דורון תבורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורון תבורי
דורון תבורי ב"תחתונים", בבימויו של גדליה בסר - מתוך פרויקט שטרנהיים, הבימרתף, 1998
דורון תבורי ב"תחתונים", בבימויו של גדליה בסר - מתוך פרויקט שטרנהיים, הבימרתף, 1998
לידה 2 ביולי 1952 (בן 71)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דורון תבורי (נולד ב-2 ביולי 1952) הוא שחקן תיאטרון ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורון תבורי נולד בחיפה. מגיל אחת עשרה נדד עם הוריו ברחבי ישראל. בהיותו ילד בן 11, כתב תבורי ספר לילדים – "סיפורים לשרון" (אחותו, 1963). הוא בוגר בית הספר "אליאנס" בתל אביב, שם שיחק בחוג לדרמה. בצבא שירת בחיל התותחנים ואחר כך עבר לזמן מה ללהקת חיל התותחנים[1].

בתום שירותו הצבאי עבר קורס משחק קצר ב-Drama Studio (אנ') בלונדון ואחר-כך למד שם באופן פרטי[1]. הוא שב לישראל ב-1974. תפקידו הראשון בתיאטרון היה עוזר במאי ואיש אביזרים בתיאטרון באר שבע, שזה עתה נוסד. אחר כך התחיל לשחק בבאר-שבע. ההצגה הראשונה הייתה בבימויה של ציפי פינס, אחר-כך שיחק בתפקיד הראשי בעיבוד של עדה בן-נחום ל"עלי כינור" של שלום עליכם, בבימויו של חנן שניר[1].

הוא שיחק שבע שנים בתיאטרון באר שבע ואחר-כך יצר קשר עם עמרי ניצן, שניהל אז את התיאטרון העירוני חיפה. ניצן הציע לו לשחק בתפקיד הראשי בהצגה "נפש יהודי" פרי עטו של יהושע סובול. תבורי גילם את דמותו של אוטו ויינינגר. כעבור שנה שיחק בתפקיד הראשי בהפקה הראשונה בישראל של המחזה "גטו" מאת סובול. תבורי גילם את דמותו של קצין האס אס קיטל[2]. תבורי עזב את תיאטרון חיפה ב-1989 אחרי התפטרות יהושע סובול וגדליה בסר מניהולו האמנותי של התיאטרון בעקבות סערת "סינדרום ירושלים"[3].

תבורי תרגם ארבעה מחזות פרי עטו של קרל שטרנהיים ויזם וניהל פרויקט של הצגת המחזות בתיאטרון הבימה ב-1998. אלו ארבעה מתוך המחזור "מעלילות גבורת הבורגנים" שכתב האקספרסיוניסט הגרמני-יהודי, העוסקים בעלייתה של משפחה זעיר בורגנית לצמרת תעשיית הנשק, ערב מלחמת העולם הראשונה, ונפילתה לאחריה. ארבעה במאים שונים (גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול והבמאי האמריקאי רוברט וודרוף), גרעין מצומצם של שחקנים (אהרון אלמוג, רבקה נוימן, אורה מאירסון, יוסי טולדו, לני שחף ודורון תבורי) וארבעה צמדים של סטודנטים לעיצוב מאוניברסיטת תל אביב בהנחיית ראש המגמה, התפאורנית מרים גורצקי, יצרו אירוע של יומיים ב"הבימרתף", שהועלה מספר מצומצם של פעמים.

כתב בשנת 1988, בהזמנת התיאטרון העירוני חיפה, את המחזה "האח של עאמר, או: הכת הלבנה", בעקבות העמדתם למשפט של שלושה בני משפחה דרוזית אחת מהגליל שהואשמו בהתגייסות לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל בזמן מלחמת לבנון הראשונה. חזרות על המחזה, בבימויו של פרנסואה אבו סאלם, מנהל התיאטרון הפלסטיני אל חכוואתי, החלו בתיאטרון חיפה בקיץ 1986, אולם המחזה לא עלה בסופו של דבר על הבמה.

בקיץ 1991 ביים לראשונה, במסגרת בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, את המחזה "היפוליטוס" מאת אוריפידס שאותו גם תרגם ועיבד[4].

בשנת 1994 העלה את כל שלושת מחזות האורסטאה של אייסכילוס בהפקה ניסיונית, כהצגת יחיד. הוא הופיע איתם בבתים פרטיים, בבתי קפה, ובמסגרות לא-רשמיות אחרות.

