הילה וידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הילה וידור
לידה 20 באוקטובר 1975 (בת 48)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מספר צאצאים 2
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הילה וידור (נולדה ב-20 באוקטובר 1975) היא שחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילה וידור נולדה בבת ים. היא נשרה מהלימודים בגיל צעיר, ובשנות העשרה שלה עברה לגור עם סבתהּ.

היא תכננה להיות מעצבת אופנה, החלה לעשות מכינה בשנקר ובמקביל דגמנה. בטי רוקאווי, הסוכנת שלה, שלחה אותה לאודישן ששינה את מהלך חייה. היא החליטה להיות שחקנית, החלה ללמוד משחק מול מצלמה אצל רות דייכס, וכעבור שנה החלה ללמוד בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין (1999–2001).

בתקופת הלימודים הופיעה בתפקידי אורח בסדרות "פלורנטין", "הבורגנים", ובסרט "מרס תורכי". בשנה השנייה ללימודיה בסטודיו הועלה בסטודיו עיבוד בימתי ל"רומיאו ויוליה". וידור גילמה את יוליה, וזהר שטראוס את רומיאו. בעקבות צפייה של אחד ממנהלי הבימה בהצגה היא נבחרה לגלם את התפקיד הראשי של אדלה, בתה של ברנרדה, לצדן של גילה אלמגור וליא קניג במחזה "בית ברנרדה אלבה" מאת לורקה בהבימה.

בשנים הבאות שיחקה בהבימה בתפקידים ראשיים בהצגות "שלוש נשים גבוהות"[1], "חתול רחוב"[2], "הפרפרים הם חופשיים", "אנה קארנינה"[3], "טיקוצ׳ין בת ים" ו"סונטת סתיו" (עליו קיבלה את פרס שחקנית הדור הצעיר)[4]. ב-2009 עזבה וידור את הבימה, ומאז היא מתמקדת בעיקר בקולנוע וטלוויזיה.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילה וידור בסרטו של אדם סנדרסון, "לוויה בצהריים", 2013
הילה וידור בסרטו של יוסי ארצי, "אושר עטוף בשמיכה", 2013
הילה וידור ומאיסה עבד אלהאדי בסרטה של רוני ששון אנג'ל, "לאן שאת נוסעת", 2011

את הפריצה הקולנועית שלה עשתה וידור ב"הדברים שמאחורי השמש", סרט הביכורים של יובל שפרמן. היא גילמה את דמותה של מיכל, לסבית קשוחה ומחוספסת, שנעמה (טלי שרון) מתאהבת בה.

ב-2006 הצטלמה לסרט "רגליים קרות", בבימויו של דורון ערן, על-פי ספרו של אורי אדלמן "חתונה". היא גילמה את דמותה של כלה הבורחת מחתונתה. בסרט שיחקו גם רון שחר וציון ברוך[5].

ב-2009 החלה ללמוד משחק אצל ערן פסח על פי שיטת סטניסלבסקי. פסח הוא שעודד אותה להתמקד בעשייה קולנועית.

ב-2010 שיחקה וידור ב"עזרה ראשונה", סרטו הקצר של ירדן כרמין. היא גילמה את דמותה של תמר, שחברה לשעבר שי (ארז כהנא) מגיע לביתה ערב חתונתו, ומתחולל ביניהם מפגש סוער. הסרט היה מועמד לפרס דקל הזהב בקטגוריית סרטים קצרים בפסטיבל קאן וזכה בפרס וולג'ין לסרט קצר, בפסטיבל ירושלים.

ב-2011 שיחקה בסרט הקולנוע הקומי "סלסה תל אביב", בתפקיד דפנה, ארוסתו של יוני (אנחל בונני), שמתאהב בויקי (אנחליקה וולה), עובדת זרה מקסיקנית. דפנה עושה הכול כדי להפריד ביניהם[6].

ב-2011 שיחקה הילה וידור בתפקיד הראשי בסרט הדרמה "לאן שאת נוסעת", מאת ובבימויה של רוני ששון אנג'ל. היא גילמה את דמותה של זהרה, בחורה יוצאת בשאלה ממשפחה חרדית. היא נוסעת לחתונתה של אחותה אותה לא ראתה שנים רבות. בדרך היא אוספת טרמפיסטית בדווית שבורחת מחתונתה (מאיסה עבד אלהאדי), וגורלותיהן נקשרים יחד. הסרט השתתף במספר פסטיבלים, בהם קרלובי וארי, וזכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות.

ב-2012 הצטלמה לסרט הקצר "חופש גדול" בבימוים של שרון מימון וטל גרניט. בסרט היא מגלמת אישה הנמצאת בחופשה משפחתית יחד עם בעלה (יפתח קליין) וילדיה ועומדת בפני תגלית גדולה על האמת שבנישואיה. הסרט הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרסים[דרוש מקור]. והתמודד על פרס האוסקר בקטגוריית הסרט הקצר[7].

