הנרי אטלן
 | |
| לידה |
27 בדצמבר 1931 (בן 92) בלידה, צרפת  |
|---|---|
| ענף מדעי |
ביולוגיה, מורכבות, פילוסופיה, ביופיזיקה, פילוסופיה של הביולוגיה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
שנטל ז'קה |
| מוסדות |
בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
הנרי (אנרי) נפתלי אטלן (Henri Atlan; נולד ב-27 בדצמבר 1931 בבלידה, אלג'יריה) הוא ביופיזיקאי ופילוסוף, היה פרופסור ומנהל המחלקה לביופיזיקה רפואית באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור באוניברסיטת פריז[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד למשפחה יהודיתמתבוללת בתרבות הצרפתית בבלידה שבאלג'יריה. למד רפואה באוניברסיטת פריז וקיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1958. בסיום לימודי הרפואה החל בלימודי ביופיזיקה, לאחר קבלת הדוקטורט בתחום זה, החל מלמד בבית־הספר לרפואה בפריז ונתמנה לבסוף פרופסור ביופיזיקה רפואית. בתקופת לימודיו החל להתקרב ליהדות וללמוד קבלה[1].
אחר כך עבר לאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, שם ערך מחקרים בנושאים מוטציות והזדקנות. בין השנים 1966 ל-1968 היה חוקר במרכז נאס"א בקליפורניה. בברקלי פגש במדען הישראלי אהרון קציר, שהזמינו לעבוד איתו במכון ויצמן למדע בשנת 1972[2]. אחר כך חזר לפריז. בהמשך שב לישראל ומונה כפרופסור לביופיזיקה רפואית בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה עין כרם[1].
בשנת 1952 נישא לסופרת ליליאן כהן, אולם התגרש ממנה. אב לשני ילדים.
מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהשפעת היינץ פון פורסטר, אטלן החל להתעניין ביישום קיברנטיקה ותורת המידע על אורגניזמים חיים, עבודתו משנת 1972 על תורת המידע ומערכות ארגון עצמי, בשם L'organization biologique et la théorie de l'information, זכתה לקהל קוראים רחב. בספר זה, הוא הציע את העיקרון של " מורכבות מרעש" (בצרפתית: le principe de complexité par le bruit), מושג שפיתח בספרו הבא Entre le cristal et la fumée (1979), שהוא פיתוח של הרעיון של פון פורסטר של "סדר מרעש".
במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים עסק בהטמעת טכנולוגיות חדשות של תהודה מגנטית גרעינית[3], בין השאר גם היה יועץ של חברת אלסינט[4].
פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אטלן היה פעיל בתנועת האוהלים וחבר במועצה המייעצת שלה[5]. לפני שעלה לישראל, שהה במחיצת הרב צבי יהודה קוק במסגרת ביקוריו בארץ ולמד ממנו תורה, אולם אחר כך סבר שהרב קוק אינו מהתחשב בתנאים המשתנים במדינה, והתנגד לאידאולוגיה של קוק וגוש אמונים. לטענתו "התורה מגדירה את היחס בין עם ישראל לארץ־ישראל, ולא ההפך: לא היחס בין עם־ישראל לארץ־ישראל מגדיר את היחס לתורה. ושהתורה ניתנה דווקא במדבר, שהוא מקום שומם שאינו שייך לשום אדם, קבוצה או לאום"[1]. הוא היה פעיל שלום ודגל בפשרה טריטוריאלית וזכות הגדרה העצמית לעם הפלסטיני[6].
ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלו ואלו: ביקורת הדדית של המדע והמיתוס / הנרי נפתלי אטלן (תרגם מצרפתית: דן דאור), תל אביב: עם עובד, 1994.
- ניצוצות של קרי (חלק א. הדעת הזרעית), תרגמה מצרפתית אורה גרינגרד. ירושלים: מוסד ביאליק, 2011[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף אישי (אורכב 27.05.2011 בארכיון Wayback Machine) באתר הדסה
- הנרי אטלן, מאמרים באתר מחשבות
הנרי נפתלי אטלן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 דוד אוחנה, הגביש והעשן של אנרי אטלן, כל העיר, 17 בדצמבר 1982
- ^ שבתי קפלן, פרופסור־של־מטה שלושים למות פרופ' אהרן קציר, על המשמר, 2 ביולי 1972
- ^ מכון לחקר ביולוגיית האדם, חדשות, 30 בספטמבר 1990
- ^ אילן כפיר, נווית זומר, חבורה ממשלתית תנהל קשרי המסחר, חדשות, 13 באוקטובר 1988
- ^ רותי יובל, לחלץ את "האוהלים" מהבוץ, כל העיר, 15 באוגוסט 1980
- ^ שנת שלום למזרח התיכון, מעריב, 15 בפברואר 1987
- ^ מוסף ספרים, הכינו את הסימניות | ספרי עיון, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010