בוריס לב

בוריס דוידוביץ' לב
Борис Давидович Лев
	אין תמונה חופשית
לידה	17 באפריל 1911; כפר טישובקה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית
פטירה	20 בנובמבר 1971 (בגיל 60); מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית קברות ווסטריאקובסקויה
מדינה	ברית המועצות
השכלה	אקדמיית פרונזה
השתייכות	הצבא האדום
תקופת הפעילות	1933–1970 (כ־37 שנים)
דרגה	גנרל-מיור
תפקידים בשירות
	מפקד דיוויזיה 309
פעולות ומבצעים
	קרב חלקין גול; מלחמת העולם השנייה;
עיטורים
	גיבור ברית המועצות; עיטור לנין; 3 עיטורי הדגל האדום; עיטור קוטוזוב מדרגה שנייה; עיטור סובורוב מדרגה שלישית ; 2 עיטורי ההכוכב האדום

בוריס דוידוביץ' לב (ברוסית: Борис Давидович Лев;‏ 1911 – 1971) היה גנרל יהודי-סובייטי בצבא האדום, גיבור ברית המועצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס לב נולד בכפר טישובקה שבפלך חרסון שהייה אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום נמצא הכפר בתחומי מחוז קירובוהראד של אוקראינה) למשפחה יהודית קשת יום. למד בבית ספר יסודי ולאחר מכן בבית ספר מקצועי בעיר דנייפרופטרובסק. עבד כפקיד במחלקת כוח אדם בעיריית קירובוגראד. ב-1933 התנדב לשירות הצבאי. בשנת 1935 סיים קורס קציני קשר. שירת כמפקד מחלקה ובהמשך כסגן מפקד פלוגת קשר במחוז הצבאי של קייב. בשנת 1939 נשלח למונגליה, שנטל חלק בקרב חלקין גול. ב־1940 החל לימודים באקדמיה צבאית במוסקבה.

לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במבצע ברברוסה הופסקו הלימודים ובוריס לב נשלח אל החזית. הוא מונה לראש מדור מבצעים במטה דיוויזיה מס' 287. הדיוויזיה לחמה במסגרת חזית בריאנסק. באוקטובר 1941 נקלע הדיוויזיה עם שאר יחידות החזית אל הכיתור הגרמני. בוריס לב הצליח עם כוח של כמה עשרות חיילים לצאת מן הכיתור ולסגת לכיוון מוסקבה. לאחר התארגנות מחדש הוא מתמנה לראש מטה של רגימנט מס' 496. במהלך הקרב על מוסקבה לקח חלק בקרבות לשחרור העיר יילץ. על תפקודו בקרבות אלו עוטר בעיטור הכוכב האדום. ב־19 בדצמבר 1941 נהרג מפקד הרגימנט ובוריס לב מונה לממלא מקום המפקד. הוא מילא את התפקיד במשך 4 חודשים. באפריל 1942 הועלה לדרגת מיור ומונה למפקד רגימנט המשמר ה-4. הוא הוביל את הרגימנט במהלך המערכה במרחב וורונז'-וורושילובגרד ובקרב קורסק.

ב-21 בספטמבר 1943, במהלך קרב דנייפר, צלח בוריס לב יחד עם הפלוגה הקדומנית מהרגימנט שלו את נהר הדנייפר באזור צ'רנוביל. לאחר הצליחה תפסו חייליו ראש גשר בגדה המערבית. הוא ארגן קווי הגנה בראש הגשר, ארגן והיביל את צליחת הנהר על ידי שאר יחידות מהרגימנט שלו. במהלך מספר ימים פיקד על קרבות הבלימה ומנע מהכוחות הגרמנים להשתלט על אזורי הצליחה עד להגעת הכוחות העיקריים של דיוויזיית המשמר ה-6. על פעולות אלו ועל הגבורה והתעוזה שלו במהלך הקרב עוטר בוריס לב בתואר גיבור ברית המועצות.

באוקטובר 1943 נפצע קשה ואושפז בבית החולים למשך מספר חודשים. לאחר שהחלים - הועלה לדרגת פודפולקובניק (סגן אלוף) ומונה לסגן מפקד דיוויזיה מס' 172 בחזית האוקראינית הראשונה. נטל חלק בקרבות לשחרור פרוסקורוב ובמבצע לבוב-סנדומייז'. באוקטובר 1944 הועלה לדרגת פולקובניק ומונה למפקד דיוויזיה מס' 309, אליה פיקד עד סוף המלחמה. השתתף במבצע ויסלה-אודר, מתקפת שלזיה התחתית ובמצור על העיר ברסלאו.

לאחר המלחמה עבר ללמד באקדמיה צבאית על שם פרונזה במוסקבה. היה מדריך בכיר ובהמשך ראש קתדרה לטקטיקה. בשנת 1958 הועלה לדרגת גנרל-מיור. באוגוסט 1970 סיים את שירותו הצבאי מסיבות בריאותיות. נפטר ב־20 בנובמבר 1971. נקבר בבית העלמין ווסטריאקובסקויה.

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס לב עוטר בעיטורים הבאים: תואר גיבור ברית המועצות, עיטור לנין, 3 עיטורי הדגל האדום, עיטור סובורוב מדרגה שלישית, עיטור קוטוזוב מדרגה שנייה, 2 עיטורי הכוכב האדום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]