ב-2002 הופיע בפסטיבל ישראל כשחקן-זמר סולן במופע "משורר בניו יורק". מחזור שירים זה של פדריקו גארסיה לורקה, אשר נכתב בעת מסעו לארצות הברית בשנת 1929, הולחן על ידי דורי פרנס כאורטוריה לזמר, תזמורת סימפונית ומקהלה, ושובצו בה גם קטעי קריאה מתוך הרצאה שנשא לורקה על מחזור שיריו זה. היצירה המוזיקלית שילבה סוגות שונות: מוזיקה קלאסית, מחזמר, בלוז-סווינג, מקהלות כנסייתיות, מקצבים אפריקאיים, וטונאליות ספרדית. ליוו את תבורי האנסמבל הקולי החדש ואנסמבל מתופפי רימון, תזמורת רשות השידור, תלמידי בית צבי דאז איתי טיראן, יגאל מזרחי ואסף פריינטא וכמו כן הזמרת זהורה בת-ישראל מקהילת העבריים מדימונה. עוד מיצירותיו המוזיקליות של המלחין דורי פרנס שביצע כזמר: "צריף קטן" – מחזור שירי ילדים של לאה גולדברג (בתיאטרון החאן 2001), YES – שירי אהבה מאת אי. אי. קאמינגס (קול המוסיקה 2003), ו"מחולות" לטקסטים של המשורר יעקב שטיינברג (חג המוזיקה הישראלית 2018).

בפברואר 2005 התמנה למנהלו האמנותי של התיאטרון העירוני חיפה, במקומו של המנהל הפורש סיני פתר[5]. הוא נבחר בידי ועדת החיפוש בראשותו של יו"ר דירקטוריון התיאטרון אבי תל, החלטה שאושרה בידי חברי דירקטוריון של התיאטרון. בסוף ינואר 2006, אחרי שתי הצגות בלבד, "הצמא והרעב" של יונסקו ו"הדוכסית מאמאלפי" של ובסטר, פוטר מתפקיד המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. הוא פוטר אחרי שהתגלו חילוקי דעות בין תבורי, שעמד על קו אמנותי בלתי מתפשר, לבין מנכ"ל התיאטרון ישראל בן-שלום, שטען שההפקות שהציג גרמו להפסדים[6].

בשנים 2007–2009 כיהן כמנהל הזירה הבין-תחומית בירושלים[7].

ב-2008 חזר לשחק בתיאטרון והשתתף בצלזה "אקווס" בתיאטרון בית לסין[8]. באותה שנה גם היה ממייסדי "מעבדתרבות" – מיזם של מפעל הפיס ועיריית דימונה[9].


ב-2010 שיחק תבורי ביחד עם נמרוד ברגמן בהצגה "בתוך הבדידות בשדות הכותנה", פרי עטו של ברנאר-מארי קולטס, בבימויה של יעל קרמסקי. זהו מחזה המיועד לשני שחקנים המורכב משני מונולוגים החותכים זה את זה, בין לקוח פוטנציאלי לבעל סחורה מסתורית. בהצגה זו סגר תבורי מעגל של תרגום והעלאת כל מחזותיו של ברנאר-מארי קולטס בישראל.

ב-2012 יזם והקריא בקול המוזיקה בסדרה של אחד-עשר פרקים שבועיים את הנובלה "אצל" של אורי ניסן גנסין בלוויית מוזיקה של אופיר בר-און.

דורון תבורי תחקר, ערך ועיבד ביחד עם אמן הווידאו-ארט יוחאי אברהמי במשך ארבע שנים את הפרויקט "בארץ הגלעד". הפרויקט הועלה לראשונה ב-23/22 ביוני 2012. זוהי מעין ביוגרפיה "רוחנית" של לורנס אוליפנט, אשר ניסה ליזום ב-1879 הקמת קולוניה יהודית, על בסיס של חברת מניות, בעבר הירדן המזרחי. זהו מיצג שאורכו תריסר שעות, המחולק בהשראת האודיסיאה ל-24 חלקים, ומציג היבטים שונים של הקולוניאליזם הבריטי. כמו כן יצר ב-2011, ביחד עם האמן יוחאי אברהמי, את ההצגה "מפגש באינסוף" באנסמבל הרצליה, דיאלוג בימתי בין שני הידידים והגיסים, השחקן גוסטף גרינדגנס, הממונה על תיאטראות הרייך השלישי, לבין הסופר הגולה קלאוס מאן, אשר כתב על ידידו את הרומן הידוע "מפיסטו", אודות שחקן המוכר את נשמתו לשטן של המשטר[10].

לימד משחק בתיאטרון קבוצת נוער באום אל-פחם בשנים 1986–1991.

