טיוטה:בנימין זאב וולף ברייער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על בנימין זאב וולף ברייער. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על בנימין זאב וולף ברייער. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.

רבי בנימין זאב וולף ברייער (תק"צ, 1830תרנ"ג, 1893) היה אב"ד רוגנדורף וטאב שבהונגריה, מחבר שו"ת "נחלת בנימין".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במטרסדורף בשנת תק"צ לרבי אלעזר יעקב ברייער, ולרחל צירל בתו של רבי בנימין זאב וולף אבלס, מתלמידי הנודע ביהודה, שימש אב"ד בעיר טאב. אביו שהיה איש עסקים אמיד, שכר בשבילו מלמדים שילמדוהו. לאחר תקופה שלחו אביו לישיבתו של רבי יצחק משה פערלס אב"ד אייזנשטדט ואונגריש ברוד[1].

בהמשך עבר ללמוד בישיבתו של ה"כתב סופר" רבי אברהם שמואל בנימין סופר, שם התידד עם רבי זוסמן סופר, שאף כתב הסכמה לספרו לאחר כמה שנים. בספרו הוא מספר מה שאמר לו הכתב סופר, שבערב פסח בדרשתו לציבור בענייני חג הפסח, אמר בשמו שיש להיזהר ולקנות את המצות בקניין כסף ולא לסמוך על קניין משיכה בלבד.

כן למד אצל רבי יוסף שאול נתנזון, בעל "שואב ומשיב". ואצל רבי אהרן זינגר אב"ד במטרסדורף.

נשא לפראדל בתו של רבי יוסף צבי קוויטנר מנייטרא, וכה שנים לאחר חתונותו עוד היה סמוך על שולחנו, וסיפק לזוג את כל מחסורם.

בשנת תרי"ז (1857) התמנה רבי בנימין זאב וולף ברייער לאב"ד רוגנדורף. ושימש שם ברבנות במשך כארבעה עשרה שנה.

בשנת תרל"א (1871) התמנה לאב"ד בעיר טאב, וכיהן בה עד פטירתו, בשנת תרנ"ג. בטאב, הרביץ תורה בישיבה שהקים, והעמיד שם תלמידים רבים.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבה להתכתב בהלכה עם גדולי וחכמי הונגריה בדורו, ובשנת תרמ"ט הוציא לאור שו"ת בשם "נחלת בנימין" ובו תוכנם של התכתבויות אלו. בין כותבי ההסכמה לספר הוא רבי שמחה בונם סופר בנו של הכתב סופר.

מדבריו בספרו, בו הוא עונה לשאלות תלמידיו, נראה כי הוא ניהל או עמד בראשות ישיבה[2].

בסוף ספרו הביא את חידושיהם של קרובי משפחתו, של סבו, אבי אמו, בנימין זאב וולף אבלס.

בין הגדולים איתם התכתב בהלכה, רבי יחיאל ארנפלד, יצחק ליב סופר, שמחה בונם ארנפלד

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו, שמחה בונים, חיבר ספר 'קול שמחה', נבחר למלא את מקומו ברבנות טאב. הוא שימש כרב המקום משנת 1893 עד 1938
  • בנו, אברהם שמואל, נולד כ"ז בטבת תרל"ד[3]
  • בנו, אלעזר יעקב, נישא לבתו של וואלף לייב אבלס

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החתם סופר ותלמידיו עמ' תפד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אודתיו באתר תולדות ושורשים.
  2. ^ פוקס, אברהם, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ https://www.nli.org.il/UserControls/Viewer/Assets/IIIFViewer/Mirador.html#