לדלג לתוכן

אלכסנדר פוסטלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר פוסטלס
Alexander Postels
לידה 24 באוגוסט 1801 (יוליאני)
טרטו, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביוני 1871 (יוליאני) (בגיל 69)
ויבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלוטרני סמולנסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הקיסרית של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק האוניברסיטה הקיסרית של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס דמידוב (1840)
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • Order of Saint Anna, 2nd class with crown עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר פוסטלסאנגלית: Alexander Postels;‏ 24 באוגוסט 180128 ביוני 1871) היה גרמני בלטי בעל אזרחות רוסית חוקר טבע, מינרלוג ואמן.

פעילות מדעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-20 במאה ה-19, היחסים הפוליטיים בין רוסיה לארצות הברית היו משובשים, בעקבות היקף השטח הרוסי בצפון אמריקה. רוסיה התכוונה לכפות את בעלותה בשטח על ידי שליחת שתי ספינות מלחמה לאזורים השנויים במחלוקת. כאשר שתי המדינות הסכימו על קו הרוחב 54°40′N כגבול הדרומי של תביעות רוסיה, הצאר ניקולאי הראשון שינה את פקודותיהן ב-1826, ופעל לסקר ממושך של שלוש שנים של חופי רוסיה-אמריקה ואסיה.

מיד לאחר חזרתו של מגלה הארצות אוטו פון קוצבו ב-10 ביולי 1826 ממסעו על סיפון Predpriyatiye, שלח הצאר ניקולאי משלחת נוספת. ב-16 באוגוסט 1826 הפליג קפטן לוטננט פיודור ליטקה על סיפון האוניה הרוסית "הסניאבין" מלווה בספינה "מולר" בפיקודו של סרן לוטננט מ.נ. סטאניוקוביץ'.

אלכסנד פוסטלס, צורף לרב החובל ליטקה כחוקר טבע/אמן. הוא היה בוגר אוניברסיטת פטרסבורג והצטרף למשלחת. על הסיפון היה גם חוקר הטבע קרל היינריך מרטנס (1796–1830), שמת בקרונשטאדט זמן קצר לאחר שובו מאיסלנד וחוקר הצפורים היינריך פון קיטליץ.[1]

הפקודות שלהם היו לבצע "סיור ותאור את חופי קמצ'טקה, ארץ הצ'וקצ'ים והקוריאקים (שחופיהן לא תוארו עדיין על ידי איש, ושאינם ידועים מלבד מסעו של קפטן ברינג); חופי ים אוחוצק, ואיי השאנטאר, שאף על פח שהם מוכרים לנו, לא תוארו מספיק".

המשלחת הפליגה מקרונשטאדט, הנמל הרוסי באי קוטלין בים הבלטי, דרך פורטסמות' בברטניה, עקפה את כף הורן ב-24 בפברואר 1827. הסניאבין עגנה בקונספסיון צ'ילה, לפני שהפליגה צפונה לסיטקה, והגיעה לפטרופבלובסק באמצע ספטמבר. הם חקרו את איי קרוליין ואת קבוצת בונין-ג'ימה במשך ארבעה חודשים, וחזרו לקמצ'טקה במאי. במהלך הקיץ הם הפליגו ממפרץ אבאצ'ה לאי קאראגינסקי והמשיכו דרך מצר ברינג כדי לתור את החוף עד צפונה עד נהר אנאדיר. הם חזרו דרך מנילה בפיליפינים וכף התקווה הטובה, והגיעו חזרה לקרונשטאט ב-16 בספטמבר 1829.[2]

המשלחת כונתה מסע הגילוי הגדול והפרודוקטיבי ביותר של התקופה,[3] והביאה כ-4,000 דגימות של צומח ובעלי חיים, כולל יונקים, חרקים, ציפורים, צמחים ומינרלים. יותר מ-1250 רישומים של ממצאיהם נעשו במהלך המסע. 12 קבוצות איים התגלו לאורך החוף האסייתי, ו-26 איי קרוליין נחקרו ותוארו. מיקום הקטבים של כדור הארץ נחקרה באמצעות מטוטלת בלתי משתנה. פוסטלס מונה לעוזר-פרופסור של המחלקה למינרלוגיה וגאולוגיה של אוניברסיטת סנט פטרסבורג. במהלך המסע, פוסטלס תיאר יותר מ-100 אצות ים מצפון האוקיינוס השקט בפרסם אותם בספר בסנט פטרסבורג בשנת 1840. סוג אצות הים Postelsia נקרא לכבודו.[4]

פוסטלס נבחר לחבר כבוד של האקדמיה הרוסית למדעים ב-14 בינואר 1866 והוזמן לשמש כאוצר המוזיאון המינרלוגי. הוא לימד את הדוכסיות הגדולה מריה ויקטרינה, בנותיו של אחיו של הצאר ניקולא הראשון מיכאיל, והיה המורה של ילדיו של הנסיך אולדנבורגסקי.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר פוסטלס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Andreas W. Daum: German Naturalists in the Pacific around 1800: Entanglement, Autonomy, and a Transnational Culture of Expertise. In: Explorations and Entanglements: Germans in Pacific Worlds from the Early Modern Period to World War I, ed. Hartmut Berghoff et al. New York, Berghahn Books, 2019, 70‒102, here pp. 87, 93, 95.
  2. ^ Paine, Lincoln P. (2000). Ships of Discovery and Exploration. Houghton Mifflin Harcourt. p. 127
  3. ^ Plants and Gardens Portrayed: Rare and Illustrated Books from The LuEsther T, sciweb.nybg.org
  4. ^ Brummitt, R. K.; C. E. Powell (1992). Authors of Plant Names. Royal Botanic Gardens, Kew
  5. ^ http://www.kunstkamera.ru/en/history/the_museum_and_its_directors/