ב-2018 הופיע בתיאטרון "גשר" בהצגות "אורסטאה" בבימוי יבגני אריה (בתפקיד אגממנון) ו"לוליטה/ז'אן ד'ארק" בבימוי יחזקאל לזרוב (קווילטי/האינקויזיטור). בתיאטרון יפו בהפקה המחודשת של "מחכים לגודו" של בקט בבימוי אילן רונן (לאקי) ובמרץ הקרוב – "משפט חוזר" מאת ליעד שהם/עוזי וייל, בבימויו של אמיר וולף, ב"גשר". ב-2022 גילם את השחקן בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" בתיאטרון גשר. בקיץ 2018 החל להופיע ביחד עם נעמי יואלי ב"תיאסטס" של סנקה – מופע אותו יצרו שניהם - בשומר 3 בשוק הכרמל.

תבורי עוסק בתרגומים לתיאטרון, בשפות גרמנית, נורווגית וצרפתית. בין המחזאים שתרגם: מקס פריש, הנריק איבסן, ברנאר-מארי קולטס, ברטולט ברכט, פדריקו גארסיה לורקה, קרל שטרנהיים, גוטהולד אפרים לסינג, ז'אן אנוי, וז'אן ז'נה.

ממנסחי מכתב השחקנים נגד הופעת התיאטראות הציבוריים מעבר לקו הירוק, ("מכתב אריאל"). היה מן האמנים שפרשו מפסטיבל עכו 2017 בגין הדרתה של הבמאית והיוצרת עינת ויצמן מתוכנית הפסטיבל.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות מהצגות

