בסיס חיל האוויר אינג'ירליק
 | |||||||||||
| בסיס חיל האוויר אינג'ירליק ממעוף הציפור, 1987 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||
| תקופת הפעילות |
1952–הווה (כ־72 שנים)  | ||||||||||
| מפעיל | נאט"ו | ||||||||||
| עיר סמוכה | אדנה | ||||||||||
| קואורדינטות | 37°00′08″N 35°25′33″E / 37.00222°N 35.42583°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 73 מטר (226 רגל) | ||||||||||
| אתר הבסיס | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
בסיס חיל האוויר אינג'ירליק (בטורקית: İncirlik Hava Üssü) שוכן באינג'ירליק (İncirlik), כ-11 ק"מ מזרחית למרכז העיר אדנה ו-33 ק"מ מצפון-מערב לחוף הים התיכון בדרום טורקיה. הבסיס מופעל על ידי נאט"ו, הצבא הטורקי וחיל האוויר האמריקני. בשדה מסלול אחד מבטון באורך של 3,048 מטר ובקרבתו 57 דירים תת-קרקעים.
בבסיס מאוחסנות כ-90 פצצות אטום מדגם B61.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1951 החל חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית בהקמת הבסיס שנועד במקור לשמש לצורכי אימונים וכבסיס להתערבות מהירה בשעת חירום. ב-6 בדצמבר 1954 נחתם הסכם בין צבא טורקיה לבין חיל האוויר האמריקני להפעלתו המשותפת, וב-21 בפברואר 1955 נחנך הבסיס ונקרא בסיס חיל האוויר באדנה. יעודו של המתקן שונה לבסיס למפציצים ארוכי טווח המסוגל לתמוך בכל פעילות אווירית צבאית. באוקטובר 1955 חובר הבסיס לצינור דלק המגיע מיומרטלק (Yumurtalık) שלחוף הים התיכון, וב-28 בפברואר 1958 שונה שמו לבסיס חיל האוויר אינג'ירליק.
הבסיס שימש במחצית השנייה של שנות החמישים כמוקד הניסויים בבלון לחיזוי מטאורולוגי שנערכו על ידי חיל האוויר האמריקאי (פרויקט L119) וכבסיס העיקרי לטיסות הסיור של מטוס הריגול לוקהיד U-2 שפעלו מאפגניסטן במזרח ועד למרחב האווירי שמעל לים השחור במערב. ב-1 במאי 1960 הופסקה הפעלת הטיסות לאחר משבר מטוס הריגול U-2. בעקבות מלחמת האזרחים הראשונה בלבנון ב-1958, הופעלו מהבסיס טיסות סיור והפגנת נוכחות של חיל האוויר האמריקני גם בשמי לבנון. כתוצאה מכך הבסיס גדל באופן משמעותי וקלט גם מטוסי קרב ויחידות תומכות.
בשנות השבעים הסכים חיל האוויר הטורקי לאפשר לאמריקאים לעשות שימוש במטווח טילי אוויר-קרקע הנמצא במערב אנטוליה כמו גם מעל הים, ופעילות האימונים האווירית בבסיס התרחבה. ב-1975 ולאחר האמברגו שהטילה ארצות הברית על טורקיה בעקבות פלישת טורקיה לקפריסין ב-1974, הכריזה ממשלת טורקיה כי כל הבסיסים האמריקנים ברחבי המדינה ייסגרו ויועברו לידי צבא טורקיה. רק בסיס אינג'ירליק ובסיס חיל האוויר באיזמיר נותרו פעילים בשל כך שבוצעו בהם גם משימות של נאט"ו. בספטמבר 1978 הוסר האמברגו ופעילות חיל האוויר האמריקני הושבה לאחר חתימת הסכם לשיתוף פעולה צבאי וכלכלי בין ארצות הברית וטורקיה ב-29 במרץ 1980.
במלחמת המפרץ ב-1990 נוהלה המערכה האווירית בצפון עיראק מבסיס אינג'ירליק באמצעות 140 מטוסים, ולאחריה ועד 1996 נערכו ממנו פעולות פינוי וסיוע לאוכלוסייה הכורדית בצפון עיראק. מ-1997 ועד 2003 עסקו מטוסי חיל האוויר האמריקני בבסיס באכיפת החלטת האומות המאוחדות בדבר איסור טיסה בצפונה של עיראק (Operation Northern Watch).
התנועה האווירית בבסיס גדלה פי שישה לאחר פיגועי 11 בספטמבר והבסיס שימש כמוקד העיקרי לפעילות האווירית האמריקאית במלחמת אפגניסטן. פעילות זו קטנה לאחר הקמת בסיסים קרובים יותר באפגניסטן ובאוזבקיסטן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בסיס חיל האוויר אינג'ירליק (באנגלית)- האתר הרשמי של בסיס חיל האוויר האמריקני באינג'ירליק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Report: US considers withdrawing nuclear bombs from Turkey, 3 באפריל 2010 (באנגלית) (ארכיון).