וירג'יל גריסום

וירג'יל גריסום
Virgil Grissom

לידה	3 באפריל 1926 מיטשל, אינדיאנה
נהרג	27 בינואר 1967 (בגיל 40) קייפ קנוורל, פלורידה
מידע כללי
בשירות	אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום	אמריקאי
השכלה	בית הספר לטייסי ניסוי של חיל האוויר האמריקני אוניברסיטת פרדו Mitchell High School
עיסוק בעבר	טייס קרב, טייס ניסוי
תקופת השירות	1959 – 27 בינואר 1967 (כ־8 שנים)
דרגה	לוטננט קולונל, חיל האוויר האמריקאי
זמן שהייה בחלל	5 שעות ו-7 דקות
ביוגרפיה בנאס"א	וירג'יל גריסום באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
מרקורי 4, ג'מיני 3, אפולו 1
עיטורים
מדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל

וירג'יל איוון "גאס" גריסום (באנגלית: Virgil Ivan Grissom‏; 3 באפריל 1926 – 27 בינואר 1967) היה אסטרונאוט בתוכנית מרקורי, תוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו. נולד במיטשל, אינדיאנה. נספה בשרפה שפרצה בעת בדיקת מערכות של אפולו 1, במרכז החלל ע"ש קנדי, פלורידה.

השכלה

גריסום בוגר במדעים בהנדסת מכונות מאוניברסיטת פרדו.

שירות צבאי

גריסום קיבל כנפי טיסה בשנת 1951. טס 100 גיחות קרב במלחמת קוריאה במטוסי F-86 בטייסת היירוט ה־334. לאחר שחזר היה למדריך טיסה במטוסי סילון בטקסס.

באוגוסט 1955 גריסום החל ללמוד הנדסה אווירונאוטית במכון הטכנולוגי של חיל האוויר בבסיס רייט-פטרסון באוהיו. למד בבית הספר לטייסי ניסוי בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה, באוקטובר 1956, ובמאי 1957 חזר לבסיס רייט-פטרסון כטייס ניסוי בענף קרב.

שירות בנאס"א

ערך מורחב – מרקורי-רדסטון 4

גריסום היה אחד משבעת האסטרונאוטים שנבחרו לתוכנית מרקורי ב־1959. הוא הטיס את מרקורי 4, שכונתה "ליברטי בל 7" ("פעמון החירות 7"), הטיסה התת-מסלולית המאוישת והשנייה והאחרונה בתוכנית מרקורי, ב־21 ביולי 1961.

"ליברטי בל 7" שוגרה על גבי משגר מרקורי-רדסטון מכן השיגור LC-5 שבנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה, והגיעה לגובה 190.39 קילומטר לפני שהחלה לצלול חזרה במסלול בליסטי. במהלך הטיסה גריסום דיווח כי המראה בחוץ הרבה יותר מרהיב מהחיישנים, והתצפיות גרמו לו לעיכוב בביצוע תמרוני ההכוון שהיה צריך לבדוק ולבצע. הוא חש שהמערכת הגיבה באיטיות והעדיף את המערכת השנייה.

הליברטי בל נחתה במרחק 468.15 קילומטר מכן השיגור, סמוך לאיי הבהאמה. הטיסה עברה ללא תקלות עד לנחיתה באוקיינוס, שבמהלכה הועף בפיצוץ פתח החירום, החללית הוצפה וגריסם היה בסכנת טביעה. גריסום חולץ בזמן והחללית שקעה לתוך האוקיינוס. החללית חולצה מהמים רק בשנת 1999.

למרות הצהרותיו של גריסום כי הוא לא שחרר את הדלת ופוצץ אותה לפני הזמן, היו שחשבו כי הוא היה אחראי לכך. ועדת חקירה לא הייתה יכולה לקבוע בוודאות אם הוא לחץ בטעות. גריסום עצמו ניסה מגוון רחב של תרחישים על דגם החללית כדי לבחון אם הוא היה יכול להפעיל בטעות, ללא הצלחה. טיסות מאוחרות יותר הראו כי וולטר שירה ואסטרונאוטים נוספים נפגעו בידיהם מהרתע כאשר הם הפעילו את המתג והפיצוץ, וגריסום לא נפגע במהלך טיסתו.

