הדומה השנייה
מדינה | רוסיה |
---|---|
גוף פרלמנטרי | הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית |
תקופת כהונה |
17 בדצמבר 1995 – 19 בדצמבר 1999 (4 שנים) |
הנהגה | |
יו"ר הדומה | גנאדי סלזניוב |
הרכב | |
אתר אינטרנט | |
http://www.duma.gov.ru | |
הדומה השנייה (ברוסית: Государственная Дума Федерального Собрания Российской Федерации II созыва) היא הכינוס השני של הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית, שנקרא בפשטות הדומה הממלכתית והיה הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי. הכינוס התאסף מה-17 בדצמבר 1995 ועד ה-19 בדצמבר 1999.
עד הבחירות לראשות הדומה, על פי המסורת, כיהן בכור חברי הפרלמנט – גריגורי גלאזיי, בן ה-73. ב-17 בינואר 1996, הפרלמנט בחר את גנאדי סלזניוב הקומוניסטי לתפקיד יושב ראש הדומה.[1]
סיעות ומפלגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיעת | מושבים | ||
---|---|---|---|
המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית | 139 | ||
רוסיה ביתנו | 65 | ||
המפלגה הליברל-דמוקרטית | 49 | ||
יאבלוקו | 45 | ||
אזורי רוסיה - חברי פרלמנט עצמאיים | 44 | ||
נציגי העם | 41 | ||
המפלגה החקלאית של רוסיה | 35 | ||
חברי פרלמנט עצמאיים | 19 | ||
הבחירה הדמוקרטית של רוסיה | 6 | ||
מושבים ריקים | 7 |
חקיקות ופעולות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
ויקטור צ'רנומירדין
-
סרגיי קיריינקו
-
יבגני פרימאקוב
-
סרגיי סטפאשין
-
ולדימיר פוטין
חמישה ראשי ממשלה אושרו בתקופת כהונתה של הדומה השנייה:[2]
- 10 באוגוסט 1996: ויקטור צ'רנומירדין אושר מחדש כראש הממשלה ברוב של 314 קולות לטובתו.
- 24 באפריל 1998: סרגיי קיריינקו אושר כראש הממשלה של רוסיה ברוב של 251 קולות.
- 11 בספטמבר 1998: יבגני פרימקוב מונה לתפקיד ראש הממשלה של רוסיה ברוב של 317 קולות.
- 19 במאי 1999: סרגיי סטפאשין מונה לראש הממשלה ברוב 301 קולות לטובתו.
- 16 באוגוסט 1999: ולדימיר פוטין אושר כראש ממשלת רוסיה החדש ברוב של 233 קולות לטובתו.
ניסיון ההדחה של בוריס ילצין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הליך הדחה ברוסיה
הליך ההדחה של בוריס ילצין נערך לראשונה במאי 1999 על בסיס חמישה אישומים שהוטחו נגדו: קריסת ברית המועצות; המשבר חוקתי; פרוץ המלחמה בצ'צ'ניה; היחלשות מערך ההגנה של המדינה וטבח העם הרוסי.
הוקמה ועדה מיוחדת בראשותו של ואדים פילימונוב. ב-15 במאי 1999 נערכה הצבעה פרלמנטרית להדחת ילצין מתפקיד הנשיא, אבל אף אחת מההאשמות שהוטחו במליאה ופורטו לעיל לא קיבלה את הרוב הדרוש של 300 קולות.[3]
האשמה (ות) | קולות הסיעות | תוצאה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המפלגה הקומוניסטית | המפלגה הליברל-דמוקרטית | רוסיה ביתנו | יאבלוקו | המפלגה החקלאית | נציגי העם | אזורי רוסיה | עצמאים | הבחירה הדמוקרטית של רוסיה | ||
קריסת ברית המועצות | 127 | 1 | 1 | 5 | 35 | 43 | 20 | 9 | 0 | 239/300 |
המשבר החוקתי | 128 | 2 | 0 | 24 | 35 | 43 | 22 | 9 | 0 | 263/300 |
המלחמה בצ'צ'ניה | 128 | 1 | 1 | 37 | 35 | 42 | 22 | 12 | 0 | 283/300 |
היחלשות הגנת המדינה | 127 | 2 | 2 | 3 | 35 | 43 | 20 | 9 | 0 | 241/300 |
טבח העם הרוסי | 127 | 2 | 2 | 0 | 35 | 43 | 19 | 9 | 0 | 238/300 |
ועדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה השנייה פעלו 27 ועדות:
- ועדת חוק ורפורמה משפטית
- הוועדה לענייני יוצאי צבא
- ועדת העבודה והמדיניות החברתית
- ועדת התקציב, מיסים, בנקאות ופיננסים
- ועדת המדיניות הכלכלית
- ועדת רכוש, הפרטה ופעילות כלכלית
- הוועדה למדיניות המידע
- ועדת האנרגיה, התחבורה והתקשורת
- ועדת התעשייה, הבנייה והיי טק
- ועדת חינוך ומדע
- ועדת תרבות ותיירות
- הוועדה לענייני בריאות
- הוועדה לענייני נשים, משפחה ונוער
- הוועדה לענייני החקלאות
- ועדת ההגנה
- ועדת הביטחון
- הוועדה לעניינים בינלאומיים
- הוועדה לענייני חבר המדינות ולענייני יחסים עם רוסיה בניכר
- הוועדה לניסוח כללים וארגון של הדומה
- הוועדה לענייני הצפון
- הוועדה לגאופוליטיקה
- ועדת הפדרציה ומדיניות אזורית
- ועדת שלטון מקומי
- ועדת הסביבה
- ועדת משאבי טבע וסביבה
- הוועדה לעמותות ציבורית וארגונים דתיים
- ועדת הלאומים