אריה לייב "הארוך" מקראקא
תקופת הפעילות | ? – 25 באפריל 1671 |
---|---|
פטירה |
25 באפריל 1671 ט"ו באייר תל"א |
רבותיו | יהושע העשיל |
תלמידיו | שמואל מפיורדא |
צאצאים | זכריה מנדל בן אריה לייב |
רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב[1]; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא. מגדולי דורו, חותנם ומחותנם של אחדים מגדולי רבני פולין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי זכריה מענדל קלויזנער שכונה "ר' זכריה הנביא". למד אצל רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה" ו"שו"ת פני יהושע". נישא לבתו של רבי פישל רבה של קראקא, שימש ברבנות פשמישל עד פטירת חמיו בכ' בתשרי תכ"ד, 21 באוקטובר 1663. לאחר פטירת חמיו ירש את מקומו והתמנה כרבה של קראקא, משרה בה החזיק עד פטירתו בט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671.
הוא לא הדפיס מחידושי תורתו, אולם כמה מחידושיו ומתשובותיו ההלכתיות שרדו בכתבי בני דורו. קונטרס ביידיש המכיל ליקוט של דברי מוסר, בשם "תיקוני תשובה מארץ הצבי", שזכה להסכמתו יוחס בדיעבד לנתן העזתי.[2]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחתו של רבי אריה לייב, הייתה ממשפחות הרבנים החשובות בפולין. אחיו היו: רבי צבי הירש קלויזנר ורבי דוד טביל מבריסק וגיסם היה רבי יהודה ב"ר ניסן (מהריב"ן), רבן של אולקוש, טומשוב לובלסקי, קאליש וערים נוספות.
בניו ובנותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו, רבי זכריה מנדל, מחשובי רבני פולין שנודע בצדקותו, מחבר הספר "באר היטב" על יורה דעה וחושן משפט. נקרא בפי ההמון "רבי זכריה הנשיא".
- בנו, אלעזר
- בנו, חיים מיברוב (נינו הוא רבי שמואל פולנקפלד מזולקובא מחבר הספר "בית שמואל האחרון", אחיו של ר' יוסף מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה).
- בנו, אפרים פישל מלודמיר
שלוש בנותיו נישאו לרבנים חשובים, ממשפחות רבניות:
- בתו, גיטל נישאה לרבי שמואל מפיורדא, מחבר הספר הפרשני "בית שמואל" על שולחן ערוך אבן העזר.
- בתו, פעריל נישאה לרבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים, רבן של פרמיסלה וברסלאו; בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל.
- בתו, דבורה נישאה לרבי שאול[3], בנו של "הרבי רבי השיל מקראקא".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, בערכו. (חלק ז, בני ברק תשמ"ב, עמ' 123).
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. (מס. 666). עמ' 462–463.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי אריה ליב מקראקא (ר' ליב הגבוה), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' פ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- אברהם מנחם הורוויץ, לתולדות הגאון ר' ארי' ליב הגבוה, ישורון כרך ל"ג, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתורגם גם: הגבוה; כונה גם ר' אריה לייב ר' פישל'ס [=של ר' פישל], על שם חמיו רבה של קראקא.
- ^ ראו על מהדורותיו של קונטרס זה: ישראל היילפרין, בית ישראל בפולין ח"ב, ירושלים תשי"ד, עמ' 41.
- ^ יש שחשבו שהיה חתן בנו רבי זכריה מנדל (ראה: חיים נתן דמביצר בכלילת יופי עמוד קכ"ח) אך נראה יותר כמו שכתב בדעת קדושים (בהערה אחרונה) היות שהיה מבוגר ממנו.