ג'מיני 3

ערך מורחב – ג'מיני 3

ב־23 במרץ 1965 שוגר כמפקד ג'מיני 3, החללית המאוישת הראשונה בתוכנית ג'מיני. במהלך ההכנה לטיסות של תוכנית מרקורי, ניתנה לכל טייס הזכות להעניק כינוי לחללית שבה הוא יטוס, וכך גם ניתנה זכות דומה לגריסום ויאנג, הטייסים של משימה זו. גריסום, שהחללית בה הוא טס במשימתו הקודמת בתוכנית מרקורי שקעה בים לאחר שנחתה, אחרי שקצר גרם לשחרור פתח החללית לפני שזו נאספה, החליט להעניק לחללית הג'מיני 3 את הכינוי "מולי בראון", על שם גיבורת מחזה הברודוויי המוזיקלי מ־1960: "מולי בראון הבלתי ניתנת לשקיעה" (מחזה שמבוסס על חייה של מרגרט בראון, אישה ששרדה את טביעתה של הטיטניק). "טיטניק", הייתה האפשרות השנייה שגריסום חשב עליה, שזכתה לסירוב גורף מנאס"א. לאחר משימה זו, החליטו בנאס"א לוותר על הענקת שם לחלליות.

מאוחר יותר היה מפקד גיבוי של ג'מיני 6.

אפולו 1

ערך מורחב – אפולו 1

גריסום מונה למפקד משימת AS-204, ששמה שונה מאוחר יותר לאפולו 1. החללית הייתה אמורה להיות המשימה המאוישת הראשונה בתוכנית אפולו. אך ב־27 בינואר 1967, אירע אסון. בעת בדיקה לפני טיסה, שרפה שפרצה בתא הפיקוד של החללית, שאמורה הייתה להיות משוגרת ב־21 בפברואר, ושלושת האסטרונאוטים שהיו בה נהרגו: גריסום, אדוארד וייט ורוג'ר צ'אפי.

ההכרזה על צוות המשימה הייתה ב-21 במרץ 1966. מטרת משימת אפולו 1, אשר הייתה אמורה להמשך שבועיים, הייתה לבדוק את מערכות החללית ואת המערך הקרקעי.

ב-27 בינואר 1967, גריסום, וייט, וצ'אפי השתתפו בתרגיל הכנה לקראת שיגור בנמל החלל קייפ קנוורל לקראת השיגור שתוכנן להתבצע ב-21 בפברואר. האסטרונאוטים נכנסו אל החללית בשעה אחת בצהריים באותו יום. הבעיות צצו מיד. הראשונה הייתה ריח מוזר בו הבחין גאס גריסום לאחר שחיבר את חליפת הלחץ שלו לאספקת החמצן. הצוות דגם את החמצן במערכת, אך הוחלט להמשיך בבדיקה.

הבעיה הבאה הייתה זרם חמצן גבוה מדי, שהפעיל את האזעקה מדי פעם. הצוות העלה את הנושא בפני אנשי בקרת הסביבה, אך אלה שיערו שהסיבה היא תנועות של חברי הצוות. בעיה שלישית צצה בתחום התקשורת. תחילה היו בעיות בתקשורת בין גריסום לחדר הבקרה. הצוות ביצע התאמות נדרשות. מאוחר יותר, הבעיה התרחבה והפכה לבעיה בתקשורת בין בניין הפעולות והבדיקות והמבנה בקומפלקס 34 (כן השיגור). בעיה זו חייבה את עצירת הספירה לאחור בשעה 17:40 (זמן מקומי). בשעה 18:30:55 (23:30:55 GMT) זוהתה עליית מתח, ככל הנראה קצר חשמלי בצד השמאלי התחתון של התא. בשעה 18:31:04 ( 23:31:04 GMT), אחד האסטרונאוטים, ככל הנראה צ'אפי, אמר "אש, אני מריח אש". שתי שניות מאוחר יותר, קולו של וייט היה החלטי יותר: "אש בקוקפיט!".

