הבחירות לכנסת העשרים ושש
| 27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון התשפ"ז | |
|
→ 2022
2030 ←
| |
| אחוז החסימה: 3.25% | |
| יו"ר ועדת הבחירות | נעם סולברג |
|---|---|
| ראש הממשלה היוצא | בנימין נתניהו |
| מפלגת ראש הממשלה היוצא | הליכוד |
הבחירות לכנסת העשרים ושש צפויות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון התשפ"ז, אלא אם כן תוקדמנה. תוצאות הבחירות יקבעו את הרכב הכנסת העשרים ושש.
מועד הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצורך קביעת מועד הבחירות החוקי, נדרש יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפרשנות של סעיף 36 בחוק-יסוד: הכנסת, הקובע כי:
החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.
בתשובה לעתירה של עורך דין פרטי בנושא זה, הוגשו חוות דעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה לפיהן הבחירות לכנסת העשרים ושש צריכות להתקיים בחודש חשוון התשפ"ז לאחר חלוף 4 שנים מהבחירות לכנסת הקודמת ולא לאחר קרוב ל 5 שנים כפי שפרש העותר. סיעת הליכוד וסיעות קואליציה נוספות טענו בתשובתן לעתירה שעל הבחירות להתקיים ב-2 בנובמבר 2027, ב' בחשוון ה'תשפ"ח, כאשר קובעים את סיום כהונת הכנסת הנבחרת לחודש חשוון הראשון שלאחר תום ארבע שנים מיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש שהתקיימו בז' בחשוון ה'תשפ"ג (1 בנובמבר 2022), לפי גישה זו, כהונת הכנסת העשרים וחמש תהיה ארוכה באופן חריג ותעמוד על כחמש שנים.[1] סיעת יש עתיד וסיעות אופוזיציה נוספות טענו שעל הבחירות לכנסת העשרים ושש להתקיים בחודש חשוון התשפ"ז וכי פרשנות שלפיה הכנסת תכהן כ-5 שנים, אינה הולמת את הוראת סעיף 8 לחוק היסוד, הקובעת כי כנסת תכהן 4 שנים מיום בחירתה.[2]
יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, קיבל את פרשנות הייעוץ המשפטי על פיה אמנם ניתן לפרש את סעיף 36 על פי כל אחת משתי האפשרויות המובילות לבחירות בחשוון של שנת התשפ"ז או חשוון של שנת התשפ"ח אולם בבחינה במבט רחב של כלל ההוראות החוקתיות, הקובעות את משך כהונתה של הכנסת ואת מועד הבחירות, רק פרשנות אחת נמצאת אפשרית; זו שמביאה לכך שהכנסת תכהן לכל הפחות 4 שנים ולא 5 שנים או קרוב לכך. בהתאם לכך קבע יו"ר ועדת הבחירות כי הבחירות יתקיימו בתאריך ט"ז בחשון התשפ"ז (27 באוקטובר 2026), בחלוף 4 שנים ו-10 ימים ממועד בחירתה של הכנסת העשרים וחמש,[3] כל זאת אם לא יוקדמו על פי חוק.
היערכות המפלגות ויצירת הרשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימות המיוצגות בכנסת העשרים וחמש[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הבחירות לראשות מפלגת יש עתיד | |
ערך מורחב – הבחירות המקדימות ביש עתיד (2024)
ועידת המפלגה הייתה אמורה להתכנס בדצמבר 2023 אך הכינוס נדחה למרץ 2024 בשל מלחמת חרבות ברזל. ב-28 במרץ התכנסה הוועידה והתקיימו הפריימריז לראשות המפלגה, בהם התמודדו היו"ר המכהן יאיר לפיד ומולו ח"כ רם בן ברק. בפריימריז הצביעו 587 מחברי הוועידה. לפיד ניצח ברוב של 52.5% לעומת 47.5% לבן-ברק. ההפרש בין השניים היה 29 קולות.[4]
מפלגת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הבחירות לראשות העבודה (2024)
| הבחירות לראשות מפלגת העבודה | |||
