דוד גרוסמן (גאוגרף)

דוד גרוסמן (13 בפברואר 1934 כ"ח שבט תרצ"ד, טורינו - 13 בדצמבר 2023 א טבת תשפ"ד, קריית אונו) היה פרופסור במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן. כגאוגרף היסטורי, עסק גרוסמן בתחום הגאוגרפיה הכפרית. מחקריו עסקו בתהליכים ובדגמים ביישוב הערבי במאה וחמישים השנים האחרונות, לצד מחקרים אזוריים של המרחב הכפרי בעולם הרחב. במהלך הקריירה שלו הוא פרסם 11 ספרים וכ--150 מאמרים בכתבי עת שפיטים או פרקים בקבצים מחקריים. גרוסמן היה מעורכי הכרכים "יהודה ושומרון" ו"השרון בין ירקון לכרמל" בסדרת "ארץ" של ההוצאה לאור של משרד הביטחון, וכתב את הפרק על השומרון במהדורה הראשונה של מדריך ישראל.

תרומתו המתודולוגית העיקרית של גרוסמן בתהליכי ההתיישבות הייתה שיטת הניתוח החבלית הדיאכרונית שלו, שהשוותה בין דפוסי ההתיישבות לאורך זמן. כך למשל, השרון חולק לרצועת החוף, לגבעות החול האדום של השרון המרכזי ולאזור אחר הכולל את המרזבה ואת עמקי הנחלים שבצפון השרון בעלי האדמה הכבדה... השפעתו המחקרית של גרוסמן על התחום הייתה מכרעת, והיא ניכרת במחקרים הרבים שציטטו אותו.

גרוסמן עצמו הסביר לגבי חיבורו "הכפר הערבי ובנותיו - תהליכים ביישוב הערבי בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית" (בהוצאת יד יצחק בן צבי, 1994) שהספר נתייחד בהשוואה למחקר הקודם לו "בהתייחסותו למרחב הכפרי הערבי כאל מערכת דינמית, לפיה המרחב הכפרי עבר תהליכי תמורה רבים ואין להתייחס אליו כאל תופעה סטטית בנוף הארץ" (עמ' ז).

ביוגרפיה

פרופ' דוד גרוסמן עלה לארץ ישראל ב-1939. שירת בנח"ל ואת לימודיו הבסיסיים והכשרתו להוראה וכן שנתיים מלימודי התואר הראשון עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר נישואיו עבר בשנת 1960 לארצות הברית. את תואר ה-BSc השלים באוניברסיטת ניו יורק (1961) ואת תוארי ה MA-וה-PhD באוניברסיטת קולומביה, כאשר את עבודת השדה עשה בניגריה בשנים 1965-1966. בשנת 1969 מונה למרצה במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן. בדצמבר 1971 הועלה בדרגה למרצה בכיר וכיהן כראש המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן בשנים 1978-1979 וכן בשנת 1983, בה קיבל תואר פרופסור חבר. הוא פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס בשנת 2002.

בשנת 1983 זכה בפרס גזר על עבודתו: היישוב הכפרי באזור גזר בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט.

משפחתו

בנם של הרב אליהו אליעזר גרוסמן, שהיה נצר לבעל "תוספות יום טוב" ויהודית לבית ליכטנשטיין, שהייתה מצאצאי בעל ה"טורי זהב". בן דודו של הרב אהרן ליכטנשטיין. התגורר בבית הכרם בירושלים ולאחר שובו מארצות הברית גר בקריית אונו. היה נשוי למיכל (מרסיה) גרוסמן לבית ביאליק, ואב לארבעה ילדים ביניהם חנה השקס.

בין כתביו

• האוכלוסייה הערבית והמאחז היהודי - תפרוסת וצפיפות בארץ ישראל בשלהי התקופה העותמאנית ובתקופת המנדט הבריטי, הוצאת מאגנס, 2004

ספר זה (אשר קיים גם כספר אלקטרוני) בוחן את תפוצת האוכלוסייה הכפרית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית המאוחרת (1870-1917) ובתקופת המנדט הבריטי (1917-1948). הספר מתמקד בדמוגרפיה, במיוחד הגירות, גודל אוכלוסייה, צפיפות, צמיחה ודפוס התפוצה בארץ ישראל הכפרית לפני תחילת ההתיישבות היהודית (1882). גרוסמן עוקב אחר קבוצות אתניות מוסלמיות לא ידועות שהתיישבו באזורים הכפריים של ארץ ישראל, בעיקר מהגרים ממצרים, אך גם מהגרים אלג'יריים, בוסנים וצ'רקסיים.