תמונות מתוך הפרויקט "בארץ הגלעד", של דורון תבורי ויוחאי אברהמי, 2012

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת בכורה הצגה תפקיד תיאטרון מחזאי במאי
20 באפריל 1975 האוזן הפרטית בוב תיאטרון באר שבע פיטר שאפר ציפי פינס
30 באפריל 1975 עלי כינור ע"פ שלום עליכם זמלה / שמרלה (לסירוגין עם מיכאל רונן) עדה בן-נחום חנן שניר
13 ביוני 1975 שבעה במכה אחת (הצגה לילדים) החייט הקטן (לסירוגין עם מיכאל רונן) אוראנד האריס ע"פ האחים גרים ציפי פינס
12 באוקטובר 1975 פנדו וליז / פקניק בשדה הקרב טוסו זאפו פרננדו ארבאל תיאודור תומא
24 באוקטובר 1975 מסייה דה פורסוניאק רוקח / שומר מולייר
26 בנובמבר 1975 (הוצג שוב ב-22 באוקטובר 1977) אנדורה אנדרי מקס פריש תום לוי
29 ביולי 1976 הלילה השנים עשר ויולה ויליאם שקספיר חנן שניר
16 בפברואר 1977 הרצח של פיירו בבית הספר הריאלי יואל דר ערן בניאל יורם פאלק
11 במאי 1975 אופרה בגרוש קבצן; גנגסטר; שוטר ברטולט ברכט אמרי גולדשטיין
12 בנובמבר 1977 הרולד ומוד הרולד קולין היגינס תיאודור תומא
6 באפריל 1978 רומיאו ויוליה[12] רומיאו ויליאם שקספיר יורם פאלק
6 ביוני 1978 שידוכין קצ'קרוב ניקולאי גוגול סופי מוסקוביץ'
11 בנובמבר 1978 הצל הצל יבגני שוורץ יוסף מילוא
8 בינואר 1979 הצילו לן אדוארד בונד עמית גזית
12 באפריל 1979 אביב מתעורר גאורג פרנק ודקינד חנן שניר
8 ביולי 1979 קשר דם מוריס אתול פוגארד עמית גזית
18 בדצמבר 1979 הסערה וניה קודריאש אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי ולדימיר מירודן
31 במאי 1980 חבל שהיא זונה מלקולם מק'קיי ג'והן פורד ג'ובני
29 באוקטובר 1980 מנהל הבית אסטון הרולד פינטר גזה פרטוש
6 בדצמבר 1980 איבנוב לבוב אנטון צ'כוב עמית גזית
26 בינואר 1981 סקאפינו (עיבוד לתעלולי סקפן של מולייר) קארלו פרנק דנלופ וג'ים דייל דן רונן
30 במרץ 1981 מידה כנגד מידה אנג'לו ויליאם שקספיר עמית גזית
7 ביולי 1981 המשרתות קלייר ז'אן ז'נה גזה פרטוש
8 במאי 1982 הקיצו ורננו ראלף תיאטרון חיפה קליפורד אודטס יורם פאלק
2 באוקטובר 1982 נפש יהודי אוטו ויינינגר יהושע סובול גדליה בסר
7 במאי 1983 עקומים הורסט מרטין שרמן אילן רונן
31 בדצמבר 1983 משיח אשר מרטין שרמן רוברט אלן אקרמן
7 באפריל 1984 גטו[13] קיטל / ד"ר פול יהושע סובול גדליה בסר
10 בנובמבר 1984 מחכים לגודו (במה 2) לאקי סמואל בקט אילן רונן
מרץ 1985 טרטיף[14] טרטיף מולייר גדליה בסר
21 נובמבר 1985 דבש פרא פלאטונוב התיאטרון הקאמרי אנטון צ'כוב אילן רונן
29 בנובמבר 1986 מולייר[15] מולייר תיאטרון חיפה מיכאיל בולגקוב גדליה בסר
9 בינואר 1988 סינדרום ירושלים[16] יוחנן בן זכאי/הפרופסור יהושע סובול
5-4 ביוני 1988 מר מאני (במה 2) לוטננט אייבור, סטיבן הורביץ תיאטרון חיפה, פסטיבל ישראל א"ב יהושע אילן תורן
4 באוקטובר 1988 חיי נישואים פרדי תיאטרון חיפה חיים מרין גדליה בסר
18 באוקטובר 1989 רוחות אוסוולד אלווינג תיאטרון באר שבע הנריק איבסן מייקל אלפרדס
20 בינואר 1990 דון ז'ואן דון חואן מולייר יוסי יזרעאלי
7 באוקטובר 1990 השיחה החמישית (במה 2) מר מאני תיאטרון חיפה א"ב יהושע גדליה בסר
11 בדצמבר 1990 שלוש אחיות טוזנבאך תיאטרון באר שבע אנטון צ'כוב
14 במרץ 1992 קרב של שחור וכלבים (הבימרתף) קאל תיאטרון הבימה ברנאר-מארי קולטס רוני פינקוביץ'
16 בספטמבר 1992 אדיפוס המלך אדיפוס המלך תיאטרון חיפה סופוקלס יוסי יזרעאלי
7 ביוני 1993 חלום ליל קיץ אוברון התיאטרון הקאמרי ויליאם שקספיר ליביו צ'וליי
יוני 1993 הוליווד אדי תיאטרון חיפה דייוויד רייב נולה צ'לטון
1994 אורסטיאה הצגת יחיד בהפקה עצמאית אייסכילוס
3 בדצמבר 1994 המתחזה דה פלורס תיאטרון באר שבע תומאס מידלטון, ויליאם ראולי רוברט וודרוף
4 ביוני 1995 סיד קונראד כריסטיאן לופא על פי תומאס ברנהרד כריסטיאן לופא
30 ביוני 1996 היהודי זיס יוזף זיס אופנהיימר תיאטרון באר שבע, פסטיבל ישראל פאול קונפלד רוברט וודרוף
28 ביולי 1996 הרציף המערבי עבאד תיאטרון באר שבע ברנאר-מארי קולטס גדי רול
6 באוקטובר 1996 הדוד וניה אסטרוב תיאטרון הספרייה אנטון צ'כוב נולה צ'לטון
1 בפברואר 1997 אכזר מכל המלך ירבעם בן נבט תיאטרון הבימה נסים אלוני נוסח ההצגה: חנן שניר חנן שניר
24 בספטמבר 1997 אנטיגונה קריאון תיאטרון החאן ז'אן אנוי גדליה בסר
10 ביולי 1998 מעלילות גבורת הבורגנים (התחתונים; הסנוב; 1913; המאובן) פרנק סקארון, כריסטיאן מאסקה פון-בוכוב, אגו פון-בוהנה תיאטרון הבימה קרל שטרנהיים גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול, רוברט וודרוף
12 בספטמבר 1998 מדיאה יאסון אוריפידס רוברט וודרוף
30 בינואר 1999 המלט המלט תיאטרון חיפה ויליאם שקספיר סטיבן ברקוף
