אלרגיה לחיטה
אלרגיה לחיטה היא תגובה חיסונית שלילית לחיטה המתאפיינת בכאבי בטן, אנמיה, פריחה והפרעות עיכול. היא אינה נחשבת רגישות לגלוטן או צליאק.[1]
האלרגיה לחיטה כלולה בקבוצת האלרגיות למזון, המתבטאת בשחרור קיצוני של נוגדני igE המסייעים לתאי הפיטום (mast cells) לייצר עודף היסטמין, הגורם לתגובה אלרגית.[2] לתופעה זו אין טיפול. לכן, אנשים הסובלים ממנה ומבקשים להימנע מתגובה אלרגית צריכים להימנע לחלוטין מצריכת חיטה.
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לשאר אלרגיות המזון, לאלרגיה לחיטה מספר תסמינים הפוגעים במערכות שונות בגוף, ואלו עלולים לפגוע באיכות החיים של החולה. בין תסמינים אלה ניתן למצוא נפיחות המובילה לכאבי בטן, שלשולים, בחילות, תסמונת המעי הרגיז, עצירות, סקרואילאיטיס (sacroiliitis) ,דיברטיקוליטיס, הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, דיכאון, אנמיה, מיגרנות, וכיבים בפה.
בנוסף, אלרגיה לחיטה עלולה לגרום לבעיות עוריות, כגון אטופיק דרמטיטיס, סרפדת (אורטיקריה), אקזמה ופסוריאזיס, וכן לבעיות בדרכי הנשימה כגון אסתמה, נזלת אלרגית, הפרעות בקצב הלב ושיעול לא מוסבר.[3]
דרכי אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שמופיעים מספר תסמינים אופייניים, וקיים חשש לאלרגיה או לרגישות למזון כלשהו, נהוג לבצע בדיקות דם לצורך איתור נוגדנים ספציפיים הקשורים לתגובה האלרגית. בדיקה אופיינית נוספת היא תבחין עורי לאבחון אלרגיה.[3]
טיפול באלרגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאלרגיה זו אין תרופה, לכן הסובלים ממנה בדרגה חמורה צריכים להימנע באופן מוחלט מחיטה, ולעיתים אף מגלוטן בכלל (הגלוטן נמצא גם בשעורה, שיפון, כוסמין ושיבולת שועל). התנהגות כזו תמנע את הופעת התסמינים.
בקרב האנשים הסובלים מאלרגיה לחיטה בדרגה פחות חמורה, ניתן להסתפק בהימנעות מצריכת חיטה לפני פעילות גופנית, משתיית אלכוהול, מנטילת תרופות מקבוצת NSAIDS (כמו אדוויל, נורופן ואספירין) מפני שאלו מגרים את ההיסטמין הגורם להתעוררות האלרגיה. בשאר הזמן יוכלו לצרוך חיטה ומוצרי חיטה במידה מועטה.[3]
ההבדלים בין אלרגיה לחיטה, רגישות לגלוטן ומחלת הצליאק
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף הדמיון הרב בין האלרגיה לחיטה, הרגישות לגלוטן ומחלת הצליאק, קיימים מספר הבדלים בין תופעות אלה:
אצל אנשים שאלרגיים לחיטה, מופיעה תגובה אלרגית לחומרים שונים המצויים בחיטה, ולאו דווקא לחלבון הגלוטן. לעומת זאת, אצל הסובלים מרגישות לגלוטן, תופיע תגובה לכל מוצר המכיל את החלבון גלוטן. מכיוון שחלבון זה מצוי לא רק במוצרי חיטה, אלא במוצרים משיפון, משעורה ומדגנים נוספים - כל המוצרים הללו יגרמו לתופעות דומות לצליאק עבור אנשים אלה.[4]
המרכיב בגלוטן שנקרא גליאדין גורם למחלת הצליאק. צליאק היא מחלה אוטואימונית (כשל של המערכת החיסונית בזיהוי גורם זר, הגורם למערכת זו לתקוף את הגוף עצמו). המחלה פוגעת בעיקר במעי הדק. לעומת הצליאק, הרגישות לגלוטן והאלרגיה לחיטה אינן מחלות אוטואימוניות, אלא תגובות יתר של מערכות החיסון בגוף לחומרים שונים בסביבה.[4]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלרגיה לחיטה, באתר אלרגיה - פורטל האלרגיה של ישראל
- ^ אלרגיה למזון (Food allergy), באתר infomed, על סמך האנציקלופדיה הישראלית לרפואה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007
- ^ 1 2 3 פטריק הולפורד וד"ר ג'יימס בריילי, האם אתם אלרגיים לחיטה ולגלוטן?, באתר פוקוס - ספרים לבריאות
- ^ 1 2 צליאק (דגנת), אלרגיה לחיטה, רגישות לגלוטן – מה ההבדל, באתר המערך הגסטרו-כירורגי, המרכז הרפואי שערי צדק ירושלים (ארכיון)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.