הספר מציג גישה גאוגרפית המספקת הסבר לעובדות ולתהליכים באותן השנים. זהו דיון גאוגרפי המשלב גורמי טבע וגורמי אנוש ועוסק בתפרוסת האוכלוסייה, מקורותיה, ההגירות ויעדיהן, שיעורי הריבוי, והשונות בצפיפות התושבים בחלקי ארץ ישראל ומשמעותה ליישוב היהודי. הספר משתמש בשנתונים ובמפקדים עות'מאניים לשם פיענוח התהליכים הדמוגרפיים בעשור שקדם לראשית ההתיישבות היהודית, ובעיקר בשנתון משנת 1870 לערך אשר מכיל רשימה של בתי האב בכל כפרי הארץ שהיו מוכרים באותה תקופה. אחת המסקנות העולות מהניתוח כאן היא שצפיפות האוכלוסייה הערבית הממוצעת באזורים שבהם התגבש המאחז היהודי לאחר מכן (ב-1882) הייתה כשליש מן הצפיפות שאפיינה את ליבת היישוב הערבי. מסקנה נוספת היא שבניגוד לדעה המקובלת, ההתפתחות החקלאות היהודית אפילו בסוף תקופת המנדט הבריטי לא גרמה למחסור משמעותי במשאבי הקיום של הכפר הערבי.

• Rural Arab Demography and Early Jewish Settlement in Palestine - Distribution and Population Density during the Late Ottoman and Early Mandate Periods. Transaction Publishers 2011

זהו התרגום לאנגלית של הספר הנ"ל, בתרגומה של מיכל גרוסמן.

• היישוב הערבי בישראל - תהליכים גאוגרפיים, בעריכת דוד גרוסמן ואבינועם מאיר. הוצאת מאגנס בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון 1994

זהן קובץ מאמרים הדנים בתהליכים גאוגרפיים-כלכליים, גאוגרפיים-חברתיים, וגאוגרפיים-פוליטיים אשר עיצבו ומעצבים את היישוב הערבי בישראל, השפיעו על התפתחותו ושינו את אופיו בעשורים האחרונים. זהו ספר ראשון העוסק ביישוב הערבי בכללותו מן ההיבט הגאוגרפי. מרכז הדיון בו מושם על תהליכי הנוודות וההתקבעות, על תהליכים בעיצוב היישוב הערבי, על תהליכי פיתוח כלכלי ועל היחסים בין הערבים ליהודים הנגזרים מהם.

• בין ירקון לאילון בעריכת דוד גרוסמן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1983

קובץ מחקרים שנועד לתרום להבנתו של האזור הגאוגרפי הרבגוני המהווה את לבה של מדינת ישראל. החוקרים מציגים את מדע הגאוגרפיה על היבטיו השונים: תורת האקלים, הקרקע, המים, הכלכלה לסוגיה ואופיים השונה של היישובים הכפריים והעירוניים. המחקרים ההיסטוריים דנים בתקופות המקרא, המשנה והתלמוד ובתקופת הגאונים. כולל מפות ודיאגרמות.

• Rural Process-Pattern Relationships - Nomadization, Sedentarization, and Settlement Fixation, Praeger 1992
• הכפר הערבי ובנותיו - תהליכים ביישוב הערבי בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית. יד בן צבי 1994
• "תהליכי התפתחות ונסיגה ביישוב הכפרי בשומרון וביהודה בתקופה העות'מאנית", בתוך שמעון דר וזאב ספראי (עורכים), מחקרי שומרון: קובץ מחקרים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1986, עמ' 389-303
• "תהליך ההתיישבות הערבית בשרון בתקופה העות'מאנית", בתוך דגני ואחרים, השרון בין ירקון לכרמל, עמ' 276-249
• David Grossman, Jewish and Arab Settlements in the Tulkarm Sub District, The West Bank Data Base Project, Jerusalem: Jerusalem Post, 1986