היום הלבן

היום הלבן (מיפנית: ホワイトデー) הוא חג אהבה שנוסד ביפן ב-1978. היום הלבן נחוג ב-14 במרץ, חודש לאחר יום ולנטיין, חג האהבה הנוצרי. החג נחוג בעיקר ביפן, בקוריאה הדרומית^[1] ובטאיוואן.

היום הלבן ביפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודש לפני היום הלבן נחוג ביפן יום ולנטיין, בו נשים מעניקות מתנות שוקולד לגברים, כהבעת אהבה, מתוך נימוס או מתוך אילוץ חברתי. אם השוקולד לא נקנה אלא הוכן בבית, הדבר מסמל למקבל שהוא בחיר לבה של המעניקה. ביום הלבן מתהפכים התפקידים: גברים שקיבלו "הוֹנְמֶאִי-צ'וקו" (本命チョコ, "שוקולד אהבת אמת") או "גירי-צ'וקו" (義理チョコ, "שוקולד חובה") ביום הלבן מחזירים את הטובה ומעניקים מתנות לנשים. על פי המסורת, המתנות שמעניקים ביום הלבן הן עוגיות, תכשיטים, שוקולד לבן, הלבשה תחתונה לבנה ומרשמלו.^[2] לעיתים משתמשים בביטוי סָאנְבָּאי גָאֶשׁי (三倍返し, "להחזיר פי שלושה") על מנת לתאר את הנוהג לפיו על שווי המתנה ביום הלבן להיות פי שלושה משווי המתנה שניתנה ביום ולנטיין.

מקור החג ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר תאוריות למקורו של היום הלבן. אחת מהן מספרת שבשנת 1965, מפעל לייצור מרשמלו הציע לגברים להחזיר מרשמלו לנשים בתמורה לשוקולד ולשאר המתנות שהם קיבלו ביום ולנטיין, וכינה זאת "יום המרשמלו" (Marshmallow Day).^[3]

לאחר מכן, המפעלים שמו לב שהם יכולים להרוויח בזכות מסורת זו, הם הציעו לגברים לקנות שוקולד לבן. במקור, המתנה שהוענקה על ידי הגברים הייתה בצבע לבן, לכן יום זה נקרא היום הלבן. מסורת זו השתנתה וכיום המתנות הנפוצות הן בגדים ותכשיטים.

למתבגרים יש מסורת שונה. הבנים מעניקים סרט לבן לאהובת לבם גם אם היא לא הביאה להם מתנה ביום ולנטיין. אם בסוף היום הלבן בנות אלו שמו את הסרט (על השיער, זרוע או תיק), זהו סימן שהן מרגישות את אותם הרגשות כלפי מעניק המתנה.