הצנחנית שלא שבה
מידע כללי | |
---|---|
מאת | עודד בצר |
שפת המקור | עברית |
סוגה | רומן היסטורי |
הוצאה | |
הוצאה בשפת המקור | הוצאת י' שרברק |
תאריך הוצאה | 1969 |
מספר עמודים | 173 |
עורך | אלכס זהבי |
סדרה | |
סדרת ספרים | "נועזים" |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001134428, 001255358, 001850426, 002709846, 002321878 |
הצנחנית שלא שבה הוא ספר לנוער מאת הסופר הישראלי עודד בצר, שיצא לאור בשנת 1969 ומתאר את חייה של חנה סנש.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלק הראשון של הספר מתרחש בקיסריה ונהלל, ומתמקד בזיכרונותיה וחייה האישיים של חנה סנש, יהודייה ילידת הונגריה. מובאים בו גם קטעים מיומנה. חנה בוחרת לוותר על החיים השקטים בארץ ישראל המנדטורית, ומתגייסת לחיל האוויר הבריטי כדי להילחם לצדו במלחמת העולם השנייה. במסגרת פעילותה, הופכת חנה לצנחנית ומוצנחת ביוגוסלביה שם היא משתפת פעולה עם כוחות פרטיזנים מקומיים ומגיעה להונגריה. בהונגריה היא נתפסת, נחקרת ועוברת עינויים, אולם לא מסגירה את חבריה ומסתירה את הקוד הסודי של המשדר, שבעזרתו ההונגרים יכולים לתפוס את חבריה. היא נשפטת, אולם עוד לפני שמסתיים המשפט מוצאת להורג בידי כיתת יורים. בסוף הספר מובא השיר "אשרי הגפרור".
הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר ראה אור ב-1969 והיה השני בסדרת "נועזים" של הוצאת י' שרברק, שהוקדשה לביוגרפיות של גיבורי ראשית היישוב, כגון "לא בדרך המלך" על אורד וינגייט גם הוא מאת בצר; "גיבור חידה" על יוסף טרומפלדור מאת אוריאל אופק; "שרה, גיבורת ניל"י" על שרה אהרנסון ו"דמעות של אש" על צביה לובטקין, שניהם מאת דבורה עומר. הספר זכה בפרס יצחק למדן לספרות ילדים של עיריית רמת גן.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצנחנית שלא שבה באתר סימניה
- הצנחנית שלא שבה, דבר, 25 באפריל 1969
- אשרי הלבבות..., מעריב, 21 במרץ 1969
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חולקו פרסים ספרותיים מטעם עיריית רמת-גן, מעריב, 14 בדצמבר 1970