מארס 2000 סאלינג'ר האדמוני תיאטרון תמונע ברנאר-מארי קולטס סיוון שיפר
1 באפריל 2000 השחף טריגורין תיאטרון החאן אנטון צ'כוב אופירה הניג
23 בדצמבר 2000 השיבה למדבר אדריאן ברנאר-מארי קולטס אופירה הניג
ינואר 2001 צריף קטן קברט שירי ילדים למבוגרים לאה גולדברג/ מוזיקה: דורי פרנס
2 בפברואר 2002 אקורדיונים[17] מתניה אגסי תיאטרון הקאמרי שמואל הספרי שמואל הספרי
מאי 2002 משורר בניו יורק (יצירה לזמרים, מקהלה ותזמורת) זמר סולן פסטיבל ישראל לורקה/ דורי פרנס
1 בדצמבר 2002 פרגודים[18] האֵם / סר הארולד תיאטרון הבימה ז'אן ז'נה אופירה הניג
8 בספטמבר 2003 אהבה קשה[19] צבי תיאטרון חיפה מוטי לרנר עמית גזית
2 בדצמבר 2003 נתן החכם נתן החכם הפקה עצמאית גוטהולד אפרים לסינג דורון תבורי
28 בפברואר 2004 שירה הרבסט תיאטרון באר שבע ש"י עגנון, עיבוד: יורם פאלק ניר ארז
12 בנובמבר 2005 הדוכסית של אמלפי דניאל דה בוסולה תיאטרון חיפה ג'ון וובסטר גדי רול
2006 קין לוציפר תיאטרון קריאה, פסטיבל 'חגיגה עברית', בית אבי חי לורד ביירון, בתרגום דוד פרישמן דורון תבורי
ספטמבר 2006 שיר פרידה פסטיבל 'פותחים במה' בבית ליסין אילנית סוויסה קארין סיגל
26 באוגוסט 2008 חגיגת קיץ הזירה הבין-תחומית אלתרמן, מוזיקה: מעיין צדקה
30 באוקטובר 2008 אקווס[20] מרטין דייסרט תיאטרון בית ליסין פיטר שאפר רוני פינקוביץ'
פברואר 2009 רוחות רפאים הכומר מנדרס תיאטרון תמונע הנריק איבסן יעל קרמסקי
21 ביוני 2009 אדוארד השני תיאטרון קריאה, התיאטרון הערבי-עברי (פסטיבל 'בין סדום ליפו') כריסטופר מארלו
3 באוקטובר 2009 אלמה[21] גוסטב מאהלר (בשפות אנגלית, גרמנית) אלמה הפקות, וינה: ירושלים, פראג יהושע סובול פאולוס מאנקר
ספטמבר 2010 זמנים לא שקטים פול צלאן (בשפה הגרמנית) תיאטרון האטליז, וינה, אוסטריה מכתבים של פול צלאן ואינגבורג בכמן
2 באוקטובר 2010 בתוך הבדידות של שדות הכותנה Dealer הפקה עצמאית ברנאר-מארי קולטס יעל קרמסקי
15 ביולי 2010 מי דואג לילד[22] אלכסנדר איוונוב תיאטרון חיפה טום סטופרד משה נאור
28 באוקטובר 2010–14 בנובמבר 2010 קניית הפליז תיאטרון קריאה, תיאטרון תמונע (העונה הגרמנית) ברטולט ברכט
28 באוקטובר 2010–14 בנובמבר 2010 פרא או האיש עם העיניים העצובות הנדל קלאוס
מרץ 2011 הסוחר מוונציה שיילוק (בשפות גרמנית, יידיש, אנגלית, עברית) התיאטרון העירוני פרייבורג, גרמניה שייקספיר אבישי מילשטיין
18 בנובמבר 2011 אחים בדם[23] המספר בית ליסין וילי ראסל גלעד קמחי
מרץ 2012 הטייפ האחרון של קראפ[24] קראפ אנסמבל עיתים סמואל בקט רנה ירושלמי
מרץ 2013 זוז, אתה מסתיר לי את השמש היינריך היינה פרויקט עצמאי בהפקת TAK Theater, Liechtenstein,Kurtheater, Baden, Spielart Festival, Munich, Zurcher Theaterspektakel, Zurich יוסוף אבו ורדה, גלעד עברון, אופירה הניג וחומרים תיעודיים אופירה הניג
30 מאי 2013 המלך הולך למות[25] המלך בראנז'ה הראשון אנסמבל עתים אז'ן יונסקו רנה ירושלמי
15 בנובמבר 2013 פספורט ציפל ב"שיחות של פליטים" אי"ב - ארגון היוצרים העצמאיים עריכה של "שיחות של פליטים" של ברטולט ברכט עם חליפת המכתבים בין גרשם שלום ווולטר בנימין יעל קרמסקי
13 בינואר 2014 הדיבוק[26] סנדר, אביה של לאה תיאטרון גשר עיבוד של רועי חן לש. אנ-סקי יבגני אריה
22 במאי 2014 נופל מחוץ לזמן[27] האיש עיבוד של יחזקאל לזרוב לספרו של דויד גרוסמן יחזקאל לזרוב
דצמבר 2014 רגל על גרוש אי"ב מרכז ענב שירי מארק בליצשטיין ניהול מוזיקלי ועריכה: דורי פרנס
12 מרץ 2015 אליס[28] הפרש הלבן תיאטרון גשר רועי חן בהשראת כתבי לואיס קרול יחזקאל לזרוב
19 מאי 2015 פר גינט פר גינט אנסמבל עיתים איבסן רנה ירושלמי
21 ביולי 2015 אני דון קיחוטה דון קיחוטה תיאטרון גשר רועי חן בהשראת סרוונטס יבגני אריה
2 בינואר 2016 כוכבים תועים הולצמן/הוצמאך יידישפיל יהושע סובול ואיה קפלן על פי שלום עליכם איה קפלן
1 במרץ 2016 ספר דוד המלך[29] בניה בן יהוידע תיאטרון גשר רועי חן בעקבות שטפן היים יבגני אריה
18 באוקטובר 2016 רוח התיאטרון סבא זאביק הצגת ילדים מאת רועי חן אמיר וולף
5 באפריל 2017 קיץ במריאנבד שלמה קורלנדר על פי שלום עליכם
1 בנובמבר 2017 אבות ובנים[30] פאבל פטרוביץ' איוון טורגנייב בעיבוד יחזקאל לזרוב יחזקאל לזרוב
7 במאי 2018 מחכים לגודו לאקי תיאטרון יפו סמואל בקט אילן רונן
6 בספטמבר 2018 רודף העפיפונים באבא (אבא של אמיר) תיאטרון גשר מתיו ספנגלר(אנ') על פי חאלד חוסייני נועם שמואל
28 ביוני 2018 אורסטיאה אגממנון רוברט אייק על פי אייסכילוס יבגני אריה
15 בספטמבר 2018 לוליטה/ז'אן ד'ארק קווילטי/האינקויזיטור על פי נאבוקוב ופרוטוקולים של משפט ז'אן ד'ארק בעיבוד יחזקאל לזרוב יחזקאל לזרוב

