בישופות הילדסהיים
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תאריכי הקמה |
1235  |
| תאריכי פירוק |
1803 |
| ישות קודמת |
 דוכסות סקסוניה |
| ישות יורשת |
 ממלכת פרוסיה |
  | |
הנסיכות-בישופות של הילדסהיים (בגרמנית: Hochstift Hildesheim, Fürstbistum Hildesheim, או Bistum Hildesheim) הייתה נסיכות כנסייתית של האימפריה הרומית הקדושה מימי הביניים ועד לפירוקה ב-1803. אין לבלבל בין הנסיכות-בישופות לבין דיוקסיית הילדסהיים, שהייתה גדולה יותר ושעליה הפעיל הנסיך-בישוף רק את הסמכות הרוחנית של בישוף רגיל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שדוכסות סקסוניה נכבשה על ידי הממלכה הפרנקית, הקים הקיסר קרל הגדול בשנת 800 דיוקסיה מיסיונרית בחצרו המזרחית באלזה (Aula Caesaris), בערך ב 19 קילומטרים (12 מיל) ממערב להילדסהיים. בנו המלך לואי החסיד הקים את בית הבישוף בהילדסהיים בשנת 815, שהוקדש למריה הבתולה.
על פי האגדה שמסרו האחים גרים, המלך צד ביערות החורפיים של אלזה, כאשר הבין שאיבד את התליון שלו עם שריד של מריה הקדושה. נסער הוא שלח את מבקריו שגילו לבסוף שיח ורדים פורח עם השריד בענפיו. לואי בנה בעקבות כך קפלה לצד הוורד, קתדרלת סנט מרי המאוחרת יותר. רוזה קנינה שעדיין צומחת באפסיס הקתדרלה, נקראת ורד אלף השנים (Tausendjähriger Rosenstock).
בנו המלך לודוויג הגרמני מינה את הארכיבישוף לשעבר של ריימס, אבבו, לבישוף בין השנים 845 ל-847. יורשו של אבבו, אלטפריד, החל בבניית הקתדרלה, שתוכנית הקרקע שלה לא שונתה מאז. בתקופת שלטונה של השושלת האוטונית הסקסונית הילדסהיים, יחד עם הבישופים השכנים של הלברשטאדט ומגדבורג, הפכו לטריטוריה הכנסייתית המרכזית של האימפריה הרומית הקדושה. הבישוף ברנווארד (993-1022) ויורשו גוטהרד (1022–1038) הוסיפו רבות למסורת הארכיטקטונית והתרבותית של אתר המורשת העולמית של ימינו.
ברייכסטאג במיינץ ב-15 באוגוסט 1235 הגיע הבישוף קונרד השני להכרה הרשמית של הילדסהיים נסיך-בישוף (Hochstift) על ידי הקיסר פרידריך השני. כתוצאה שלילית של הצלחה זו, הילדסהיים החלה להפריע לדוכסות השכנה בראונשווייג-לינבורג של בית ולף, שהגיעה לשיאה בסכסוך של דיוקסיית הילדסהיים 1519–1523 עם הדוכס היינריך הצעיר מבראונשווייג, שהוביל לאובדן משמעותי של שטחים.
במאה ה-16, רוב הבישופות כמו גם רוב תושבי מדינת הילדסהיים עברו לפרוטסטנטיות. אבל הבישוף הצליח לא רק לשמור על עצמאותה מהמדינות הפרוטסטנטיות שמסביב בראונשווייג-לינבורג, אלא גם להחזיר חלקים גדולים מהנחלות האבודות, בעיקר בגלל שהבישופים שלה היו חברים בבית ויטלסבאך החזק מ-1573 עד 1761. האחרון, קלמנס אוגוסט מבוואריה ששלט משנת 1723, היה גם ארכיבישוף ונסיך בוחר של קלן, נסיך-בישוף של מינסטר, אוסנבריק ופדרבורן וכן מאסטר גדול של המסדר הטבטוני.
-
קתדרלת הילדסהיים -
לשעבר ארמון הנסיך-הבישופים, היום נציגות כללית של הדיוקסיה -
טירת מריינבורג (הילדסהיים) -
טירת שטוארוולד
במהלך החילון הגרמני של 1803 חולנה הילדסהיים ושטחה סופח לפרוסיה. אולם ארבע שנים מאוחר יותר, פרוסיה איבדה אותה לממלכת וסטפאליה שזה עתה הוקמה. קונגרס וינה של 1815 העניק את השטח של הנסיכות-בישופות לשעבר לממלכת הנובר.
