גטו טירספול
העיר טירספול בשנת 1941 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | גטו, למאסר, עבדות, הרעבה, גירוש וירי המוני |
מדינה | רומניה (כיום מולדובה) |
מחוז | טירספול |
נתונים | |
מספר הנספים | 1000+ יהודים |
קואורדינטות | 46°03′00″N 28°49′00″E / 46.05°N 28.8166666667°E |
גטו טירספול (ברומנית: ghetoul din Tiraspol) היה גטו בטירספול (שכיום מסופחת למולדובה) באזור הכיבוש הרומני בטרנסניסטריה. גטו שנועד לאכלס את יהודי רומניה במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה. גטו טירספול שימש בעיקר כתחנת מעבר למגורשים בדרכם מזרחה, אך חלק קטן מהם נשאר במקום. בקיץ 1942 חיו בגטו 100 יהודים, אך מספרם גדל בהדרגה ובמהלך 1943 הגיע ל-800 איש. הגטו שוכן בבית החולים לשעבר של העיר, והבניין והגן שלידו גודרו בגדר תיל.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר טירספול סמוכה לנהר דניסטר. טירספול היא 92 ק"מ מצפון מערב לאודסה. על פי מפקד הסובייטי מ-1939, בטירספול היו 11,764 יהודים, הם היוו 30% מכלל האוכלוסייה בעיר. עם פרוץ המלחמה נגד ברית המועצות, חלק מהיהודים נסוגו עם הצבא האדום (לאודסה, למשל) וכמה גברים צעירים שהיו בגילאים המתאימים גויסו לארגון צבא, אבל רובם נשארו במקומם. לאחר הקמת הצבא וכיבוש שטח טרנסניסטריה, מספר מנהיגים יהודים וקומוניסטים מקומיים רוכזו ונרצחו על ידי איינזצגרופן, בעזרת הצבא הרומני. מספר ההרוגים עומד על כ-10,000.
על פי דו"ח פיקוח הז'נדרמים של טרנסניסטריה מ-9 בספטמבר 1942, כ-1,100 יהודים הועברו מרומניה לטרנסניסטריה בטרנספרים של 1941 ו-1942.[2] לאחר עצירה קצרה בטירספול בתנאים קשים במיוחד, היהודים הוצעדו למחנות ליד מחוז גולטה, שם נספו רבים עקב קור, מחלה, ורעב, ורבים אחרים נורו.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גטו קטן הוקם בטירספול בתחילת 1942 על מנת לאכלס יהודים שרצו לשרת את הצרכים ההולכים והגדלים של הקצינים והמוסדות הרומנים והגרמנים בעיר. האוכלוסייה הראשונה שנכנסה לגטו לא הכילה יותר מ-30 אנשים שהובאו מגטאות אחרים, בעיקר ממוגילב-פודולסק.[4] אך בהדרגה גדל סכום האנשים בגטו ל-100 איש (גברים, נשים וכמה ילדים), ובסוף 1943 היו בגטו 256 אנשים, 156 מהם הגיעו מרומניה, ושאר האנשים הגיעו מקהילות אוקראיניות יהודיות בטרנסניסטריה.[5]
שטח הגטו התרחב ככל שמספר המיובאים גדל. תחילה הגטו כלל בתים בודדים בלבד, בכמות ל-18 חדרים, אך לאחר מכן התרחב בהדרגה לכמה רחובות.[6]
בסופו של דבר הוקם גדר סביב הגטו, והגטו היה מתחת למשמר קבוע של שלושה עד ארבעה ז'נדרמים רומנים. החיים בתוך הגטו בהתחלה היו מלאים בהגבלות תנועה והגבלות נוספות, אך במשך הזמן האיסורים פחתו על ידי השלטונות הרומניים. הכניסה והיציאה מהגטו לא הותרה ללא היתר, והיתרים ניתנו לרוב רק לצורכי עבודה. מזון הובא לגטו על ידי שני נציגים אשר הורשו לצאת בליווי כדי לקנות מזון. ואפלפלאצים התרחשו באופן קבוע.[7]
במהלך 1943, הצליחו להגיע לעיר יהודים נוספים, ומספר תושבי הגטו גדל בהדרגה לכ-800. הבניין והגן שמסביבו גודרו בתיל דוקרני. השלטונות הרומניים הקימו בגטו שתי מתפרות, סנדלרייה, בית חרושת זעיר לייצור סבון ומספרה. יהודים אשר הועסקו בבתי מלאכה ובשירותים שונים בתוך הגטו, הפרישו מחצית משכרם וכספם לקופה משותפת, ובכספים שהם גייסו, הוקם בגטו בית תמחוי ששירת את כל תושביו וגם מאות יהודים ששהו בטירספול בדרכם למקומות אחרים בטרנסניסטריה.[1]
