האנדרטה לזכר הקורבנות ההומואים והלסביות של הנציונל-סוציאליזם
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטת אזהרה, מקום להט"בי היסטורי, אתר הנצחה  |
| על שם |
רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית |
| כתובת |
Frankenwerft |
| מיקום |
אלשטאדט-נורד |
| מדינה |
גרמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1995 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1995 |
| חומרי בנייה |
גרניט |
| מידות | |
| רוחב |
120 ס״מ |
| גובה |
70 ס״מ |
| קואורדינטות | 50°56′27″N 6°57′45″E / 50.9409°N 6.96262°E |
 | |
  | |
האנדרטה לזכר הקורבנות ההומואים והלסביות של הנציונל-סוציאליזם (בגרמנית: Mahnmal für die schwulen und lesbischen Opfer des Nationalsozialismus in Köln) היא אנדרטה בקלן, גרמניה המוקדשת לזכר רדיפת ההומוסקסואלים והלסביות בגרמניה הנאצית.
האנדרטה, שנחנכה ב-24 ביוני 1995, נמצאת ליד גשר הוהנצולרן, על גדות הריין. האתר נבחר בשל היותו בעבר אתר קרוזינג לגברים הומוסקסואלים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת הלימוד "Dykes and Queers", בראשות יורג לנק, הציעה את הקמתה האנדרטה במרץ 1990.
ב-1993, המשרד לענייני תרבות בקלן הציע 25 אמנים אפשריים, כאשר לבסוף רק 11 מהם הגישו הצעה. מאוחר יותר, ב-1994, נבחר הפסל אחים זינקן לעצב את האנדרטה. תקציב הקמת האנדרטה נקבע ל-30,900 מארק גרמני (15,798 אירו).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Limpricht/Müller/Oxenius. Verführte Männer — Das Leben der Kölner Homosexuellen im Dritten Reich, Köln 1991
- Centrum Schwule Geschichte Köln. «Das sind Volksfeinde» — Die Verfolgung von Homosexuellen an Rhein und Ruhr 1933-45, Köln 1998
- Jürgen Müller. Ausgrenzung der Homosexuellen aus der «Volksgemeinschaft» — Die Verfolgung von Homosexuellen in Köln 1933—1945, Köln 2003
- Claudia Schoppmann. Verbotene Verhältnisse — Frauenliebe 1938—1945, Berlin 1999
- Burkhard Jellonnek, Rüdiger Lautmann. Nationalsozialistischer Terror gegen Homosexuelle — Verdrängt und ungesühnt, Paderborn 2002
- Pierre Seel. Ich, Pierre Seel, deportiert und vergessen, Köln 1996
- Stümke-Winkler. Rosa Winkel, Rosa Listen, Hamburg 1981
- Frank Sparing. «Wegen Vergehen nach § 175 verhaftet» — Die Verfolgung der Düsseldorfer Homosexuellen, Düsseldorf 1997
