יהודה לייב גפן
 | |
| לידה | ה'תר"ע |
|---|---|
| פטירה |
1957 (בגיל 47 בערך) כ"ו בשבט ה'תשי"ז |
| תקופת הפעילות |
?–1957  |
| רבותיו | הרב מאיר אריק, הרב יהודה מאיר שפירא |
  | |
הרב יהודה אריה לייב גפן (אויסאיבאל; ה'תר"ע - כ"ו בשבט ה'תשי"ז) היה רב בקהילות יהודיות בפולין, רבה של כפר אתא וראש ישיבת יחל ישראל, עסקן בולט בתנועת פועלי אגודת ישראל.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בטרנוב לטוביה גרינבוים, חסיד דז'יקוב, ולקילא בת אליקים גצל אויסאיבל. למד אצל רבי מאיר אריק, ומאוחר יותר אצל רבי יהודה מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ג נישא לבילא גיטל, בת לחסיד באבוב. בשנת תרצ"ו החל לכהן כאב"ד ליפסק, ומשנת תרצ"ט כיהן בעיר המחוז דרילדז (אילזא).
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 ברח לאזור הכיבוש הסובייטי, והוגלה לסיביר. בשנת תש"ו שב לפולין, הוזמן לרבנות לובלין אך סירב להשתקע שם. הוא המשיך לגרמניה, וכיהן שם כרבם של מחנות הפליטים באולם וכחבר נשיאות אגודת הרבנים בגרמניה.
בשנת תש"ט עלה לישראל והתיישב בחיפה. הוא הקים יחד עם האדמו"ר רבי ברוך הגר מסרט-ויז'ניץ את ישיבת יח"ל ישראל, כשבשם הישיבה מרומזת ישיבת חכמי לובלין, בה למד, לצד שמו של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ. הוא ניהל את הישיבה בשנותיה הראשונות וגם עמד בראשה.
בא' באדר תשי"ג (פברואר 1953) החל לכהן כרבה של כפר אתא,[1] על מקומו של רבי בנימין מנדלזון שעבר לקוממיות.
היה פעיל בתנועת פועלי אגודת ישראל, השתתף בישיבותיה וכתב מאמרים ב"שערים".
בכ"ו בשבט תשי"ז, השתתף ונאם בכינוס פא"י בעניין עליית יהודי הונגריה לאחר המרד, באמצע נאומו התמוטט ונפטר. נקבר בקרית אתא.
עסקני המקום הכריזו כי מי שיזכה להינשא לבתו של רבם המנוח, מלכה, ימלא את מקומו. בחודש ניסן של אותה שנה התארסה מלכה עם שמואל שולזינגר, תלמיד ישיבת פוניבז'. הוא החל לכהן כרב המקום, בהמלצת הרב מטשעבין, ששלח מכתב מיוחד לרגל הכתרתו[2]. בעת מינויו היה בן 22 בלבד[3].
דברי תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך חלק מחידושי רבו, רבי מאיר שפירא מלובלין, שהודפסו בקובץ רבי מאיר שפירא ח"ב. השאיר גם חידושים משלו על סדר קדשים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כותבים: הרב קלמן כהנא, יעקב כ"ץ, דוד הלחמי, ישראל אידלמן, הרה"ג ר' י. ל. גפן זצ"ל, רבה של כפר אתא, באתר שערים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב יהודה גפן הוכתר ברוב עם – כרבה של כפר-אתא, שערים, 19 בפברואר 1953
- ^ המכתב נדפס בישורון תשס"ה כרך טז עמ' 125.
- ^ ישראל אידלמן, לבחירת הרב שולזינגר כרבה של כפר אתא, שערים, 8 במאי 1958, עמ' 3; ברכה לרגל מינויו מהרבנים יהודה, שלמה ומשה ראם, שם, 26 במאי 1958, עמ' 4