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד במאי
1977 סרט וארוחת בוקר רפי אלפרד שטיינהארדט
1980 מחבואים דוד בלבן דן וולמן
1982 אלף נשיקות קטנות אורי מירה רקנאטי
1983 מנוסת החוגלה דוד פישר
2008 עץ לימון שר הביטחון ישראל נבון ערן ריקליס
2015 גירושים מאוחרים, על פי א.ב. יהושע יהודה קמינקא רם לוי
2016 החטאים ברוך מילך אבי נשר

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סדרה תפקיד ערוץ יוצרים וכותבים במאי
2011 סימני שאלה שמואל ערוץ 2, רשת עידו דרור, אופיר בביוף אופיר בביוף
2018 להעיר את הדב אבנר כץ קשת 12 קרן מרגלית

אלבומי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה/פרויקט תיאטרון מחזאי הצגת בכורה
מפגש באינסוף עיבוד של דורון תבורי לרומן "מפיסטו" של קלאוס מאן 2011
קין (קריאה מבוימת) יד יצחק בן-צבי על פי לורד ביירון 22-21 במרץ 2007.
סוף טוב הכל טוב תיאטרון האוניברסיטה חיפה שקספיר 2004
נתן החכם תיאטרון הקאמרי גוטהולד אפרים לסינג 5 במרץ 2004
התינוק של בן שטרית תיאטרונטו אלישבע גרינבאום 1995