טכנאי החללית מיהרו אל תא הצוות, אך לפני שהגיעו, התא נפרץ ותמרות עשן סמיך ולהבות עלו ממנו. רבים חששו שהאש תצית את מערכת המילוט שבראש הרקטה, וזאת תצית את כל מודול השירות. חלק מן המחלצים נמלטו כדי לא להילכד באש, אך אחרים נשארו כדי לנסות להציל את האסטרונאוטים. פתח התא היה מורכב משלוש דלתות. החיצונית בהן לא הייתה סגורה לחלוטין, עקב כבלים שחוברו דרכה לצורך הבדיקה. למרות זאת, היה צורך בכלי מיוחד כדי לפתוח אותה. העשן הכבד הפריע לפעולות החילוץ ועל פתיחת דלת זו. לפי נוהל החירום, גריסום, שישב בצד ימין של תא הפיקוד, היה צריך לשחרר את הלחץ כדי לפתוח את הדלת הפנימית שנפתחה כלפי פנים, אולם הלחץ והחום הרב בחללית הקשו על האסטרונאוטים לפתוח ולהיחלץ. לאחר 30 שניות של אש בסביבת חמצן טהור, אחד מקירות תא הפיקוד נפרץ בצד ימין בשעה 18:31:19 (23:31:19, 15 שניות מקריאת האש הראשונה), והאוויר המעורב עם חנקן גרם לייצור כמויות גדולות של עשן, אשר גרמו למות האסטרונאוטים.

בניסיונם להגיע אל האסטרונאוטים, הטכנאים נהדפו מפני האש בזה אחר זה, אך עד שהצליחו להגיע אליהם, היה מאוחר מדי. כוחות הכיבוי הגיעו תוך שלוש דקות לאחר פתיחת הצוהר, ורופאים הגיעו זמן קצר לאחריהם. הבדיקות הרפואיות קבעו שהאסטרונאוטים מתו מהרעלת פחמן חד-חמצני, וכוויות כגורם תורם. האש כילתה 70% מחליפת החלל של גריסום, 20% מחליפת החלל של וייט ו־15% מחליפתו של צ'אפי, כיוון שישב הכי רחוק ממקום תחילת השרפה.

גריסום נטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

היה חבר במסדר הבונים החופשיים, ואח בלשכת מיטשל מספר 228, מיטשל אינדיאנה.^{[דרוש מקור]}

אותות ועיטורים

• צלב התעופה המצוינת ומדליית האוויר, על שירותו במלחמת קוריאה.
• שלוש מדליות הצטיינות של נאס"א
• כנפי אסטרונאוט של מפקדת חיל האוויר.
• בשנת 1978, הוענקה לו לאחר מותו, מדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל.

שמות צוות אפולו 1 במראת הזיכרון במרכז החלל קנדי

צוות אפולו 1 הונצח במגוון דרכים:

• בנמל החלל קייפ קנוורל, בכן שיגור L-34, שנטוש נכון ל-2018, נמצאים שני לוחות זיכרון לזכר צוות אפולו 1.
• באנדרטת מראת החלל (Space Mirror Memorial) שבמרכז המבקרים במרכז החלל קנדי, מונצחים שמות אנשי צוות אפולו 1.
• מספר גבעות על מאדים נקראו על שמות הצוות, מרחק 14.3 בכיוון דרום-דרום מערב מאתר הנחיתה של ספיריט, אזור הנקרא "גבעות אפולו 1".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וירג'יל גריסום בוויקישיתוף

• וירג'יל גריסום באתר נאס"א (באנגלית)
• וירג'יל גריסום, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• וירג'יל גריסום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• וירג'יל גריסום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)