תשנ"ח, הוכיח שמחבר הפירוש על ספר היצירה היה ספרדי ולא אשכנזי, משום שאת הניקוד שמצויר כקו אלכסוני עשוי מנקודות הוא מכנה "קבוץ", כמטבע הלשון בספרד, ולא "שורוק", כמטבע הלשון באשכנז. אמנם, הוא טען שדחוק לומר ששם המחבר הוא 'אשכנזי' ואין הכוונה למוצאו
- ^ מהדורה ראשונה של ספר זה נקראה: 'פירוש קבלי לבראשית רבה (פרשות א - כט)', יוסף בן שלום אשכנזי, 297 עמוד, ה'תשמ"ד (1984)
- ^ משה חלמיש, שרידים מפירושי תהלים לר’ יוסף בן שלום אשכנזי, דעת 10 (תשמג) 57-70.
- ^ רבי משה קורדובירו, פרדס רימונים (שער הנתיבות, פרק א). דבריו הוזכרו גם בספר שם הגדולים להחיד"א (מערכת ספרים אות ק קונטרס אחרון [א] קבלה) יחד עם דעות נוספות
- ^ במאמרו 'השבתאות וגבולות הדת', יהודה ליבס דן בין היתר במקורותיו של פירוש זה על ספר יצירה. מקור הספר נתגלה על פי הערות בכרטסת הספרייה הלאומית של פריז וספריית המוזיאון הבריטי בלונדון.