ב-7 בדצמבר 2023 הודיעה יושבת ראש המפלגה מרב מיכאלי על הקדמת הפריימריז לראשות המפלגה ועל כך שלא תתמודד בהם שכן בכוונתה לפרוש מהפוליטיקה.[5] בהמשך, בחודש פברואר 2024, נקבע מועד הפריימריז ל-28 במאי.[6] חה"כ לשעבר וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן הודיע על התמודדותו בפריימריז לראשות המפלגה וכן על רצונו ליצור איחוד פוליטי במחנה השמאל.[7] בחודש מרץ הודיעו חברי הכנסת ממפלגת העבודה גלעד קריב ונעמה לזימי על תמיכתם במועמדותו.[8] בנוסף לגולן הכריזו על מועמדותם גם עוה"ד איתי לשם (המגדיר עצמו כחושף שחיתות החותר לחשוף פרשת שוחד לכאורה בין ראש הממשלה נתניהו לרשת החברתית פייסבוק), איש העסקים אבי שקד המתנגד לאיחוד עם מרצ אותו מקדם גולן, וכן פעיל המפלגה עזי נגר.[9][10][11][12]
בבחירות לראשות המפלגה, שהתקיימו ב 28 למאי 2024, זכה האלוף במיל' יאיר גולן ונבחר לתפקיד יו״ר מפלגת העבודה. גולן קיבל 95.15% מהקולות. לקראת בחירות אלו הצטרפו כעשרים אלף מתפקדים חדשים למפלגה.[13]
תקווה חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 במרץ 2024 הודיע יו"ר מפלגת תקווה חדשה, גדעון סער, על פירוק רשימת המחנה הממלכתי במסגרתה רצו יחד המפלגות תקווה חדשה וכחול לבן חוסן לישראל של בני גנץ. כמו כן הודיע סער שמפלגתו תקרא "תקווה חדשה - הימין הממלכתי".[14] מספר ימים לאחר מכן פרשו סער ומפלגתו גם מהקואליציה.
רשימות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זהות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפלגת זהות בראשות משה פייגלין, הכריזה בינואר 2024 על הקמתה מחדש והתמודדות בבחירות הבאות.[15] לאחר שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-21, המפלגה הפסיקה את פעילותה ב-2021 ורבים מחבריה התפקדו לליכוד, בהם פייגלין עצמו שנבחר ב-2022 במקום ה-54 הלא ריאלי ברשימת הליכוד ופרש מהמפלגה בסוף 2023.[16]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סיון חילאי, הייעוץ המשפטי מתנגד, בליכוד טוענים: "יש להאריך את כהונת הכנסת ל-5 שנים", באתר ynet, 20 במרץ 2023
- ^ טובה צימוקי, היועמ"שית נגד עמדת הליכוד: "הכנסת צריכה לכהן 4 שנים", באתר ynet, 30 במרץ 2023
- ^ החלטת ועדת הבחירות המרכזית בענין מועד הבחירות לכנסת ה-26, באתר ועדת הבחירות המרכזית
- ^ אמיר אטינגר, דרמה במפלגת "יש עתיד": לפיד נבחר לראשות המפלגה בהפרש של 29 קולות, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2024
- ^ מורן אזולאי, מרב מיכאלי פורשת, הפריימריז לראשות מפלגת העבודה הוקדמו, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ מורן אזולאי, סיון חילאוי, מי יחליף את מיכאלי? נקבע מועד הפריימריז לראשות העבודה, באתר ynet, 25 בפברואר 2024
- ^ מורן אזולאי, יאיר גולן צפוי להתמודד על ראשות העבודה: "נאחד את כל המחנה תחת מותג חדש", באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ מורן אזולאי, לקראת הפריימריז: מחצית מחברי הכנסת של העבודה תומכים ביאיר גולן, באתר ynet, 17 במרץ 2024
- ^ נסגרה רשימת המתמודדים לראשות מפלגת העבודה, באתר מאקו, 7 במאי 2024
- ^
נעה שפיגל, אבי שקד יתמודד לראשות העבודה: "חיבור עם מרצ יסכן את עתיד המפלגה", באתר הארץ, 24 באפריל 2024
- ^ יאיר גולן, איתי לשם, עזי נגר ואבי שקד יתמודדו לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, באתר ערוץ 7
- ^ איתי לשם: אתמודד על תפקיד יו"ר העבודה, באתר הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה
- ^ דבר, יאיר גולן ניצח בפריימריז ונבחר לתפקיד יו״ר מפלגת העבודה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2024-05-28
- ^ צבי זרחיה, סער מפרק את "המחנה הממלכתי" ודורש להצטרף לקבינט המלחמה, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2024
- ^ שמעון כהן, פייגלין שב ומציב יעד: ראשות הממשלה, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2024
- ^ גדי עזרא, פייגלין עוזב את הליכוד: "כלו כל הקיצין", באתר "סרוגים", 21 בדצמבר 2023