ביולי 2012 הצטלמה לתפקיד הראשי של הגר ארליך בסרטו של אדם סנדרסון, "לוויה בצהריים", על-פי ספרו של ישעיהו קורן[8]. הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן[9].

בספטמבר 2012 היא הצטלמה לסרטו העצמאי של יוסי ארצי "אושר עטוף בשמיכה". בסרט היא מגלמת את קארין, בת זוגו של באשיר (קאיס נאשף), זוג אוספי גרוטאות שיוצאים למסע בריחה לאחר שקארין חוטפת תינוק של עובדת זרה[10].

בספטמבר 2013 זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט "לוויה בצהריים" במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[11].

בטלוויזיה שיחקה בסדרות "כנפיים", "ילדות רעות", "חמישה גברים וחתונה", "שירות חדרים" "15 דקות", "קטמנדו", "תל אביביות".

באוקטובר 2013 שודרה הסדרה "בני ערובה". וידור מגלמת את אלה, רוצחת שכירה שחולמת לפתוח בחיים חדשים. הסדרה בבימוים של עמרי גבעון ורותם שמיר, שודרה בצרפת וזכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל מונטה קרלו 2014.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידור נשואה ואם לשניים. פעילה בעמותת "אפשר אחרת", עמותה העוסקת בהטמעת ערכי החברה האזרחית והסולידריות החברתית בין יהודים לערבים במדינת ישראל.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד תסריטאי במאי
2001 מרס תורכי רבקה זהר, שליחה (תפקיד אורח) לימור נחמיאס וגל זייד עודד דוידוף
2006 הדברים שמאחורי השמש מיכל הלסבית יובל שפרמן יובל שפרמן
2009 רגליים קרות רוני, הכלה עופר כספי על פי ספרו של אורי אדלמן "חתונה" דורון ערן
2011 סלסה תל אביב דפנה (הארוסה) אליסה דור ויוחנן ולר יוחנן ולר
אוסטרליה שלי[12] רעיה המורה עמי דרוזד עמי דרוזד
2013 הבן של אלוהים רבקה שרון מימון, גיא נתיב ארז תדמור וגיא נתיב
לוויה בצהריים התפקיד הראשי - הגר ארליך על-פי ספרו של ישעיהו קורן אדם סנדרסון
2019 ככה את אוהבת התפקיד הראשי - תמרה[13] שרון אייל-אזולאי לימור שמילה

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד תסריטאי במאי אורך הסרט הערות
2009 עצם מעצמי בית ברל ליאת סימון
2010 עזרה ראשונה תמר ירדן כרמין (סם שפיגל) ירדן כרמין 16 דקות פרס דמות האשה להילה וידור, בפסטיבל סרטי סטודנטים, אוקלנד, ניו־זילנד.

היה מועמד לפרס דקל הזהב בקטגוריית סרטים קצרים – פסטיבל קאן 2010 וזכה בפרס וולג'ין לסרט הקצר בפסטיבל הקולנוע ירושלים. השתתף גם בפסטיבל הקולנוע מונטריאול בקנדה, בפסטיבל סאו פאולו לסרטים קצרים בברזיל ובפסטיבל הקולנוע בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן שבספרד.

ישימון רחלי יוסף כהן (מכללת ספיר) יוסף כהן 15 דקות
2011 לאן שאת נוסעת (סדקים בחול) זהרה רוני ששון אנג'ל רוני ששון אנג'ל 40 דקות זכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. זכה בפרס הסרט העלילתי הקצר בפסטיבל הבינלאומי ה-9 לסרטי נשים ברחובות.
2012 טיפות האם פיני טבגר פיני טבגר 12 דקות במסגרת פרויקט מים של אוניברסיטת תל אביב, שפתח את פסטיבל ונציה 2012
חופש גדול מיכאלה טל גרניט ושרון מימון שרון מימון, טל גרניט פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2012
הקרנת בכורה בפסטיבל קולנוע דרום 2013 אושר עטוף בשמיכה קארין יוסי ארצי על פי סיפור של א.ל. דוקטורוב יוסי ארצי 55 דקות

