לדלג לתוכן

זנד טכנולוגיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זנד טכנולוגיות
נתונים כלליים
מייסדים אנדי גוטמנס וזאב סורסקי
תקופת הפעילות 1999–הווה (כ־25 שנים)
מיקום המטה קליפורניה
משרד ראשי ארצות הבריתארצות הברית קופרטינו, קליפורניה
ענפי תעשייה תוכנה
מוצרים עיקריים Zend Server
Zend Studio
Zend Framework
מנוע הזנד
 
www.zend.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זנד טכנולוגיותאנגלית: Zend Technologies) היא חברת תוכנה ישראלית, אשר מרכזה ממוקם בקופרטינו, שבמדינת קליפורניה, בארצות הברית. יש לה משרדים גם בישראל, בצרפת ובגרמניה. החברה מתמקדת בפיתוח של מוצרים הקשורים לפיתוח, פריסה וניהול של אפליקציות אינטרנטיות מבוססות PHP, הכוללות את Zend Studio.

מייסדי החברה, אנדי גוטמנס וזאב סורסקי, יחד עם עזרה מבוגרים אחרים מהטכניון ומרזמוס לרדורף, יצרו את שפת הקוד הפתוח PHP.

בשנת 1997, זאב ואנדי שכתבו את מנתח ה-PHP-FI של רזמוס לרדורף. התוצאה הייתה שחרור של PHP 3.

בשנת 1998, הם שיפרו ועיצבו את המנתח לגמרי מחדש, וקראו לו מנוע הזנד. ‏PHP 4 היה מבוסס על הגרסה הראשונה של מנוע הזנד וזכה להצלחה רבה. ובשנת 1999 הוקמה זנד טכנולוגיות, כדי למסחר את טכנולוגיית ה-PHP[1]. השם Zend שנבחר לחברה הוא הלחם של שמות המייסדים באנגלית, Zeev ו-Andi. הם גיסו את דורון גרסטל כמנכ"ל החברה והיזם שמעון אקהויז השקיע בה מיד עם הקמתה. המודל העסקי של החברה היה להפיץ בחינם את "מנוע הזנד", שהוא הליבה הטכנולוגית המשמשת לפריסת יישומים הנכתבים בשפת התכונות PHP ( שהיא שפת "קוד פתוח" המופצת בחינם). ולגבות תשלום עבור מוצרים הקשורים לפיתוח, פריסה וניהול של אפליקציות אינטרנטיות מבוססות PHP. המוצר המסחרי הראשון של החברה היה ה-Zend Compiler, שמאפשר לארגונים לעבוד עם PHP ולאחר מכן לחסום את הקוד של האפליקציה, ובכך להשיג את היתרון שבקוד סגור, חסימת הקוד לעיני המתחרים. המוצר השני היה Zend Cache שיועד לשפר את המהירות של שרתים המשתמשים ב-PHP. בנוסף החלה החברה לספק שירותי יועץ, תמיכה, פיתוח והדרכה סביב טכנולוגית ה-PHP[2]. אסטרטגיה זו עזרה לקידום PHP כשפת תכנות פופולרית לבניית אתרים ויישומים ברשת תוך שנים ספורות. מספר האתרים ברחבי העולם שהשתמשו ב-PHP גדל מכשני מיליון בשנת 2000 לכ-15 מיליון בשנת 2003. בתחילת שנת 2000 גייסה הון ראשוני של כ-2.5 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליון לפני הכסף, באמצעות קרן הון סיכון וולדן (Walden)[3]. החברה חלה לייצר הכנסות והגיעה לרווחיות בסוף 2003. ביולי 2004 השלימה גיוס הון שלישי בסך 8 מיליון דולר[4]. בינואר 2005 השלימה גיוס של 10 מיליון דולר, שכלל השקעה מהחברות אינטל ו-SAP[5].

עם העלייה בפופולרית של PHP הצליחה החברה לחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם ביניהם: אדובי מערכות[6], אורקל[7] וIBM[8]. למרות ש-PHP היא טכנולוגיה המתחרה בפלטפורמת .NET של חברת מיקרוסופט, גם מיקרוסופט החליטה לשתף פעולה עם זנד טכנולוגיות, כדי לאפשר למתכנתים ליצור יישומים ב-PHP עבור שרתי מיקרוסופט[9][10].

בשנת 2006 זכתה החברה בפרס "חברת ההזנק המצליחה ביותר בתחום התוכנה" במסגרת כנס היי-טק שנתי של איגוד קרנות ההון סיכון (IVA)[11]. ביולי 2006 עזב דורון גרסטל את תפקיד המנכ"ל לטובת ניהול חברת סינרון מדיקל בארצות הברית, במקומו מונה הרולד גולדברג למנכ"ל, אך עזב אחרי תקופה קצרה. במקומו מונה אנדי גוטמנס כמנכ"ל[12].