בזכות רמת ההיגיינה הטובה אשר נשמרה בגטו, לא התפשטה בו מגפת הטיפוס, אף-על-פי שכמה מיושבי הגטו חלו בה בתחילת שהותם במקום. עקב התנאים הטובים אשר שררו בגטו, תושבי הגטו הקימו חדר תפילה, ובדרך הם אף השיגו ספר תורה ושופר מאחד מכפרים הסמוכים לגטו, ובשבתות הותר להם לשבות מעבודתם.
סיום המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסובייטים שחררו את טירספול ב-12 אפריל 1944.[1]
בכל זאת שהגטו שוחרר, היו אלפי אסירים יהודים שלא שוחררו ובסוף 1000 מתוכם נרצחו בידי הגרמנים.[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אובידיו קראנגה, טירספול, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 795–797), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 טירספול (Tiraspol), באתר יד ושם
- ^ Transnistria Gendarmes Inspectorate’s note No. 9.318/ September 9, 1942, to the Government of Transnistria, General Secretariat, USHMMA
- ^ Geoffrey P. Megargee, Joseph R. White, Mel Hecker, The United States Holocaust Memorial Museum Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945: Volume III: Camps and Ghettos under European Regimes Aligned with Nazi Germany, Indiana University Press, 2018-04-21, עמ' 795, ISBN 978-0-253-02386-5. (באנגלית)
- ^ Geoffrey P. Megargee, Joseph R. White, Mel Hecker, The United States Holocaust Memorial Museum Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945: Volume III: Camps and Ghettos under European Regimes Aligned with Nazi Germany, Indiana University Press, 2018-04-21, עמ' 122, ISBN 978-0-253-02386-5. (באנגלית)
- ^ “Situaţie numerică de numărul evreilor aflaţi astăzi în Transnistria pe judeţe şi localităţi, dintre cei ce au fost evacuaţi din Basarabia şi Bucovina. Situaţia la 1 Septembrie 1943,” reproduced in Carp, Cartea Neagră, 3b: 441.
- ^ Geoffrey P. Megargee, Joseph R. White, Mel Hecker, The United States Holocaust Memorial Museum Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945: Volume III: Camps and Ghettos under European Regimes Aligned with Nazi Germany, Indiana University Press, 2018-04-21, עמ' 123, ISBN 978-0-253-02386-5. (באנגלית)
- ^ Geoffrey P. Megargee, Joseph R. White, Mel Hecker, The United States Holocaust Memorial Museum Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945: Volume III: Camps and Ghettos under European Regimes Aligned with Nazi Germany, Indiana University Press, 2018-04-21, עמ' 124, ISBN 978-0-253-02386-5. (באנגלית)
- ^ Geoffrey P. Megargee, Joseph R. White, Mel Hecker, The United States Holocaust Memorial Museum Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945: Volume III: Camps and Ghettos under European Regimes Aligned with Nazi Germany, Indiana University Press, 2018-04-21, עמ' 796, ISBN 978-0-253-02386-5. (באנגלית)