אמלי נותומב
 | |
| אמלי נותומב ב-2007 | |
| לידה |
9 ביולי 1966 (בת 57) אטרבק, בלגיה  |
|---|---|
| שם לידה |
Fabienne Claire Nothomb |
| מדינה |
בלגיה |
| שם עט |
Amélie Nothomb |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה החופשית של בריסל |
| שפות היצירה |
צרפתית, יפנית |
| סוגה |
רומן, סיפור קצר |
| זרם ספרותי |
ספרות פוסט-מודרנית |
| יצירות בולטות |
Péplum, Sulphuric Acid, Life Form, The Stranger Next Door, Human Rites, The Enemy's Cosmetique, Soif, Attentat, The Life of Hunger, Tokyo Fiancée, The Character of Rain, Antichrista, The Book of Proper Names, Fear and Trembling, Loving Sabotage, Hygiene and the Assassin, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| תקופת הפעילות |
מ-1992 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
אָמֶלִי נוֹתוֹמבּ (בצרפתית: Amélie Nothomb; 9 ביולי 1966, בלגיה) היא סופרת בלגית הכותבת בצרפתית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נותומב נולדה בבלגיה לזוג דיפלומטים בלגים. מגיל שנתיים עד גיל שש חייתה ביפן שם למדה יפנית. בהמשך עברה לגור בסין, ארצות הברית, לאוס, בורמה, בנגלדש ועוד. כשהייתה בת שבע-עשרה חזרה עם משפחתה לבלגיה והחלה ללמוד פילולוגיה של השפות הרומאניות באוניברסיטה. הנסיעות הרבות והמעברים בילדותה לא היו קלים והשפיעו על כתיבתה. כשהייתה בת חמש עברה המשפחה לסין, ובספרה 'כבוד ורעדה' כתבה ש"לעזוב את יפן הייתה חוויה קורעת בשבילי". עד גיל 17 - כאשר עברה לבריסל - לא ביקרה מעולם באירופה; לטענתה היא חשה בבריסל "זרה" כמו בכל מקום אחר, למרות מוצאה הבלגי. לאחר סיום הלימודים חזרה ליפן ועבדה עבור חברה גדולה, אך לא הצליחה להשתלב שם וחזרה אחרי שנה לאירופה. על כך כתבה בספרה האוטוביוגרפי "בחיל ורעדה".
נותומב נוהגת לסלף את הביוגרפיה שלה ומספרת שהיא נולדה ביפן בתאריך 13 באוגוסט 1967.[1]
הספר "כבוד ורעדה" הוסרט בבימויו של אלן קורנו (Alain Corneau) ובהשתתפות סילבי טסטו (Sylvie Testud) כאמלי.[2]
ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שישה מספריה תורגמו לעברית:[3]
- כבוד ורעדה, 2001 בהוצאת כנרת זמורה ביתן
- בחיל וברעדה, 2001 בהוצאת כנרת זמורה ביתן
- תורת ההיגיינה של רוצח, 2002 בהוצאת כנרת זמורה ביתן
- חרפות וגידופים, 2004 בהוצאת עם עובד
- חומצה גופריתנית, 2007 בהוצאת אסיה
- יומן הסנונית, 2013 בהוצאת אסיה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אמלי נותומב (בצרפתית)
אמלי נותומב, ברשת החברתית Goodreads- ביבליוגרפיה מלאה באתר The Complete Review
- מאיה נסטלבאום, פאריז, הברווזונת המכוערת, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2008
- אריק גלסנר, על "יומן הסנונית", של אמלי נותומב, הוצאת "אסיה" (מצרפתית: חגית בת-עדה), בבלוג מבקר חופשי, 26 במרץ 2013, פורסם במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
- אמלי נותומב באתר עם עובד
- ספרה 'חרפות וגדופים' באתר עם עובד
- אמלי נותמב וספריה שיצאו בהוצאת אסיה
- מיה סלע, העולם המוטרף של אמלי נותומב, באתר הארץ, 21 בפברואר 2013
אמלי נותומב (1967-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Amélie Nothomb's Distorted Truths: Birth, Identity, and Stupeur et tremblements - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
- ^ כבוד ורעדה, באתר Jerusalem Cinematheque – Israel Film Archive
- ^ הסופרת אמלי נותומב, באתר סימניה