ועדת שיינין
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
ועדת שיינין היא ועדה שעסקה בהכנת תוכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים. עיקרי התוכנית הוגשו לשר התחבורה מאיר שטרית ביולי 2005.
הוועדה נקראה על שם היו"ר שלה, הכלכלן יעקב שיינין (מנכ"ל חברת מודלים כלכליים). בוועדה היו חברים גם ניצב שחר איילון - ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, מומחים לתחבורה ובטיחות בדרכים, יועצים כלכליים ומומחים לדיני תעבורה.
התוכנית שגיבשה הוועדה מושתתת על בסיס כלכלי ומטרתה להגביר את הבטיחות, לפחות כל עוד החיסכון בנזקים גדול מעלות ההשקעה בבטיחות. מטרת התוכנית היא להגיע לרמת הבטיחות של המדינות המובילות בתחום בתוך 10 שנים. [1]
החידוש בתוכנית בא לידי ביטוי בארבע מרכיבים עיקריים- יעדים, אחריות, עצמאות, מקורות כספיים:[1]
- יעד - להגיע בתוך 10 שנים לרמת הבטיחות של המדינות המובילות בתחום. ב-2005 מספר ההרוגים לנסועה בישראל היה גבוה ביותר מ65% לעומת שבמדינות המובילות (לפי מדד של מספר הרוגים לק"מ נסועה). לפי אומדנים, פרוש העמידה ביעד היא ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים אל מתחת ל360 -איש לשנה עד שנת 2010 ואל מתחת ל 300- איש בשנת 2015. זאת כאשר הנסועה היתה צפויה לגדול ב-30% ומספר כלי הרכב צפויים לגדול ב-46%.
- אחריות - האחריות הישירה לבטיחות בדרכים תופקד בידי שר התחבורה, והתואר שלו ישתנה ל"שר התחבורה והבטיחות בדרכים". לראשונה, הממשלה, בהנהגת שר ייעודי, תהיה אחראית לבטיחות בדרכים בדומה לאחריות שלה בתחום ביטחון המדינה.
- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תהפןך לרשות ממשלתית עצמאית וחזקה, שתפקח על כל הפעילות השוטפת בתחום ותממן אותה. התקציב השנתי הכולל למימון הרשות יעמוד על סך של 550 מיליון ש"ח. תקציב זה יופנה לתפעול השוטף של הרשות, לחינוך תעברותי, למדיניות הסברה והכשרה ולשם הגברת האכיפה המשטרתית.
- מקורות כספיים תקציב הראשות יהיה דרך הממשלה, ודרך אגרת בטיחות בשיעור של 9% מגובה עלות ביטוח החובה של כל כלי הרכב. למרות שהצרכנים ישלמו בצורה ישירה לרשות, עורכי התוכנית טענו כי הצלחת התוכנית תוביל להפחתת עלות התאונות ולכן גם לירידה אגרת עלות ביטוח החובה, וכי התוכנית עדיפה על המצב הקיים לפיו הציבור גם משלם פרמיות ביטוח גבוהות וגם מקבל בטיחות נמוכה.
בעקבות המלצות הוועדה הוקמה רשות התחבורה, והמשטרה שינתה את נהליה בנושא בקרת האכיפה.