תרגום לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה המחזאי התיאטרון הצגת בכורה
קרב של שחור וכלבים ברנאר-מארי קולטס תיאטרון הבימה 14 במרץ 1992
השיבה למדבר ברנאר-מארי קולטס סמינר הקיבוצים, תיאטרון החאן 1992 ו-23 בדצמבר 2000
הדה גאבלר (עם רבקה משולח) הנריק איבסן תיאטרון חיפה 1993
העלמה והמוות[31] אריאל דורפמן תיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה 19 בינואר 1994, מרץ 2001
בני ערובה עמנואל רובלס תיאטרון חיפה 1995
הרציף המערבי ברנאר-מארי קולטס תיאטרון באר שבע 28 ביולי 1996
אנטיגונה[32] ז'אן אנוי תיאטרון החאן, תיאטרון אנסמבל הרצליה 24 בספטמבר 1997 ו-8 ביוני 2002
מעלילות גבורת הבורגנים (התחתונים; הסנוב; 1913; המאובן) קרל שטרנהיים תיאטרון הבימה 10 ביולי 1998
סאלינג'ר ברנאר-מארי קולטס תיאטרון תמונע מארס 2000
מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים דייוויד הליואל תיאטרון החאן 26 ביולי 2000
פרגודים ז'אן ז'נה תיאטרון הבימה 1 בדצמבר 2002
נתן החכם גוטהולד אפרים לסינג הפקה עצמאית 2 בדצמבר 2003
הצמא והרעב אז'ן יונסקו תיאטרון חיפה 14 ביולי 2005
הוא לא מת חוסיין ברגותי התיאטרון הערבי-עברי ביפו (פסטיבל 'אלף לילה') 12-6 במאי 2006
בידרמן והמציתים מקס פריש תיאטרון החאן מארס 2008
אקווס פיטר שאפר בית ליסין 30 באוקטובר 2008
מישהו בדרך הנה יון פוסה תיאטרון תמונע (העונה הנורווגית) 6-4 ביוני 2009
שדונים מהיער התיאטרון הערבי-עברי ביפו (פסטיבל 'בין סדום ליפו') 21 ביוני 2009
רוחות רפאים הנריק איבסן תיאטרון תמונע פברואר 2009
בתוך הבדידות של שדות הכותנה ברנאר-מארי קולטס תיאטרון תמונע 2 בינואר 2010
קניית הפליז ברטולט ברכט תיאטרון תמונע (העונה הגרמנית) 28 באוקטובר עד 14 בנובמבר 2010
המשרתות ז'אן ז'נה תיאטרון אנסמבל הרצליה 16 במאי 2011
פספורט (ביחד עם הראל קין) תבורי תרגם וערך את "שיחות של פליטים" של ברטולט ברכט והראל קין תרגם את חליפת המכתבים בין גרשם שלום ווולטר בנימין אי"ב - ארגון היוצרים העצמאיים 15 בנובמבר 2013
המלט Machine היינר מילר תיאטרון תמונע 6 ביולי 2015
  • פעילותו האמנותית של דורון תבורי המפורטת בטבלאות הנ"ל מבוססת על מחקרה של ד"ר לאה גילולה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנה שקולניקוב, "טרילוגיה לשחקן יחיד: האורסטיאה בביצוע דורון תבורי", במה 140-139 (1995), עמ' 37–41.
  • גד קינר, "ללכת עד הסוף - דורון תבורי בשיחה", התיאטרון - רבעון לתיאטרון עכשוויה 2 (אביב 1999), עמ' 40–44.
  • לאה גילולה, "יום חזרות מוצלח: רשמים מחזרה של ההצגה מי דואג לילד", במות ומסך 6 (2010), עמ' 15–18.
  • לאה גילולה, "פצע הדחייה: על הצגת בתוך הבדידות של שדות הכותנה מאת ברנאר-מארי קולטס", במות ומסך 7 (2012), עמ' 5–21.
  • לאה גילולה, "אהבה לבננות ולאלכוהול... וגם לשוקולד: על הצגת הטייפ האחרון של קראפ", במות ומסך 8 (2012), עמ' 81–85.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורון תבורי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 יעקב כהן, המבחן האמיתי רק בעוד עשר שנים, מעריב, 5 באפריל 1979
  2. ^ דיאנה שואף, האנשים שמחקו את עצמם, חדשות, 13 באפריל 1984
    שרית פוקס, תיאטרון בבית-קברות, מעריב, 19 באפריל 1984
  3. ^ ראובן בן-צבי, יהושע סובול וגדליה בסר התפטרו מתפקידיהם בתיאטרון חיפה, מעריב, 12 בינואר 1988
    עתי"ם, גאולה כהן: להוריד את "סינדרום י־ם", חדשות, 11 בינואר 1988
  4. ^ ירון פריד, צירוף נוח ומפתה של נסיבות, חדשות, 6 ביוני 1991
  5. ^ ציפי שוחט, דורון תבורי נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2005
    עידוא דגן, ‏הקרב על הועד, באתר גלובס, 2 במרץ 2005
  6. ^ ציפי שוחט, החידות של תיאטרון חיפה: למה פוטר דורון תבורי והושאר המנכ"ל ישראל בן-שלום, באתר הארץ, 31 בינואר 2006
  7. ^ נעם בן זאב, פסטיבל "קולה של המלה" בזירה הבין-תחומית, באתר הארץ, 23 במרץ 2008
  8. ^ ציפי שוחט, דורון תבורי מתקמבק לתיאטרון, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008