באוגוסט 2006 גייסה החברה 20 מיליון דולר; ותכננה הנפקה ראשונה לציבור של מניות בארצות הברית[13]. בשנת 2010, גייסה החברה 9 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים בה: הקרנות אינדקס, פלטינום, אזור, קרן ההשקעות של SAP וקרן גריילוק. סבב זה הביא את סך גיוסי החברה ל-45 מיליון דולר[14] בינואר 2011 השקיעה קרן ויולה 7 מיליון דולר נוספים בחברה[15]. אחרי גיוס זה שינתה החברה את המודל העסקי, הפחיתה את מכירת שירותי הפיתוח, הייעוץ וההדרכה שרווחיותם נמוכה. והתמקדה בעיקר במכירות של רישיונות שימוש במוצרים כמנוי שנתי[16].

באוקטובר 2015 נמכרה זנד לחברת Rogue Wave האמריקאית[17]. ב-2019 חברת Rogue Wave עצמה נמכרה לחברת Perforce Software. בשנת 2016 עזב אנדי גוטמנס את החברה לטובת תפקיד סמנכ"ל ב-Amazon Web Services. זאב סורסקי עזב את החברה בפברואר 2020 לטובת תפקיד מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת ההזנק Strattic.

Zend Server מספק סביבת אינטגרטיבית ונתמכת ליישומי PHP, עוקב אחרי ריצת היישומים, ומדווח על ביצועים ועל תקלות. הוא גם מציע מאיץ PHP‏ (Zend Optimizer), פתרון מטמון לתוכן הכולל ממשק תכנות יישומים (API) לחלק מדפי המטמון ומספר רב של כלי ניהול. Zend Server יכול לעבוד בשיתוף עם Zend Studio לצורך של ניפוי שגיאות (debugging) ולצורך הצגת אפליקציות PHP בסביבת השרת הטבעית שלהם.

Zend Studio היא תוכנה מסחרית, קניינית. היא סביבת פיתוח משולבת (IDE) ל-PHP. החברה הפסיקה לשווק את המוצר עקב תחרות מצד סביבות פיתוח הזמינות בחינם, דוגמת Eclipse.

פרויקטים בחסותם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ינאי אלפסי, ‏שפה בלי אבא חזק, באתר גלובס, 26 בפברואר 2002
  2. ^ יונתן נשיא, זנד מקווה לכתוב את התסריט בקוד פתוח, באתר TheMarker‏, 13 בספטמבר 2000
  3. ^ שני אלירז, מנכ"ל זנד טכנולוגיות: "הבעיה כיום היא מיון המועמדים ולא השגתם", באתר TheMarker‏, 10 באוגוסט 2000
  4. ^ בתיה פלדמן, ‏זנד טכנולוגיות השלימה סבב גיוס של 8 מ' ד', באתר גלובס, 19 ביולי 2004
  5. ^ צורי דאר, אינטל ו-SAP השקיעו 2 מיליון דולר בזנד; החברה השלימה גיוס של 10 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2005
  6. ^ צורי דאר, טכנולוגיה של הסטארט אפ הישראלי זנד תשולב במוצר GoLive 6.0 של Adobe, באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2002
  7. ^ בתיה פלדמן, ‏זנד חתמה עם אורקל על הסכם בהיקף עשרות מיליוני דולרים, באתר גלובס, 16 במאי 2005
  8. ^ הארץ, המנוע של האינטרנט: הסכם נוסף בין יבמ העולמית לזנד; יניב לסטארט-אפ הישראלי 20 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 10 באפריל 2006
  9. ^ מיקרוסופט תשתף פעולה עם חברת הקוד הפתוח הישראלית זנד טכנולוגיות, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2006
  10. ^ שמוליק שלח, ‏זנד מרחיבה את השת"פ עם מיקרוסופט, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2006
  11. ^ The Best Israeli Startup Companies for 2006 were Awarded in the Presence of Ehud Olmert, Prime Minister of the State of Israel, Business Wire, ‏June 21, 2006 (באנגלית)
  12. ^ רפאל פוגל, לאחר חצי שנה של חיפושים: הרולד גולדברג מונה למנכ"ל זנד הישראלית, באתר TheMarker‏, 16 בינואר 2007
  13. ^ גיא גרימלנד, זנד טכנולוגיות גייסה 20 מיליון דולר; מתכננת הנפקה בארה"ב, באתר TheMarker‏, 28 באוגוסט 2006
  14. ^ אסף גלעד, זנד טכנולוגיות מגייסת 9 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 17 במאי 2010
  15. ^ גיא גרימלנד, מפתחת שפת הקוד הפתוח PHP זנד מרחיבה את סבב גיוס הון ל-16.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2011
  16. ^ שמוליק שלח, ‏מנכ"ל זנד: "הייתה הרבה מבוכה לגבי המודל העסקי", באתר גלובס, 17 במרץ 2014
  17. ^ שירי דובר, ‏האקזיט המאכזב של Zend: נמכרת תמורת עשרות מיליוני דולרים, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2015