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סדרה תפקיד סוגה ערוץ יוצרים/תסריטאים במאי
1997 פלורנטין אחות בבית חולים, תפקיד אורח סדרת טלוויזיה ערוץ 2, טלעד ואחר כך ערוץ 3 וHOT VOD יוצרים: אודי זמברג (מפיק) ואיתן פוקס (במאי), עידו בורנשטיין וגל אוחובסקי (תסריטאים). תסריטאים נוספים: אריק רוטשטיין, שלומי רוטשטיין, שרון גרינברג ליאור ותמר גלבץ
2000 הבורגנים דפנה, עובדת בחנות של בני (תפקיד אורח) סדרה קומית ערוץ 2, קשת איתן צור ואסף ציפור (יוצרים) איתן צור
2003 כנפיים אלכסנדרה (אלכס) אלוני, הנווטת מיני-סדרה ערוץ 1 אופיר בביוף וטל אימברמן שמואל אימברמן
2006 ילדות רעות מישל הצלמת טלנובלה יומית מוזיקלית ערוץ 24 שלומי רוטשטיין, ירון מוטולה, דלית קהן, יזהר הר-לב, יואב פז, אריק רוטשטיין, עדי בנימינוב עדי בנימינוב
2008 חמישה גברים וחתונה שרון קידרון סדרה ערוץ 10 אריק רוטשטיין ערן קולירין ואריק רוטשטיין
2009 שירות חדרים מיכל סדרת דרמה ערוץ 2, רשת יוצר: ערן ריקליס, תסריטאים: גיא מאירסון (תסריטאי ראשי), עמית ליאור, עומר תדמור, שלומי פרי, דניאלה דורון, דפנה יודוביץ', ינץ לוי ומירי רוזובסקי איתן ענר ורוני גרובר
2010 15 דקות ליהי רוטנר דרמה קומית סאטירית Yes stars Next HD אריק שגב (תסריטאי) יואב ודורון פז
2012 קטמנדו נטע דרמה ערוץ 2, רשת יאיר רוה ואסתר ונדר (יוצרים ותסריטאים ראשיים) וגם אמיל בן שמעון וליאורה קמינצקי אמיל בן שמעון
תל אביביות מיה שני פרקי פיילוט ערוץ 10 גליה מילוא, יסמין אדרי ואשר לגזיאל דנה בלנקשטיין
2013 בני ערובה אלה סדרת מתח ואקשן עמרי גבעון ורותם שמיר

בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים הצגה תפקיד מחזאי במאי
2001 בית ברנרדה אלבה אדלה, בתה של ברנרדה פדריקו גארסיה לורקה אילן רונן
2003 מותו של סוכן מיס פורסיית ארתור מילר רוני פינקוביץ'
2004 חתול רחוב נטלי גורן אגמון רביד דברה
שלוש נשים גבוהות אשה גימל (החליפה את יעל הדר) אדוארד אלבי ג'ק מסינגר
2005–2004 פרפרים הם חופשיים ג'יל טאנר ליאונרד גרש טטיאנה קנליס אולייר
2007–2006 טייפ איימי סטיבן בלכר ניר ארז
2008–2006 סונטת סתיו הלנה, בתה הצעירה של שרלוט אינגמר ברגמן איציק ויינגרטן
2008–2007 אנה קארנינה קיטי עיבוד של הלן אדמונדסן לרומן של טולסטוי אילן רונן
2009–2008 טיקוצ'ין בת ים (פרויקט משותף להבימה ותיאטרון בן זמננו בוורוצלאב) בתפקיד הראשי של אלינה פאבל דמירסקי מיכאל זדרה

הופעות אחרות בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים הצגה תיאטרון מחזאי במאי תפקיד
2012–2004 המסע ליער המשאלות הצגת ילדים עצמאית אמיר שרייבר והילה וידור
2007–2006 המופע על פי שירי יונה וולך הועלה לראשונה בפסטיבל אישה בתיאטרון חולון דליה שימקו (עורכת) דליה שימקו השירים הוקראו כמונולוגים דרמטיים וידור ביצעה את שירי מסע ה־LSD

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    עכבר העיר, שלוש נשים גבוהות, באתר הארץ
  2. ^ ציפי שוחט, חתול רחוב, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
  3. ^ קובי ניב, ‏קרנינה כאיקאה, באתר גלובס, 11 במרץ 2008
  4. ^ רותי זוארץ, ‏"יש כיף במשחק", באתר גלובס, 24 במרץ 2008
  5. ^ אורי קליין, רגליים קרות: סרט חובבני ומרושל, באתר הארץ, 26 במרץ 2009
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    עכבר העיר, סלסה תל אביב, באתר הארץ
  7. ^ נירית אנדרמן, שני סרטים ישראלים - בין עשרת המתמודדים על האוסקר בקטגוריית הסרט הקצר, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2014
  8. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "לוויה בצהריים": סיום יפהפה לשנה נהדרת, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2014
  9. ^ נירית אנדרמן, הסרטים "הגבעה" ו"לוויה בצהריים" התקבלו לפסטיבל סאן סבסטיאן, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2013
  10. ^ מתן שירם, ‏קצר וחכם, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2014
  11. ^ עכבר העיר, פסטיבל חיפה: "בית לחם" הוא הזוכה הגדול, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2013
  12. ^ קופרודוקציה של ישראל-פולין
  13. ^ אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, "ככה את אוהבת": ממריא אבל הולך לאיבוד באמצע הדרך, באתר הארץ, 27 ביולי 2019