  9. ^ רותי זוארץ, ‏מהפכת התיאטרון מגיעה לדימונה, באתר גלובס, 9 ביולי 2008
  10. ^ טל פרי, ‏מפיסטו, מאחוריך, באתר גלובס, 27 בינואר 2011
  11. ^ פרסי "אמן השנה" של "מעריב" יוענקו בשבוע הבא, מעריב, 8 בפברואר 1979
  12. ^ החלו הצגות "רומיאו ויוליה" בבאר־שבע, דבר, 7 במאי 1978
  13. ^ שוש אביגל, במרחק היסטורי בטוח, כותרת ראשית, 23 במאי 1984
    אליקים ירון, רוויו בצל המוות, מעריב, 13 במאי 1984
  14. ^ שוש אביגל, רק סלט פירות - 'טרטיף' - מאת מולייר, - תיאטרון חיפה, כותרת ראשית, 10 באפריל 1985
    מנחם פרי, הצגה/ יד לשדיים ועין לאל שדי, חדשות, 2 באפריל 1985
  15. ^ יוסי עוזרד, הצגה - שם המשחק ־ צנזורה, חדשות, 18 בדצמבר 1986
  16. ^ רחלה זנדבנק, תיאטרון - השקט שאחרי הסערה, כותרת ראשית, 13 בינואר 1988
    יוסי עוזרד, בכורה - אין סיבה למהומה, חדשות, 11 בינואר 1988
  17. ^ נילי ברקן, ‏המשחק טוב, המחזה פחות, באתר גלובס, 19 במרץ 2002
    עכבר העיר, אקורדיונים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
    תמי זילברג, ‏נפיחת אקורדיון, באתר גלובס, 24 במרץ 2002
  18. ^ נילי ברקן, ‏חבל שוויתרו על הפרגודים, באתר גלובס, 5 בינואר 2003
    עכבר העיר, פרגודים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2002
  19. ^ עידוא דגן, ‏תוגת הישראליות, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2003
    הארץ, אהבה קשה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2003
  20. ^ תמרה שרייבר, ‏כוח סוס, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2008
  21. ^ ביקורות:
    מרב יודילוביץ, על מה 13 שנה?, באתר ynet, 4 באוקטובר 2009
    גיתית גינת, אלמה מאהלר קמה לתחייה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2009
    צבי גורן, אלמה – אירופה בלהבות האהבה, באתר "הבמה"
    נרי ליבנה, נרי ליבנה | איך אפשר באמת ליהנות מ"עג'מי" ו"אלמה", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
    מיכאל הנדלזלץ, אלמה: הגרסה למאותגרי הליכה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009
  22. ^ אילה בלופולסקי, עכבר העיר, מי דואג לילד: העומס הרג את ההצגה, באתר הארץ, 22 ביולי 2010
    מיכאל הנדלזלץ, "מי דואג לילד": מה יהיה גורלה של ההצגה?, באתר הארץ, 27 ביולי 2010
  23. ^ טל לוין, עכבר העיר, "אחים בדם": דרושה תעוזה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011
  24. ^ מיכאל הנדלזלץ, "הטייפ האחרון של קראפ": זיוף בפרט החשוב ביותר, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  25. ^ רון שוורץ, ‏מתים רק פעם אחת, באתר גלובס, 11 ביולי 2013
  26. ^ תמר רותם, דורון תבורי ישחק בעיבוד חדש של ”הדיבוק”, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2013
    רון שוורץ, ‏תיאטרון גדול מהחיים, באתר גלובס, 27 בפברואר 2014
  27. ^ רון שוורץ, ‏לתפארת התיאטרון הישראלי, באתר גלובס, 26 ביוני 2014
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "נופל מחוץ לזמן" על פי גרוסמן: אין מלים נכונות, באתר הארץ, 17 ביוני 2014
  28. ^ רון שוורץ, ‏גשר בארץ הפלאות, באתר גלובס, 28 במאי 2015
    שי הרלב, סיוט בארץ הפלאות: כשאליס מושלכת אל המציאות, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2015
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "אליס" בתיאטרון גשר - אירוע מקסים ומעורר מחשבה, באתר הארץ, 6 במאי 2015
  29. ^ רון שוורץ, ‏המלך הוא עירום, באתר גלובס, 5 במאי 2016
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, מי אמר שאין כאן תיאטרון פוליטי?, באתר הארץ, 18 במאי 2016
  30. ^ תיאטרון מעבדה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2017
  31. ^ נילי ברקן, ‏שלא ייתפס רק כהערה פוליטית, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
  32. ^ נילי ברקן, ‏בין מי למי הקונפליקט?, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2002
    מיכאל הנדלזלץ, מישהו צריך לעשות העבודה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002